https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94 דוברובנה - היסטוריית גרסאות 2026-04-11T08:18:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=706083&oldid=prev אליהו ב. ב־03:56, 5 באוגוסט 2024 2024-08-05T03:56:21Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:56, 5 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=דובראוונא הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=דובראוונא הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>באייעוו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(לחתונה), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ראהאטשוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, דובראוונא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>סמיליאן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=578723&oldid=prev אליהו ב.: ביטול גרסה 578632 של 69.85.89.174 (שיחה) 2023-01-18T18:21:39Z <p>ביטול גרסה 578632 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/69.85.89.174" title="מיוחד:תרומות/69.85.89.174">69.85.89.174</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:69.85.89.174&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:69.85.89.174 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:21, 18 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:בית הכנסת בדוברובנה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת הגדול בדוברובנה. בשנת תרס"ה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דוברובנה''' (ברוסית: '''Дубро́вно''') היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], על גדת נהר הדניפר, בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היסטוריה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר [[פרי עץ חיים]], דובראוונא, [[תקס"ד]]]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=דובראוונא הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחודש כסלו ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בחודש שבט ה'תש"ב נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חסידים מדוברובנה הביאו לליובאוויטש את הניגון המפורסם, שנקרא על שם העיירה "ניגון מדוברבנה". הניגון הוא במקור ללא מילים, שמאוחר יותר, בשנת [[תשי"ח]] כהמשך להתעוררות שפתח [[הרבי]] לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "[[ופרצת]]", חובר למילים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" והוא [[ניגון קמ"ג]] ב[[ספר הניגונים]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בלארוס]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]</ins></div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=578632&oldid=prev 69.85.89.174: הסרת כל התוכן מהדף 2023-01-17T19:50:01Z <p>הסרת כל התוכן מהדף</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:50, 17 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:בית הכנסת בדוברובנה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת הגדול בדוברובנה. בשנת תרס"ה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''דוברובנה''' (ברוסית: '''Дубро́вно''') היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], על גדת נהר הדניפר, בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==היסטוריה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר [[פרי עץ חיים]], דובראוונא, [[תקס"ד]]]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=דובראוונא הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=דובראוונא תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ"א בתמוז ה'תש"א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחודש כסלו ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה, בה נלקחו כ-1,500 מיושביו אל בית העלמין היהודי בעיירה, ונרצחו בסמוך לו. בחודש שבט ה'תש"ב נרצחו כ-300 בעלי המקצוע היהודים שהושארו בגטו ובני משפחותיהם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חסידים מדוברובנה הביאו לליובאוויטש את הניגון המפורסם, שנקרא על שם העיירה "ניגון מדוברבנה". הניגון הוא במקור ללא מילים, שמאוחר יותר, בשנת [[תשי"ח]] כהמשך להתעוררות שפתח [[הרבי]] לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "[[ופרצת]]", חובר למילים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" והוא [[ניגון קמ"ג]] ב[[ספר הניגונים]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בלארוס]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table> 69.85.89.174 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=542095&oldid=prev אליהו ב. ב־16:26, 22 במאי 2022 2022-05-22T16:26:35Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:26, 22 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר [[פרי עץ חיים]], דובראוונא, [[תקס"ד]]]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=542018&oldid=prev חלוקת קונטרסים: קידוד קישורים 2022-05-22T00:39:41Z <p>קידוד קישורים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:39, 22 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:בית הכנסת בדוברובנה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת הגדול בדוברובנה. בשנת תרס"ה ]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:בית הכנסת בדוברובנה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בית הכנסת הגדול בדוברובנה. בשנת תרס"ה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוברובנה&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Дубро́вно&#039;&#039;&#039;) היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], על גדת נהר הדניפר, בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוברובנה&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Дубро́вно&#039;&#039;&#039;) היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], על גדת נהר הדניפר, בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטוריה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היסטוריה</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; ופעל בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיות </del>לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה לבירת חסידות חב"ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 752.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 </del>הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דובראוונא </ins>הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 </del>תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דובראוונא </ins>תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בלארוס]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]]</ins></div></td></tr> </table> חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=541868&oldid=prev אליהו ב. ב־17:46, 20 במאי 2022 2022-05-20T17:46:23Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:46, 20 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזמן לזמן היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ [[תקצ"ז]] נסע לעיירות: באייעוו (לחתונה), ראהאטשוב, דובראוונא, סמיליאן וחזרה לדובראוונא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו"ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא"ח].</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=541867&oldid=prev אליהו ב. ב־17:33, 20 במאי 2022 2022-05-20T17:33:16Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:33, 20 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותקופת </del>ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותנועת </ins>ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=541866&oldid=prev אליהו ב. ב־17:32, 20 במאי 2022 2022-05-20T17:32:08Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:32, 20 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד סניף בעיר דוברובנה, וכן בערים ראסאסנע, דאבראמיסליא, רודניא, ליאזנא, קאלישק, יאנוויטש אשר בין כולם למדו כשש מאות תלמידים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm?q=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%90 הצמח צדק ותקופת ההשכלה פרק ז.]}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס&quot;ב]] הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. לצורך ההקמה ביקש הרבי תמיכה מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ&quot;א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן מהארגון היהודי [[יק&quot;א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק&quot;א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ&#039; 21.}}.</div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=541864&oldid=prev אליהו ב. ב־15:28, 20 במאי 2022 2022-05-20T15:28:58Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 20 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיר פעל </del>בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר דוברובנה הייתה מרכז יהודי עם יהודים רבים שהתגוררו בה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העיר היתה בתוך "[[תחום המושב]]" ופעל </ins>בית דפוס יהודי שהדפיס ספרי קודש רבים, וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה]], רבי [[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]], רבי [[ישראל מדוברובנה]] ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. הרבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביקש </del>תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצורך ההקמה ביקש </ins>הרבי תמיכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהאחים יעקב ואליעזר פאליא­קאוו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/4/3/15.htm#_ftnref_89 ספר השיחות תרפ"א]. ושם, שהמפעל המציא עבודה לקרוב לשלשת אלפים נפש פועלים יהודים, בתוך תחום המושב.}} וכן </ins>מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את הקמת המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה מאות משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ&quot;א בתמוז ה&#039;תש&quot;א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ&quot;א בתמוז ה&#039;תש&quot;א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</div></td></tr> </table> אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94&diff=541858&oldid=prev אליהו ב. ב־13:28, 20 במאי 2022 2022-05-20T13:28:42Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:28, 20 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור הראשון של החסידות, אף כמעט והפכה להיות לבירת חסידות חב&quot;ד. הדבר התרחש בתקופת שחרורו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר השני]]. כאשר ביקרו הנסיך ליובאמירסקי, אמר לו שבאם יסכים לגור באחת מהעיירות שתחת חסותו, דוברובנה או [[ליאדי]], הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן נתן את הסכמתו להתיישב בליאדי{{הערה|ספר התולדות, אדמו&quot;ר הזקן ח&quot;ג עמ&#039; 752.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. הרבי ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בו עבדו בתקופת השלטון הסובייטי </del>מאות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיהודי דוברובנה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נמנו בדוברובנה כ-4,300 יהודים, רוב תושביה. בשנת [[תרס"ב]] הקים אדמו"ר הרש"ב בית חרושת לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים. הרבי ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקמת </ins>המפעל{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הכסף שהגיע מארגון יק"א, במקורו נועד לממן את פעילות [[חברת מפיצי השכלה]], אך על ידי התעסקות [[אדמו"ר הרש"ב]] בעניין, נמסר הכסף לבנין בית מטוה בדוברובנה אשר כמה </ins>מאות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משפחות ישראל בדוברובנה שעבדו בבית המטווה התפרנסו ממנו{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעין]] עמ' 21.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ&quot;א בתמוז ה&#039;תש&quot;א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השנייה]] עמד מספר יהודי העיירה על כ-2,100. העיירה נכבשה על ידי הנאצים בכ&quot;א בתמוז ה&#039;תש&quot;א, ועל יהודיה הוטלו גזירות שונות. כעבור זמן מה רוכזו יהודי העיירה בגטו, בו נרצחו כ-200 יהודים.</div></td></tr> </table> אליהו ב.