בת קול - היסטוריית גרסאות

שולם ס.: קישור

2025-09-09T07:57:03Z

קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:57, 9 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''בת קול''' היא הארה שכלית המאירה בשכל של היהודי ואומרת לו את אשר צריך לעשות. הכינוי בת קול מורה על כך שהיא כביכול הארה חיצונית מהקול של הקב"ה.		'''בת קול''' היא הארה שכלית המאירה בשכל של היהודי ואומרת לו את אשר צריך לעשות. הכינוי בת קול מורה על כך שהיא כביכול הארה חיצונית מהקול של [[הקדוש ברוך הוא\|הקב"ה]].
	==בת קול יוצאת מהר חורב==		==בת קול יוצאת מהר חורב==
	במשניות ובגמרא מוזכר ענין הבת קול מספר פעמים:		במשניות ובגמרא מוזכר ענין הבת קול מספר פעמים:

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-09-06T04:19:00Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:19, 6 בספטמבר 2020
שורה 21:		שורה 21:
	==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==		==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==

	במחלוקת הלכתית מסוימת ~~שהיתה~~ בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.		במחלוקת הלכתית מסוימת שהייתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

	מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.		מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:48:11Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:48, 24 באוגוסט 2020
שורה 15:		שורה 15:

	==בפנימיות התורה==		==בפנימיות התורה==
	אדמו"ר הזקן מבאר {{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים]}} מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא".		אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים]}} מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא".

	אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}.		אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:31:17Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:31, 24 באוגוסט 2020
שורה 21:		שורה 21:
	==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==		==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==

	במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.		במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

	מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{~~הערת שוליים~~\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.		מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערה\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

	על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.		על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

2016-10-31T06:04:22Z

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:04, 31 באוקטובר 2016
שורה 10:		שורה 10:
	כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר [[רבי אלעזר]] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ש[[מלאכי השרת]] משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.		כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר [[רבי אלעזר]] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ש[[מלאכי השרת]] משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.

	כמו כן מוזכר בגמרא "בכל יום בת קול מכרזת שובו בנים שובבים". המגיד ממעזריטש{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה]}} מבאר מהו ענין הבת קול, כי הנה ידוע כשאדם מוציא קול נשמע כנגדו קול כמותו, וזהו פי' בת קול. ואם כן, כאשר יש בת קול מוכרח הוא שיש קול העצם, שהוא כביכול הקב"ה בעצמו מכריז שובו בנים וכו'. וידוע מ"ש רז"ל כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך, והמלאכים הנבראים ~~ע"י~~ הדבורים באמצעות הצדיק המה המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה.		כמו כן מוזכר בגמרא "בכל יום בת קול מכרזת שובו בנים שובבים". המגיד ממעזריטש{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה]}} מבאר מהו ענין הבת קול, כי הנה ידוע כשאדם מוציא קול נשמע כנגדו קול כמותו, וזהו פי' בת קול. ואם כן, כאשר יש בת קול מוכרח הוא שיש קול העצם, שהוא כביכול הקב"ה בעצמו מכריז שובו בנים וכו'. וידוע מ"ש רז"ל כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך, והמלאכים הנבראים על ידי הדבורים באמצעות הצדיק המה המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה.

	כמו כן מוזכרת הבת קול בשבת יד, א: אמר [[רב יהודה]] אמר [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] בשעה שתיקן [[שלמה]] עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. ובגמרא ברכות דף סא, ב: בשעה שהוציאו את [[רבי עקיבא]] להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו [[עול מלכות שמים]]. אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך", אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה "אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי ה[[עולם הבא]].		כמו כן מוזכרת הבת קול בשבת יד, א: אמר [[רב יהודה]] אמר [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] בשעה שתיקן [[שלמה]] עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. ובגמרא ברכות דף סא, ב: בשעה שהוציאו את [[רבי עקיבא]] להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו [[עול מלכות שמים]]. אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך", אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה "אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי ה[[עולם הבא]].

שלום: /* בת קול יוצאת מהר חורב */

2016-09-25T17:17:09Z

בת קול יוצאת מהר חורב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:17, 25 בספטמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	במשניות ובגמרא מוזכר ענין הבת קול מספר פעמים:		במשניות ובגמרא מוזכר ענין הבת קול מספר פעמים:

	במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון\|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.		במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון\|אָמַר [[רבי יהושע בן לוי\|רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי]], בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.

	הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.		הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.

	==מאמרים נוספים==		==מאמרים נוספים==
	כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר [[רבי אלעזר]] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ש[[מלאכי השרת]] משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.		כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר [[רבי אלעזר]] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ש[[מלאכי השרת]] משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.

שלום: /* הכרעה הלכתית על פי הבת קול */

2016-09-25T15:54:52Z

הכרעה הלכתית על פי הבת קול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:54, 25 בספטמבר 2016
שורה 20:		שורה 20:
	==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==		==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==

	במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו ~~שבאתה~~ שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.		במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאותה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

	מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.		מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

שלום: /* מאמרים נוספים */

2016-09-25T15:52:28Z

מאמרים נוספים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:52, 25 בספטמבר 2016
שורה 7:		שורה 7:
	הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.		הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.
	==מאמרים נוספים==		==מאמרים נוספים==
	כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ~~שמלאכי~~ השרת משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא ~~עשי~~ והדר ~~לשמע~~. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.		כמו כן הוזכר בגמרא (שבת פח), אמר [[רבי אלעזר]] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה ש[[מלאכי השרת]] משתמשין בו דכתיב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. על מאמר זה נאמרו מאמרי חסידות רבים, ובראשם הספר [[בשעה שהקדימו תער"ב]] שמיוסד על מאמר חז"ל זה.

	כמו כן מוזכר בגמרא "בכל יום בת קול מכרזת שובו בנים שובבים". המגיד ממעזריטש{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה]}} מבאר מהו ענין הבת קול, כי הנה ידוע כשאדם מוציא קול נשמע כנגדו קול כמותו, וזהו פי' בת קול. ואם כן, כאשר יש בת קול מוכרח הוא שיש קול העצם, שהוא כביכול הקב"ה בעצמו מכריז שובו בנים וכו'. וידוע מ"ש רז"ל כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך, והמלאכים הנבראים ע"י הדבורים באמצעות הצדיק המה המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה.		כמו כן מוזכר בגמרא "בכל יום בת קול מכרזת שובו בנים שובבים". המגיד ממעזריטש{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה]}} מבאר מהו ענין הבת קול, כי הנה ידוע כשאדם מוציא קול נשמע כנגדו קול כמותו, וזהו פי' בת קול. ואם כן, כאשר יש בת קול מוכרח הוא שיש קול העצם, שהוא כביכול הקב"ה בעצמו מכריז שובו בנים וכו'. וידוע מ"ש רז"ל כל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך, והמלאכים הנבראים ע"י הדבורים באמצעות הצדיק המה המעוררים את כל הדור להתעוררות התשובה.

	כמו כן מוזכרת הבת קול בשבת יד, א: אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. ובגמרא ברכות דף סא, ב: בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי ~~העולם~~ הבא.		כמו כן מוזכרת הבת קול בשבת יד, א: אמר [[רב יהודה]] אמר [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] בשעה שתיקן [[שלמה]] עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. ובגמרא ברכות דף סא, ב: בשעה שהוציאו את [[רבי עקיבא]] להריגה זמן [[קריאת שמע]] היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו [[עול מלכות שמים]]. אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך", אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה "אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא זו תורה וזו שכרה ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי ה[[עולם הבא]].

	==בפנימיות התורה==		==בפנימיות התורה==

שלום: /* הכרעה הלכתית על פי הבת קול */

2016-09-25T15:40:42Z

הכרעה הלכתית על פי הבת קול

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 25 בספטמבר 2016
שורה 20:		שורה 20:
	==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==		==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==

	במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם ~~ה[[בת~~ קול]] אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.		במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן קשה איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

	מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.		מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

שלום: /* בפנימיות התורה */

2016-09-25T15:40:19Z

בפנימיות התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 25 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:

	==בפנימיות התורה==		==בפנימיות התורה==
	אדמו"ר הזקן מבאר {{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים] מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא".		אדמו"ר הזקן מבאר {{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים]}} מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא".

	אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}.		אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}.

			==הכרעה הלכתית על פי הבת קול==

			במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים\|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם ה[[בת קול]] אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

			מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים\|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

			על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]		[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]