https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8 2026-04-11T04:33:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=811322&oldid=prev 2025-11-25T04:23:30Z

<p>תיקון מקור שגוי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:23, 25 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה &#039;&#039;&#039;מעצמו&#039;&#039;&#039; את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה &#039;&#039;&#039;מעצמו&#039;&#039;&#039; את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלשון הועתקה בלקו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש חי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד עמ</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">237, והאגרת בשלימותה באג"ק סימן </del>ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אג</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק חלק י</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א ע</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רעו. אגרת </ins>ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td></tr> </table>

71.105.60.214 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=805940&oldid=prev 2025-10-13T13:33:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;רקע</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;רקע</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש זה נקרא </del>"מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]</del>. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו "בריש גלי" כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יצחק רצאבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד</del>. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפירוש נכתב ע"י ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]], ונקרא </ins>"מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}}. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו "בריש גלי" כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב יצחק רצאבי{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקיבל הסכמות רבות</ins>. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את ה'''מתוק מדבש''' כתב הרב דניאל פריש לבקשת רבו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]] (בעל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דברי אמונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>). האדמו"ר אמר לרב דניאל פריש כי החל בכתיבת פירוש על הזוהר והראה לו גיליון בכתב ידו. הוא הוסיף כי קיבל מ[[החוזה מלובלין]] שלפני ביאת ה[[משיח]] יחובר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט. וכי החל בכתיבת החיבור, אך אין בו כח להמשיך ולסיימו, ולכן הוא מבקש ממנו לעשות זאת.{{הערה|מתוך תולדותיו בקצרה באתר מכון מתוק מדבש.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את ה'''מתוק מדבש''' כתב הרב דניאל פריש לבקשת רבו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]] (בעל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>דברי אמונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>). האדמו"ר אמר לרב דניאל פריש כי החל בכתיבת פירוש על הזוהר והראה לו גיליון בכתב ידו. הוא הוסיף כי קיבל מ[[החוזה מלובלין]] שלפני ביאת ה[[משיח]] יחובר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט. וכי החל בכתיבת החיבור, אך אין בו כח להמשיך ולסיימו, ולכן הוא מבקש ממנו לעשות זאת.{{הערה|מתוך תולדותיו בקצרה באתר מכון מתוק מדבש.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפירוש נכתב &quot;דף על דף&quot; לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר&quot;י]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפירוש נכתב &quot;דף על דף&quot; לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר&quot;י]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;יסודות החיבור</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;יסודות החיבור</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[הקדמה]] </del>לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>|פירוש האר"י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר"י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קורדוברו</del>]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה "עיין שם". גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה "אזניים לתורה", ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז"ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהקדמה </ins>לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האריז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>|פירוש האר"י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר"י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קורדובירו</ins>]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה "עיין שם". גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה "אזניים לתורה", ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז"ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;הוצאה לאור</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>;הוצאה לאור</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את '''אוצר הזוהר''' (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה'תשל"ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת '''זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש''' (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה'תשנ"ג]] ל[[ה'תשס"א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש '''[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיקוני </del>הזוהר|תקוני זהר]]''' יצא לאור בשנת [[ה'תשס"א]] בשלושה כרכים. פירוש על '''[[זוהר חדש]]''' יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה'תשס"א]]. חלק '''ה[[אדרא|אדרות]]''' יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה'תשס"ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו "נגלות הזוהר" (11 כרכים המלקטים את אגדות חז"ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את '''אוצר הזוהר''' (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה'תשל"ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת '''זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש''' (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה'תשנ"ג]] ל[[ה'תשס"א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש '''[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר </ins>הזוהר|תקוני זהר]]''' יצא לאור בשנת [[ה'תשס"א]] בשלושה כרכים. פירוש על '''[[זוהר חדש]]''' יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה'תשס"א]]. חלק '''ה[[אדרא|אדרות]]''' יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה'תשס"ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו "נגלות הזוהר" (11 כרכים המלקטים את אגדות חז"ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=805932&oldid=prev 2025-10-13T11:01:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">;רקע</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל&quot;ו ועד תש&quot;נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף &quot;אוצר הזוהר&quot; (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא &quot;מתוק מדבש&quot;{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות &quot;&#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;ניאל &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;ן &#039;&#039;&#039;ש&#039;&#039;&#039;רה&quot;, והן בגימטריה: &#039;&#039;&#039;פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; הוא כחשבון &#039;&#039;&#039;הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא&#039;&#039;&#039;}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו&quot;ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר&quot;י: פירוש הרמ&quot;ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו &quot;בריש גלי&quot; כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר &quot;יד מהרי&quot;ץ&quot;, בדף על ל&quot;ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב&quot;ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל&quot;ו ועד תש&quot;נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף &quot;אוצר הזוהר&quot; (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא &quot;מתוק מדבש&quot;{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות &quot;&#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;ניאל &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;ן &#039;&#039;&#039;ש&#039;&#039;&#039;רה&quot;, והן בגימטריה: &#039;&#039;&#039;פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; הוא כחשבון &#039;&#039;&#039;הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא&#039;&#039;&#039;}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו&quot;ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר&quot;י: פירוש הרמ&quot;ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו &quot;בריש גלי&quot; כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר &quot;יד מהרי&quot;ץ&quot;, בדף על ל&quot;ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב&quot;ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפירוש נכתב &quot;דף על דף&quot; לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר&quot;י]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפירוש נכתב &quot;דף על דף&quot; לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר&quot;י]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הסכמה|</del>הסכמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לספר ניתנו על ידי רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משה אריה פריינד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גאב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>העדה החרדית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>), האדמו"ר רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אברהם יצחק קאהן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מ[[תולדות אהרן]], הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יחיאל פישל אייזנבאך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יעקב מאיר שכטר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, כל חברי הבד"ץ דמקהלות האשכנזים{{הערה|משה אריה פריינד, ישראל משה דושינסקי, ישראל יעקב פישר, בנימין ראבינאוויטץ ואברהם דוד הורוויץ.}}, הרב שמואל הלוי ואזנר, רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יוסף ליברמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(רב)|יוסף ליברמן]] </del>ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">;</ins>הסכמות</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לספר ניתנו על ידי רבי משה אריה פריינד (גאב"ד העדה החרדית), האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מ[[תולדות אהרן]], הרב יחיאל פישל אייזנבאך, רבי יעקב מאיר שכטר, כל חברי הבד"ץ דמקהלות האשכנזים{{הערה|משה אריה פריינד, ישראל משה דושינסקי, ישראל יעקב פישר, בנימין ראבינאוויטץ ואברהם דוד הורוויץ.}}, הרב שמואל הלוי ואזנר, רבי יוסף ליברמן ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">;יסודות החיבור</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[הקדמה]] לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת האר&quot;י|פירוש האר&quot;י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר&quot;י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה קורדוברו]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה &quot;עיין שם&quot;. גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה &quot;אזניים לתורה&quot;, ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז&quot;ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[הקדמה]] לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת האר&quot;י|פירוש האר&quot;י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר&quot;י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה קורדוברו]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה &quot;עיין שם&quot;. גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה &quot;אזניים לתורה&quot;, ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז&quot;ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>הוצאה לאור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">;</ins>הוצאה לאור</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את &#039;&#039;&#039;אוצר הזוהר&#039;&#039;&#039; (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה&#039;תשל&quot;ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת &#039;&#039;&#039;זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה&#039;תשנ&quot;ג]] ל[[ה&#039;תשס&quot;א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש &#039;&#039;&#039;[[תיקוני הזוהר|תקוני זהר]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור בשנת [[ה&#039;תשס&quot;א]] בשלושה כרכים. פירוש על &#039;&#039;&#039;[[זוהר חדש]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה&#039;תשס&quot;א]]. חלק &#039;&#039;&#039;ה[[אדרא|אדרות]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה&#039;תשס&quot;ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו &quot;נגלות הזוהר&quot; (11 כרכים המלקטים את אגדות חז&quot;ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את &#039;&#039;&#039;אוצר הזוהר&#039;&#039;&#039; (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה&#039;תשל&quot;ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת &#039;&#039;&#039;זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה&#039;תשנ&quot;ג]] ל[[ה&#039;תשס&quot;א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש &#039;&#039;&#039;[[תיקוני הזוהר|תקוני זהר]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור בשנת [[ה&#039;תשס&quot;א]] בשלושה כרכים. פירוש על &#039;&#039;&#039;[[זוהר חדש]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה&#039;תשס&quot;א]]. חלק &#039;&#039;&#039;ה[[אדרא|אדרות]]&#039;&#039;&#039; יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה&#039;תשס&quot;ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו &quot;נגלות הזוהר&quot; (11 כרכים המלקטים את אגדות חז&quot;ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=805930&oldid=prev 2025-10-13T10:57:25Z

<p><span class="autocomment">מתוק מדבש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:57, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתוק מדבש==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל&quot;ו ועד תש&quot;נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף &quot;אוצר הזוהר&quot; (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא &quot;מתוק מדבש&quot;{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות &quot;&#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;ניאל &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;ן &#039;&#039;&#039;ש&#039;&#039;&#039;רה&quot;, והן בגימטריה: &#039;&#039;&#039;פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; הוא כחשבון &#039;&#039;&#039;הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא&#039;&#039;&#039;}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו&quot;ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר&quot;י: פירוש הרמ&quot;ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו &quot;בריש גלי&quot; כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר &quot;יד מהרי&quot;ץ&quot;, בדף על ל&quot;ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב&quot;ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החל מתשל&quot;ו ועד תש&quot;נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף &quot;אוצר הזוהר&quot; (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. פירוש זה נקרא &quot;מתוק מדבש&quot;{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות &quot;&#039;&#039;&#039;ד&#039;&#039;&#039;ניאל &#039;&#039;&#039;ב&#039;&#039;&#039;ן &#039;&#039;&#039;ש&#039;&#039;&#039;רה&quot;, והן בגימטריה: &#039;&#039;&#039;פירוש מתוק מדבש&#039;&#039;&#039; הוא כחשבון &#039;&#039;&#039;הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא&#039;&#039;&#039;}} של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו&quot;ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר&quot;י: פירוש הרמ&quot;ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו &quot;בריש גלי&quot; כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר &quot;יד מהרי&quot;ץ&quot;, בדף על ל&quot;ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב&quot;ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את ה'''מתוק מדבש''' כתב הרב דניאל פריש לבקשת רבו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]] (בעל [[דברי אמונה]]). האדמו"ר אמר לרב דניאל פריש כי החל בכתיבת פירוש על הזוהר והראה לו גיליון בכתב ידו. הוא הוסיף כי קיבל מ[[החוזה מלובלין]] שלפני ביאת ה[[משיח]] יחובר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט. וכי החל בכתיבת החיבור, אך אין בו כח להמשיך ולסיימו, ולכן הוא מבקש ממנו לעשות זאת.{{הערה|מתוך תולדותיו בקצרה באתר מכון מתוק מדבש.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפירוש נכתב "דף על דף" לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר"י]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הסכמה|הסכמות]] לספר ניתנו על ידי רבי [[משה אריה פריינד]] ([[גאב"ד]] [[העדה החרדית]]), האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]], הרב [[יחיאל פישל אייזנבאך]], רבי [[יעקב מאיר שכטר]], כל חברי הבד"ץ דמקהלות האשכנזים{{הערה|משה אריה פריינד, ישראל משה דושינסקי, ישראל יעקב פישר, בנימין ראבינאוויטץ ואברהם דוד הורוויץ.}}, הרב שמואל הלוי ואזנר, רבי [[יוסף ליברמן (רב)|יוסף ליברמן]] ועוד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[הקדמה]] לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת האר"י|פירוש האר"י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר"י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה קורדוברו]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה "עיין שם". גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה "אזניים לתורה", ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז"ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הוצאה לאור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את '''אוצר הזוהר''' (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה'תשל"ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת '''זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש''' (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה'תשנ"ג]] ל[[ה'תשס"א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש '''[[תיקוני הזוהר|תקוני זהר]]''' יצא לאור בשנת [[ה'תשס"א]] בשלושה כרכים. פירוש על '''[[זוהר חדש]]''' יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה'תשס"א]]. חלק '''ה[[אדרא|אדרות]]''' יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה'תשס"ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו "נגלות הזוהר" (11 כרכים המלקטים את אגדות חז"ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=805921&oldid=prev 2025-10-13T08:42:36Z

<p><span class="autocomment">הדפסות בדורינו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 13 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ&quot;ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל&quot;ה]], ואת ה&#039;ניצוצי אורות&#039;{{הערה|אסופה מהגהות החיד&quot;א.}} וה&#039;שביבי נגה&#039;{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ&quot;ק, מהרח&quot;ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ&quot;ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל&quot;ה]], ואת ה&#039;ניצוצי אורות&#039;{{הערה|אסופה מהגהות החיד&quot;א.}} וה&#039;שביבי נגה&#039;{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ&quot;ק, מהרח&quot;ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדפסות בדורינו</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש הסולם</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד הנסיונות האחרונים להדפיס את הזוהר בשלימות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שייך ללא ספק </del>[[חסידות אשלג|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לר</del>' יהודה אשלג]], "בעל [[חסידות אשלג|הסולם]]". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד הנסיונות האחרונים להדפיס את הזוהר בשלימות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נעשה ע"י </ins>[[חסידות אשלג|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר</ins>' יהודה אשלג]], "בעל [[חסידות אשלג|הסולם]]". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוצאה </del>לאור נוספת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לספר </del>הזוהר (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם היא כקודמתה כוללת תרגום/</del>פירוש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) הוא ה</del>"מתוק מדבש" של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובל </del>הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. הספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון </del>הזוהר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כתוב </del>בשפה עממית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יותר </del>ובהסברים קבליים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פשטניים, </del>מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים. פירוש זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות שהוא עממי וקל להבנה גם בלי ידע מוקדם בקבלה, </del>התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מתוק מדבש==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה </ins>לאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סדרת ספרים </ins>נוספת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|21 כרכים המפרשים את </ins>הזוהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. </ins>פירוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה נקרא </ins>"מתוק מדבש"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}} </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קבלה|מקובל]] </ins>הירושלמי רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>דניאל פריש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אהרן ראטה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. הספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון </ins>הזוהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום </ins>בשפה עממית ובהסברים קבליים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פשוטים (</ins>מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו</ins>. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן פרסמו "בריש גלי" כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב [[יצחק רצאבי]]{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[עזריאל אוירבך]] ועוד. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=805308&oldid=prev 2025-10-08T04:49:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:49, 8 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דפוסי הזוהר''' </del>מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ&quot;ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל&quot;ה]], ואת ה&#039;ניצוצי אורות&#039;{{הערה|אסופה מהגהות החיד&quot;א.}} וה&#039;שביבי נגה&#039;{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ&quot;ק, מהרח&quot;ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ&quot;ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל&quot;ה]], ואת ה&#039;ניצוצי אורות&#039;{{הערה|אסופה מהגהות החיד&quot;א.}} וה&#039;שביבי נגה&#039;{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ&quot;ק, מהרח&quot;ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חסידות אשלג|זוהר הסולם]]</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדפסות בדורינו</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנסיון האחרון לעת עתה </del>להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל הסולם". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד הנסיונות האחרונים </ins>להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חסידות אשלג|</ins>הסולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </del>למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא </ins>למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוצאה לאור נוספת לספר הזוהר (גם היא כקודמתה כוללת תרגום/פירוש) הוא ה"מתוק מדבש" של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי אהרן ראטה. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים. פירוש זה למרות שהוא עממי וקל להבנה גם בלי ידע מוקדם בקבלה, התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=769871&oldid=prev 2025-05-24T23:35:20Z

<p>תיקון פגמים בסימון הטקסט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:35, 25 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ&quot;ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ&quot;ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ&quot;ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ&quot;ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==[[אמסטרדם|אמשטרדם]]==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==[[אמסטרדם|אמשטרדם]]==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==[[טורקיה|קושטנטינא (קושטא)]] - שנת מלכו&quot;ת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==[[טורקיה|קושטנטינא (קושטא)]] - שנת מלכו&quot;ת==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דפוסי [[סלאוויטא]] והבאים אחריהם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דפוסי [[סלאוויטא]] והבאים אחריהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{</ins>{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך בפעם החמישית (תקפ&quot;ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו&quot;ת, &quot;אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר [[רבי חיים ויטאל|המהרח&quot;ו]] עצמו&quot;. על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ&quot;ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ&quot;ב (1862).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך בפעם החמישית (תקפ&quot;ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו&quot;ת, &quot;אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר [[רבי חיים ויטאל|המהרח&quot;ו]] עצמו&quot;. על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ&quot;ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ&quot;ב (1862).</div></td></tr> </table>

איש חסיד ישנו https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=767785&oldid=prev 2025-05-15T20:42:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:42, 15 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נוסח ושיטת עריכה&#039;&#039;&#039; - במנטובה הודפס הזוהר בגרסה אחת בלבד{{הערה|כי לטענתם  הצליחו להניח את ידם על כמה כתבי-יד מוסמכים (ובפרט כתב-יד מצפת), ולכן בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו רק אחת מהן, ועל פי רוב סמכו על הנוסח מצפת.}}, ואילו בקרימונה בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו את כולן{{הערה|ולכן טענו שדוקא הנוסח שלהם &#039;&#039;&#039;הוא&#039;&#039;&#039; השלם והמדויק.}}. מטעם זה הושמטו בדפוס מנטובה שלשה עמודים{{הערה|שלשיטתם מקורם בגרסה שבטעות.}}, וכן ישנם עוד כמה וכמה שינויים (שנבעו מויכוחים על גרסת כתב היד המדוייקת).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נוסח ושיטת עריכה&#039;&#039;&#039; - במנטובה הודפס הזוהר בגרסה אחת בלבד{{הערה|כי לטענתם  הצליחו להניח את ידם על כמה כתבי-יד מוסמכים (ובפרט כתב-יד מצפת), ולכן בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו רק אחת מהן, ועל פי רוב סמכו על הנוסח מצפת.}}, ואילו בקרימונה בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו את כולן{{הערה|ולכן טענו שדוקא הנוסח שלהם &#039;&#039;&#039;הוא&#039;&#039;&#039; השלם והמדויק.}}. מטעם זה הושמטו בדפוס מנטובה שלשה עמודים{{הערה|שלשיטתם מקורם בגרסה שבטעות.}}, וכן ישנם עוד כמה וכמה שינויים (שנבעו מויכוחים על גרסת כתב היד המדוייקת).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זולצבך ולובלין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זולצבך ולובלין==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=767594&oldid=prev 2025-05-15T05:39:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:39, 15 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דפוסי הזוהר'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דפוסי הזוהר''' מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו&quot;ש חי&quot;ד עמ&#039; 237, והאגרת בשלימותה באג&quot;ק סימן ג&#039;תרס&quot;ג.}} &quot;ומ&quot;ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע &#039;&#039;&#039;הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע&quot;ח והזהר&#039;&#039;&#039; ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספרים לפי סוגה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ספרים לפי מחבר]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרים תורניים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרים תורניים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[קטגוריה: ספרים שונות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[קטגוריה:ספרים שונות]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=767545&oldid=prev 2025-05-14T21:43:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:43, 15 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דפוסי הזוהר''': מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא לאור הדפוס היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דפוסי הזוהר''': מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הוצאה לאור|</ins>לאור הדפוס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר הזוהר התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[זוהר (ספר)|</ins>ספר הזוהר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זוהר קטן וגדול==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זוהר קטן וגדול==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;גודל&#039;&#039;&#039; - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות &quot;זוהר קטן&quot; המתייחס לדפוס מנטובה, ו&quot;זוהר גדול&quot; המתייחס לדפוס קרימונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;גודל&#039;&#039;&#039; - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות &quot;זוהר קטן&quot; המתייחס לדפוס מנטובה, ו&quot;זוהר גדול&quot; המתייחס לדפוס קרימונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכתב </del>רש"י, וקרימונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכתב </del>מרובע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[כתב </ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, וקרימונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[כתב </ins>מרובע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מיקום ההקדמה&#039;&#039;&#039; - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מיקום ההקדמה&#039;&#039;&#039; - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זולצבך ולובלין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זולצבך ולובלין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ&quot;ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ&quot;ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ&quot;ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ&quot;ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אמשטרדם==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אמסטרדם|</ins>אמשטרדם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את הגהות האר"י שבספר "דרך אמת" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבי האריז"ל|</ins>הגהות האר"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שבספר "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משה זכות|</ins>דרך אמת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קושטנטינא (קושטא) - שנת מלכו"ת==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[טורקיה|</ins>קושטנטינא (קושטא)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>- שנת מלכו"ת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של רבי חיים ויטאל עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות  שמכבידות על הלימוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי חיים ויטאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות  שמכבידות על הלימוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמשטרדם תקל&quot;א, ליוורנו תקנ&quot;א==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אמשטרדם תקל&quot;א, ליוורנו תקנ&quot;א==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרבי </del>שלום בוזגלו{{הערה|רבי שלום בוזגלו (בעל ה'מקדש מלך' על הזוהר) היה מגדולי רבני מרוקו, אבל עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלונדון</del>.}} להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום בחר כבסיס את דפוס קושטא, אבל מתוך נאמנות לפירוש האריז"ל ניפה ממנו גרסאות רבות, החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[מקדש מלך (ספר)|רבי </ins>שלום בוזגלו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|רבי שלום בוזגלו (בעל ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מקדש מלך (ספר)|</ins>מקדש מלך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>' על הזוהר) היה מגדולי רבני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יהדות </ins>מרוקו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מרוקו]]</ins>, אבל עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[לונדון]]</ins>.}} להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום בחר כבסיס את דפוס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[טורקיה|</ins>קושטא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, אבל מתוך נאמנות לפירוש האריז"ל ניפה ממנו גרסאות רבות, החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת החיד"א. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת ניקוד. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|</ins>החיד"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ניקוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דפוסי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סלוויטא </del>והבאים אחריהם==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דפוסי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[סלאוויטא]] </ins>והבאים אחריהם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ&quot;ח (1798), תקס&quot;ד (1806), תקס&quot;ט (1809), תקע&quot;ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל&quot;א, (בשינויים קלים).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ&quot;ח (1798), תקס&quot;ד (1806), תקס&quot;ט (1809), תקע&quot;ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל&quot;א, (בשינויים קלים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר המהרח"ו עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי חיים ויטאל|</ins>המהרח"ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==[[וילנה|וילנא]]==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל"ה]], ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==[[חסידות אשלג|זוהר הסולם]]==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנסיון האחרון לעת עתה להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל הסולם". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו"ש חי"ד עמ' 237, והאגרת בשלימותה באג"ק סימן ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==וילנא==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל השל"ה, ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במשך הדורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. הרמ"ק בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י הרמ"ז וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבי </del>אברהם אזולאי; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משה קורדבירו|</ins>הרמ"ק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משה זכות|</ins>הרמ"ז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[רבי </ins>אברהם אזולאי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

Mdafula