ברייתא דרבי ישמעאל - היסטוריית גרסאות

כתית למאור: שוחזר מעריכה של שנות חיים (שיחה) לעריכה האחרונה של ל. ק.

2026-04-15T21:43:26Z

שוחזר מעריכה של שנות חיים (שיחה) לעריכה האחרונה של ל. ק.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:43, 16 באפריל 2026
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{מפנה\|ישמעאל}}~~{{חלונית		{{חלונית
	\|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל		\|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל
	\|רוחב=26%		\|רוחב=26%

שנות חיים ב־21:04, 15 באפריל 2026

2026-04-15T21:04:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:04, 16 באפריל 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{מפנה\|ישמעאל}}{{חלונית
	\|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל		\|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל
	\|רוחב=26%		\|רוחב=26%

ל. ק. ב־17:38, 5 באפריל 2026

2026-04-05T17:38:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:38, 5 באפריל 2026
שורה 4:		שורה 4:
	\|תוכן=		\|תוכן=
	רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת:		רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת:

	א. מִקַּל וָחֹמֶר.		א. מִקַּל וָחֹמֶר.

	ב. וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.		ב. וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.

	ג. מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.		ג. מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.

	ד. מִכְּלָל וּפְרָט.		ד. מִכְּלָל וּפְרָט.

	ה. וּמִפְּרָט וּכְלָל.		ה. וּמִפְּרָט וּכְלָל.

	ו. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.		ו. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.

	ז. מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.		ז. מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.

	ח. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא.		ח. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא.

	ט. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.		ט. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.

	י. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.		י. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

	יא. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.		יא. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.

	יב. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.		יב. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.

	יג. וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.		יג. וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.
	\|מקור=		\|מקור=

ל. ק. ב־17:38, 5 באפריל 2026

2026-04-05T17:38:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:38, 5 באפריל 2026
שורה 1:		שורה 1:
			{{חלונית
			\|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל
			\|רוחב=26%
			\|תוכן=
			רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת:
			א. מִקַּל וָחֹמֶר.
			ב. וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.
			ג. מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.
			ד. מִכְּלָל וּפְרָט.
			ה. וּמִפְּרָט וּכְלָל.
			ו. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.
			ז. מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
			ח. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא.
			ט. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.
			י. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.
			יא. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.
			יב. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.
			יג. וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.
			\|מקור=
			\|ניקוד=כן}}
	'''ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].		'''ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].

ל. ק. ב־22:06, 4 באפריל 2026

2026-04-04T22:06:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:06, 5 באפריל 2026
שורה 1:		שורה 1:
	'''ברייתא ~~דרבי~~ ישמעאל''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].		'''ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].

	== בנגלה ==		== בנגלה ==
	רבי ישמעאל הרחיב את שבע המידות שסידר [[הלל הזקן]] לשלוש עשרה. שיטתו מדגישה את העיקרון ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", ולכן המידות מבוססות על היקשים הגיוניים, דקדוקיים ומבניים (כגון 'קל וחומר', 'גזירה שווה' ומערכת של 'כלל ופרט').		[[רבי ישמעאל]] הרחיב את שבע המידות שסידר [[הלל הזקן]] לשלוש עשרה. שיטתו מדגישה את העיקרון ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", ולכן המידות מבוססות על היקשים הגיוניים, דקדוקיים ומבניים (כגון 'קל וחומר', 'גזירה שווה' ומערכת של 'כלל ופרט').

	על אף שהמידות נראות ככללים הגיוניים, פוסק ה[[רמב"ם]] כי השימוש בהן אינו תלוי בסברא אנושית עצמאית, אלא הן "[[הלכה למשה מסיני]]" – רק מידה שקיבל אדם מרבו עד משה רבנו (במיוחד ב'גזירה שווה') ניתן להשתמש בה כדי לחדש הלכה.		על אף שהמידות נראות ככללים הגיוניים, פוסק ה[[רמב"ם]] כי השימוש בהן אינו תלוי בסברא אנושית עצמאית, אלא הן "[[הלכה למשה מסיני]]" – רק מידה שקיבל אדם מרבו עד משה רבנו (במיוחד ב'גזירה שווה') ניתן להשתמש בה כדי לחדש הלכה.

ל. ק.: הוספת קטגוריה:תפילה באמצעות HotCat

2026-04-04T22:01:29Z

הוספת קטגוריה:תפילה באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:01, 5 באפריל 2026
שורה 24:		שורה 24:
	{{תפילה}}		{{תפילה}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

			[[קטגוריה:תפילה]]

ל. ק.: /* סיבת אמירתה */

2026-04-04T22:01:19Z

סיבת אמירתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:01, 5 באפריל 2026
שורה 14:		שורה 14:

	== סיבת אמירתה ==		== סיבת אמירתה ==
	ב[[תורה אור]]{{[[פרשת מקץ]]}} מבואר כי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן משתלשלות מ[[י"ג מידות הרחמים]]. מכיוון שכדי שהתפילה תהיה בעת רצון, אנו מעוררים את י"ג מידות הרחמים העליונות. אמירת הברייתא פועלת "המשכה" של רחמים האין סוף לתוך מערכת הכללים המוגבלת של השכל וההלכה, ובכך "ממתיקה" את הדינים עוד לפני תחילת התפילה.		ב[[תורה אור]]{{הערה\|[[פרשת מקץ]]}} מבואר כי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן משתלשלות מ[[י"ג מידות הרחמים]]. מכיוון שכדי שהתפילה תהיה בעת רצון, אנו מעוררים את י"ג מידות הרחמים העליונות. אמירת הברייתא פועלת "המשכה" של רחמים האין סוף לתוך מערכת הכללים המוגבלת של השכל וההלכה, ובכך "ממתיקה" את הדינים עוד לפני תחילת התפילה.

	עוד מבואר שם, כי ה[[תפילה]] היא עבודה שבלב ("אור פנימי"), אך היא זקוקה לכוח מהתורה ("אור מקיף") כדי להתעלות. כי י"ג המידות הן בחינת "מקיפים" (מכיוון שהן כללי לימוד כלליים), ועל ידי אמירתן בבוקר, היהודי מחבר את האור המקיף של התורה אל תוך כלי השכל והמידות שלו, מה שמאפשר לתפילה שלאחר מכן להיות חדורה בביטול לה'.		עוד מבואר שם, כי ה[[תפילה]] היא עבודה שבלב ("אור פנימי"), אך היא זקוקה לכוח מהתורה ("אור מקיף") כדי להתעלות. כי י"ג המידות הן בחינת "מקיפים" (מכיוון שהן כללי לימוד כלליים), ועל ידי אמירתן בבוקר, היהודי מחבר את האור המקיף של התורה אל תוך כלי השכל והמידות שלו, מה שמאפשר לתפילה שלאחר מכן להיות חדורה בביטול לה'.

ל. ק. ב־22:00, 4 באפריל 2026

2026-04-04T22:00:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:00, 5 באפריל 2026
שורה 7:		שורה 7:

	== בתפילה ==		== בתפילה ==
	[[סידור אדמו"ר הזקן]] נקבעה אמירת הברייתא בברכות השחר מיד לאחר [[פרק איזהו מקומן]] ~~ו[[סדר הקרבנות]]~~.		[[סידור אדמו"ר הזקן]] נקבעה אמירת הברייתא בברכות השחר מיד לאחר [[פרק איזהו מקומן]] וסדר הקורבנות.

	נהוג שהחזן מסיים את הברייתא בקול רם בניגון של לימוד הגמרא. ניגון זה מבטא את העובדה שבאמירה זו היהודי אינו רק "מתפלל", אלא עוסק בעמלה של תורה ובבירור ההלכה.		נהוג שהחזן מסיים את הברייתא בקול רם בניגון של לימוד הגמרא. ניגון זה מבטא את העובדה שבאמירה זו היהודי אינו רק "מתפלל", אלא עוסק בעמלה של תורה ובבירור ההלכה.

	מיד לאחר סיום הברייתא, אומרים את תפילת "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". הסיבה לזה מבוארת{{הערה\|[[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, שיחה לפרשת פינחס}} בחסידות כי לימוד ענייני הקרבנות והמידות שהתורה נדרשת בהןמעורר רצון עליון ל[[בניין המקדש]]. בחסידות מודגש כי על ידי לימוד הלכות בית הבחירה והקרבנות, נחשב הדבר כאילו בנינו את המקדש ברוחניות, והתפילה "יהי רצון" פועלת להוריד בניין זה לגשמיות.		מיד לאחר סיום הברייתא, אומרים את תפילת "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". הסיבה לזה מבוארת{{הערה\|[[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, שיחה לפרשת פינחס}} בחסידות כי לימוד ענייני הקרבנות והמידות שהתורה נדרשת בהןמעורר רצון עליון ל[[בית המקדש\|בניין המקדש.]] בחסידות מודגש כי על ידי לימוד הלכות בית הבחירה והקרבנות, נחשב הדבר כאילו בנינו את המקדש ברוחניות, והתפילה "יהי רצון" פועלת להוריד בניין זה לגשמיות.

	== סיבת אמירתה ==		== סיבת אמירתה ==

ל. ק.: הוספת ערך

2026-04-04T21:59:03Z

הוספת ערך

דף חדש

'''ברייתא דרבי ישמעאל''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].

== בנגלה ==
רבי ישמעאל הרחיב את שבע המידות שסידר [[הלל הזקן]] לשלוש עשרה. שיטתו מדגישה את העיקרון ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", ולכן המידות מבוססות על היקשים הגיוניים, דקדוקיים ומבניים (כגון 'קל וחומר', 'גזירה שווה' ומערכת של 'כלל ופרט').

על אף שהמידות נראות ככללים הגיוניים, פוסק ה[[רמב"ם]] כי השימוש בהן אינו תלוי בסברא אנושית עצמאית, אלא הן "[[הלכה למשה מסיני]]" – רק מידה שקיבל אדם מרבו עד משה רבנו (במיוחד ב'גזירה שווה') ניתן להשתמש בה כדי לחדש הלכה.

== בתפילה ==
[[סידור אדמו"ר הזקן]] נקבעה אמירת הברייתא בברכות השחר מיד לאחר [[פרק איזהו מקומן]] ו[[סדר הקרבנות]].

נהוג שהחזן מסיים את הברייתא בקול רם בניגון של לימוד הגמרא. ניגון זה מבטא את העובדה שבאמירה זו היהודי אינו רק "מתפלל", אלא עוסק בעמלה של תורה ובבירור ההלכה.

מיד לאחר סיום הברייתא, אומרים את תפילת "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". הסיבה לזה מבוארת{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, שיחה לפרשת פינחס}} בחסידות כי לימוד ענייני הקרבנות והמידות שהתורה נדרשת בהןמעורר רצון עליון ל[[בניין המקדש]]. בחסידות מודגש כי על ידי לימוד הלכות בית הבחירה והקרבנות, נחשב הדבר כאילו בנינו את המקדש ברוחניות, והתפילה "יהי רצון" פועלת להוריד בניין זה לגשמיות.

== סיבת אמירתה ==
ב[[תורה אור]]{{[[פרשת מקץ]]}} מבואר כי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן משתלשלות מ[[י"ג מידות הרחמים]]. מכיוון שכדי שהתפילה תהיה בעת רצון, אנו מעוררים את י"ג מידות הרחמים העליונות. אמירת הברייתא פועלת "המשכה" של רחמים האין סוף לתוך מערכת הכללים המוגבלת של השכל וההלכה, ובכך "ממתיקה" את הדינים עוד לפני תחילת התפילה.

עוד מבואר שם, כי ה[[תפילה]] היא עבודה שבלב ("אור פנימי"), אך היא זקוקה לכוח מהתורה ("אור מקיף") כדי להתעלות. כי י"ג המידות הן בחינת "מקיפים" (מכיוון שהן כללי לימוד כלליים), ועל ידי אמירתן בבוקר, היהודי מחבר את האור המקיף של התורה אל תוך כלי השכל והמידות שלו, מה שמאפשר לתפילה שלאחר מכן להיות חדורה בביטול לה'.

ב[[הלכות תלמוד תורה]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאמירת הברייתא נחשבת כלימוד [[גמרא]]. שהרי עניינה של הגמרא הוא בירור הקושיות והספקות. לפני שאדם ניגש לעמוד לפני המלך בתפילה, עליו "לברר" את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]]. אמירת י"ג המידות, המבררות את ההלכה מהפסוקים, פועלת ברוחניות את בירור המחשבות הזרות, ומכינה את המוח והלב ל[[אהבה]] ו[[יראה]] בשעת התפילה.

מבואר עוד, כי הברייתא היא החוליה המקשרת בין [[עולם העשייה]] (קרבנות) ל[[עולם היצירה]] (פסוקי דזמרה). כלומר, לאחר שהיהודי הקריב את הבהמה שבו (בפרשת הקרבנות), הוא זקוק ל"כלים" כדי לעלות לעולם גבוה יותר. י"ג המידות הן הכלים שדרכם עובר השפע האלוקי [[מלמעלה למטה]], ובאמצעותם יכול המתפלל לטפס בסולם התפילה בבטח.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}