https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9Fגורעין ומוסיפין ודורשין - היסטוריית גרסאות2026-04-19T02:23:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=724284&oldid=prevשיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "2024-12-11T19:03:13Z<p>החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת הנגלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת הנגלה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמא </del>להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמה </ins>להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)</div></td></tr>
</table>שיע בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=571476&oldid=prevלהתראות ב־17:11, 6 בנובמבר 20222022-11-06T17:11:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:11, 6 בנובמבר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלישיות </del>מושגים בחסידות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבוצות </ins>מושגים בחסידות]]</div></td></tr>
</table>להתראותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=571373&oldid=prevלהתראות ב־21:16, 5 בנובמבר 20222022-11-05T21:16:25Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:16, 6 בנובמבר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שלישיות מושגים בחסידות]]</ins></div></td></tr>
</table>להתראותhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=484588&oldid=prevשלום עליכם: עריכה2021-07-15T09:22:05Z<p>עריכה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:22, 15 ביולי 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת הנגלה==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==בתורת החסידות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בתורת המגיד ממעזריטש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בתורת המגיד ממעזריטש===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי פירושו של [[המגיד ממעזריטש]], בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי פירושו של [[המגיד ממעזריטש]], בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"</div></td></tr>
</table>שלום עליכםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=484587&oldid=prevשלום עליכם: הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה2021-07-15T09:21:27Z<p>הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''גורעין ומוסיפין ודורשין''' היא אחת מדרכי הלימוד שבהם לומדים חז"ל דינים בהלכה מפסוקי התורה. על פי כלל זה, כאשר פשט הפסוק מנוגד לפשט של פסוק אחר, ניתן לחז"ל כח ללמוד את הפסוק בצורה המשתמעת לו היינו נוטלים אות אחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות הראשונה של מילה אחרת, וכך לשנות את פשט הפסוק, הן באמצעות הבנת שני האותיות הנזכרות כמילה נפרדת, והן כצירוף שניהם יחדיו למילה השנייה.<br />
<br />
דוגמא להלכה הנלמדת על פי כלל זה, זה הוא הפסוק וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר (ויקרא ד ה), שבו לא ניתן ללמד את הפסוק כפשוטו כפי שמשתמע מהמילה "מדם הפר" שלפיה רק חלק מהפר יקבלנו, שהרי כתוב "ואת כל דם הפר ישפוך", ולכן מן ההכרח לגרוע מ' מהמילה מִדַּם, ולהוסיפה למילה הַפָּר ודורשים: "ולקח הכהן המשיח דם מהפר", מן הפר יקבלנו, ואם נשפך מהצואר על הרצפה ואספו - פסול (יומא מח א).<br />
<br />
אופן שונה, יש מקרים בהם נוטלים שני אותיות, גורעים את האות האחרונה ממילה אחת ומוסיפין אותה לאות ראשונה של המילה הבאה ויוצרים מהם מילה חדשה - כמו: וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ (במדבר כז יא), גורעים ו' של נַחֲלָתוֹ ול' של לִשְׁאֵרוֹ, ומצרפים אותם למלה אחת - "לו" וכך דורשים: "ונתתם את נחלת שארו לו", שהבעל יורש את אשתו (בבא בתרא קיא ב)<br />
===בתורת החסידות===<br />
===בתורת המגיד ממעזריטש===<br />
על פי פירושו של [[המגיד ממעזריטש]], בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"<br />
<br />
'''גורעין''' - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.<br />
<br />
'''מוסיפין''' - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן{{הערה|ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"}}. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הפכיים יותר מהרגיל. <br />
<br />
'''דורשין''' - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו{{הערה|ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"}} ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות{{הערה|כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר}}{{הערה| מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.}}<br />
===בתורת אדמו"ר הרש"ב===<br />
הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם{{הערה|סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם}}.<br />
===השוואה לפירוש הגמרא===<br />
על פי פירוש זה המשמעות של "ולקח מדם הפר", היא לגרוע את המ' של המילה "מדם הפר", שמשמעותה היא שרק חלק מנפש הבהמית (המכונה "פר" - על שם בהמיותה ועל שם [[פ"ר דינים]]) - נמסרת להשם יתברך, ובכך לשבור את הרצון של הנפש הבהמית למנוע את מסירתה לעבודת השם יתברך, ולהוסיפה על תיבת "הפר", ובכך להוסיף על עבודת השם בדרגה גבוהה יותר, כפי דברי חז"ל שמשמעות תיבת "מהפר" שנוצרת לאחר הוספת המ', היא שיש לקבל את הדם ישירות מצוואר הפר, שהוא מרכז התפשטות המחשבות שבו.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>שלום עליכם