בית שמאי ובית הלל - היסטוריית גרסאות

אורח לרגע...: /* כלל ופרט */

2024-08-28T11:44:53Z

כלל ופרט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:44, 28 באוגוסט 2024
שורה 24:		שורה 24:
	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==
	{{להשלים}}		{{להשלים}}
	בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.		בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה\|1=לקוטי שיחות חט"ז שיחה ד' לפ' תרומה [[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.

	== חומרות וקולות ==		== חומרות וקולות ==

ברכת הגאולה: /* שורש נשמתם */ לשכתב ציטוט

2024-01-23T08:46:35Z

שורש נשמתם: לשכתב ציטוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:46, 23 בינואר 2024
שורה 7:		שורה 7:
	ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.		ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
	==שורש נשמתם==		==שורש נשמתם==
			{{שכתוב\|פסקה=כן}}
	ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}		ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

ב. א. א. ב־04:50, 23 בינואר 2024

2024-01-23T04:50:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 23 בינואר 2024
שורה 22:		שורה 22:

	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==
			{{להשלים}}
	בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.		בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

2021-07-25T09:16:49Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 25 ביולי 2021
שורה 7:		שורה 7:
	ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.		ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
	==שורש נשמתם==		==שורש נשמתם==
	ב[[אגרת הקודש - ~~סעיף~~ י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}		ב[[אגרת הקודש - סימן י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

	{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}		{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - י" ב־"אגרת הקודש - סעיף י"

2021-07-25T08:22:10Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - י" ב־"אגרת הקודש - סעיף י"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:22, 25 ביולי 2021
שורה 7:		שורה 7:
	ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.		ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
	==שורש נשמתם==		==שורש נשמתם==
	ב[[אגרת הקודש - י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}		ב[[אגרת הקודש - סעיף י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

	{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}		{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2021-02-11T05:27:13Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 11 בפברואר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:		אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

	א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה\|משנה עוקצין ג יא~~</ref>~~, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.		א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה\|משנה עוקצין ג יא}}, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.

	ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה\|גמרא שבת כא ב~~</ref>~~, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.		ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה\|גמרא שבת כא ב}}, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.

	ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה\|משנה ברכות א א~~</ref>~~ לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.		ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה\|משנה ברכות א א}} לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.

	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2021-02-11T05:27:02Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 11 בפברואר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:		אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

	א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס~~<ref>~~משנה עוקצין ג יא</ref>, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.		א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה\|משנה עוקצין ג יא</ref>, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.

	ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]~~<ref>~~גמרא שבת כא ב</ref>, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.		ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה\|גמרא שבת כא ב</ref>, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.

	ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]~~<ref>~~משנה ברכות א א</ref> לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.		ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה\|משנה ברכות א א</ref> לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.

	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - "

2021-01-26T23:46:47Z

החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:46, 27 בינואר 2021
שורה 7:		שורה 7:
	ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.		ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה ב[[מצווה\|מצוות]] יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. ב[[מסכת עדיות]] רוכזו כל המקרים שבהם בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים. הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
	==שורש נשמתם==		==שורש נשמתם==
	ב[[אגרת הקודש - ~~פרק~~ י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}		ב[[אגרת הקודש - י"ג]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את שורש נשמתם: {{ציטוטון\|הנה בכלל [[עבודת השם\|עובדי השם]] יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת [[ימין]] ו[[שמאל]] דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה' כמו ב[[צדקה]] להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת ה[[ספירת החסד\|חסד]] וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל כמו שכתוב ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' וגם בלי צמצום וגבול כלל ואין מעצור לרוח נדבתו בין ב[[צדקה]] ובין ב[[תלמוד תורה]] ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו'.}}

	{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}		{{ציטוטון\|והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין וכן שורש נשמת ברוך הוא כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא [[מדת החסד]] וה[[אהבה]] עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש [[מדת הגבורה]] ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו'.}}

דוד קורצוג: /* בכח ובפועל */

2020-10-09T01:35:53Z

בכח ובפועל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:35, 9 באוקטובר 2020
שורה 15:		שורה 15:
	אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:		אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

	א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.		א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס<ref>משנה עוקצין ג יא</ref>, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.

	ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]], לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.		ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]<ref>גמרא שבת כא ב</ref>, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.

	ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]] לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.		ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]<ref>משנה ברכות א א</ref> לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.

	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:31:27Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:31, 24 באוגוסט 2020
שורה 13:		שורה 13:
	== בכח ובפועל ==		== בכח ובפועל ==

	אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:		אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

	א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.		א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.
שורה 23:		שורה 23:
	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==

	בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.		בית שמאי מחשיבים את כח הכלל ואינם נכנסים לפרטי הדבר, בניגוד לבית הלל שמחשיבים את כח הפרט{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}.

	== חומרות וקולות ==		== חומרות וקולות ==

	לרוב, כאשר בית שמאי נחלקים עם בית הלל, בית שמאי הם המחמירים, ואילו בית הלל הם המקילים. הסיבה לכך היא מכיון ששורש נשמתם של בית הלל היה מ[[מידת החסד]], בניגוד לבית שמאי ששורש נשמתם היה מהגבורות ו[[מידת הדין]], ובעולם זה קשה מאוד להקל.{{~~הערת שוליים~~\|1=[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&hilite=572115ed-d938-4db0-b6e6-4cb4f1291300&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=123 במדבר].}}		לרוב, כאשר בית שמאי נחלקים עם בית הלל, בית שמאי הם המחמירים, ואילו בית הלל הם המקילים. הסיבה לכך היא מכיון ששורש נשמתם של בית הלל היה מ[[מידת החסד]], בניגוד לבית שמאי ששורש נשמתם היה מהגבורות ו[[מידת הדין]], ובעולם זה קשה מאוד להקל.{{הערה\|1=[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&hilite=572115ed-d938-4db0-b6e6-4cb4f1291300&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=123 במדבר].}}

	מובא בגמרא כי בית שמאי היו חריפים, ואילו בית הלל היו עלובים, ולא עוד שלא היו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם, ולכן הלכה כמותן. רואים, שענין של עליבות והכנעה, למרות שענין העליבות היה בתורה עצמו, יש בכך מעלה על מי שיודע טוב יותר, מכיון שאז יש את הענין של "והויה הולך לפניהם" הנמשך מענין הביטול, ולכן הלכה כמותם{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תשט"ו]] [[תשט"ז]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4584&hilite=e9e1365b-9b52-4759-94e2-2a2f3d41a434&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=106 עמ' פה].}}		מובא בגמרא כי בית שמאי היו חריפים, ואילו בית הלל היו עלובים, ולא עוד שלא היו מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם, ולכן הלכה כמותן. רואים, שענין של עליבות והכנעה, למרות שענין העליבות היה בתורה עצמו, יש בכך מעלה על מי שיודע טוב יותר, מכיון שאז יש את הענין של "והויה הולך לפניהם" הנמשך מענין הביטול, ולכן הלכה כמותם{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשט"ו]] [[תשט"ז]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4584&hilite=e9e1365b-9b52-4759-94e2-2a2f3d41a434&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=106 עמ' פה].}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	[[קטגוריה:הזוגות]]		[[קטגוריה:הזוגות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 11 בפברואר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:		אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:

	א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה\|משנה עוקצין ג יא~~</ref>~~, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.		א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה\|משנה עוקצין ג יא}}, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.

	ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה\|גמרא שבת כא ב~~</ref>~~, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.		ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה\|גמרא שבת כא ב}}, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.

	ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה\|משנה ברכות א א~~</ref>~~ לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.		ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה\|משנה ברכות א א}} לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.

	== כלל ופרט ==		== כלל ופרט ==