בית הכנסת של כרכים - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־10:39, 24 בנובמבר 2025

2025-11-24T10:39:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:39, 24 בנובמבר 2025
שורה 16:		שורה 16:

	אך בית המדרש ציבורי ומרכזי שבעיר גדולה כמו ירושלים הנחשבת לכרך, לא יהיה ניתן למוכרו לפי דברי הצמח צדק, שכן בית כנסת כזה אינו שייך למתפללים מוגדרים אלא לציבור ולכן אין מי שיכול למכרו.		אך בית המדרש ציבורי ומרכזי שבעיר גדולה כמו ירושלים הנחשבת לכרך, לא יהיה ניתן למוכרו לפי דברי הצמח צדק, שכן בית כנסת כזה אינו שייך למתפללים מוגדרים אלא לציבור ולכן אין מי שיכול למכרו.
	[[קטגוריה:~~אורח חיים~~]]
			[[קטגוריה:בתי כנסת]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"

2020-09-30T05:08:49Z

החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 30 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.		'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.
	[[~~תמונה~~:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]		[[קובץ:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]
	==בגמרא==		==בגמרא==
	בגמרא מובא:		בגמרא מובא:
שורה 11:		שורה 11:

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.
	[[~~תמונה~~:770 Eastern Parkway.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]		[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]
	==בימינו==		==בימינו==
	בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.		בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער"

2020-09-08T06:41:44Z

החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:41, 8 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.		'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.
	[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|~~thumb~~\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]		[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]
	==בגמרא==		==בגמרא==
	בגמרא מובא:		בגמרא מובא:
שורה 11:		שורה 11:

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.
	[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|שמאל\|~~thumb~~\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]		[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]
	==בימינו==		==בימינו==
	בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.		בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל"

2020-09-08T06:35:43Z

החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 8 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.		'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.
	[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|~~left~~\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]		[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|שמאל\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]
	==בגמרא==		==בגמרא==
	בגמרא מובא:		בגמרא מובא:
שורה 11:		שורה 11:

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.
	[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|~~left~~\|thumb\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]		[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|שמאל\|thumb\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]
	==בימינו==		==בימינו==
	בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.		בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-09-06T04:17:09Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 6 בספטמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא ~~היתה~~ כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא הייתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.
	[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]		[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]
	==בימינו==		==בימינו==

שלום ב־05:13, 26 באוקטובר 2016

2016-10-26T05:13:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:13, 26 באוקטובר 2016
שורה 6:		שורה 6:

	==דברי הצמח צדק==		==דברי הצמח צדק==
	הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". ~~טבגמרא~~ מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר ברב עם ~~הדרך~~ מלך כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.		הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". בגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר "ברב עם הדרת מלך", כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.

	הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול "

2016-09-29T03:03:07Z

החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:03, 29 בספטמבר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". טבגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר ברב עם הדרך מלך כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.		הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". טבגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר ברב עם הדרך מלך כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.

	הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ~~בפלפול~~ עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח ב[[פלפול]] עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא היתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא היתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.

שלום: החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן"

2016-09-21T03:56:31Z

החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:56, 21 בספטמבר 2016
שורה 6:		שורה 6:

	==דברי הצמח צדק==		==דברי הצמח צדק==
	הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו ~~א"כ~~ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". טבגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר ברב עם הדרך מלך כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.		הצמח צדק מקשה שלכאורה דברי הגמרא סותרים משנה מפורשת במגילה (כז, ב): אין מוכרים את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי ר' מאיר, אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה". טבגמרא מבואר שכשם שאי אפשר לחשוש למנין המתפללים בבית הכנסת אחד המרובה מחבירו לענין קדושתו כמו שנאמר ברב עם הדרך מלך כך אי אפשר לחלק בין של רבים לשל יחיד.

	הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח בפלפול עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.		הצמח צדק בחידושיו ל[[מסכת מגילה]] מיישב שיש חילוק בין סתם בית הכנסת של רבים שמתפללים בו עשרה, לבית כנסת של כרכים, שיש בו בעיה אחרת. הצמח צדק מוכיח בפלפול עצום ממקומות רבים בש"ס שגדרו של "כרך" הוא גדר מיוחד ונדיר של מקום שיש בו קהל גדול כ"כ כגון "רובו של שבט" (כלומר רבבות או מאות אלפי אנשים), וגדרו של כרך גדול אפילו מגדרו של "עיר גדולה" שהיא עיר שיש בה אנשים רבים, אך עדיין האנשים נחשבים כקבוצה סגורה שיכולים להחליט בנוגע לעירם. לעומת זאת כרך הוא מקום מרכזי כ"כ עד שבכית הכנסת שברך אינו שייך לאנשי העיר אלא לאנשים מכל העולם שבאים לשם מדי יום ביומו, (כדגומת העיר ירושלים שחלק גדול מהבאים שם אינם מתושבי העיר כלל), וכדוגמת דין רשות הרבים שהוא דין מיוחד של שישים ריבוא, שלמקום כזה יש דין מיוחד.

שלום ב־21:16, 13 בספטמבר 2016

2016-09-13T21:16:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:16, 14 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.		'''בית הכנסת של כרכים''' הוא שם הלכתי ל[[בית כנסת]] השייך לעיר גדולה שמתגוררים בה מאות או אלפי אנשים. לבית כנסת יש הלכות יחודיות.
			[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg\|left\|thumb\|400px\|[[הכותל המערבי]] - דינו כבית כנסת של כרכים]]
	==בגמרא==		==בגמרא==
	בגמרא מובא:		בגמרא מובא:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

שלום ב־21:12, 13 בספטמבר 2016

2016-09-13T21:12:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:12, 14 בספטמבר 2016
שורה 4:		שורה 4:
	בגמרא מובא:		בגמרא מובא:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמר [[רבי שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]], לא שנו [=במשנה, שמותר למכור בית הכנסת], אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים, אמר [[רב אשי]] האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה\|מקור=מגילה כו, ב}}

	==דברי הצמח צדק==		==דברי הצמח צדק==
שורה 12:		שורה 12:

	על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא היתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.		על פי חידוש זה מסביר הצמח צדק גם את המשך הגמרא, שבה אומר רב אשי כי במתא מחסיא שרוב הבאים לשם באים כדי להתפלל עם רב אשי וללמוד בישיבתו מותר לו למכור את בית הכנסת כי כל תושבי העיר ומבקריה באים על דעת רב אשי. ולפי החידוש האמור נמצא כי כל זה דווקא בעיר מתא מחסיא שלא היתה כרך. אבל בכרך כמו ירושלים, גם אם יהיה שם קהל גדול, לא ניתן לומר שכל הבאים לשם באים על דעת הרב.
			[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg\|left\|thumb\|250px\|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770' - בית מדרש פרטי של הרבי]]
			==בימינו==
			בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. כך למשל הנהגות בית הכנסת שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]] הוא בית מדרשו הפרטי של הרבי, וכל ההנהגות שם תלויות בדעת הרבי בלבד ולא בדעתם של הציבור או גבאי בית המדרש.

	~~==בימינו==~~		אך בית המדרש ציבורי ומרכזי שבעיר גדולה כמו ירושלים הנחשבת לכרך, לא יהיה ניתן למוכרו לפי דברי הצמח צדק, שכן בית כנסת כזה אינו שייך למתפללים מוגדרים אלא לציבור ולכן אין מי שיכול למכרו.
	בימינו שיש לכל קהילה בית הכנסת נפרד, יש לכל בית הכנסת כזה דין של "מתא מחסיא" שהבאים לשם באים על דעת הרב או ההנהלה. אך בית המדרש ציבורי ומרכזי שבעיר גדולה כמו ירושלים הנחשבת לכרך, לא יהיה ניתן למוכרו לפי דברי הצמח צדק, שכן בית כנסת כזה אינו שייך למתפללים מוגדרים אלא לציבור ולכן אין מי שיכול למכרו.
	[[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]