ביטול תורה - היסטוריית גרסאות

ב. שורה: /* גדר האיסור */

2024-06-02T20:30:12Z

גדר האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:30, 2 ביוני 2024
שורה 8:		שורה 8:
	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

	מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.		מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מידות (ספירות)\|מדות]] מיסוד ה[[רוח (חלק הנפש)\|רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

	בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.		בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:לימוד התורה]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:15:28Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 3 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:

	בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.		בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:לימוד התורה]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]

להתראות ב־06:35, 10 בנובמבר 2020

2020-11-10T06:35:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 10 בנובמבר 2020
שורה 4:		שורה 4:
	[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] הלכות תלמוד תורה קובע כי חיוב תלמוד תורה חל בכל רגע ושעה. הוא לומד זאת מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". על סמך פסוק זה מוסיף אדמו"ר הזקן חידוש הלכתי חשוב וקובע כי החיוב הוא לא רק לעסוק בתורה, אלא גם להוציא את הדברים מהפה, בדיבור, אלא אם כן הוא עוסק בעיון - שאז אינו יכול לעסוק בלימוד התורה.		[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]] הלכות תלמוד תורה קובע כי חיוב תלמוד תורה חל בכל רגע ושעה. הוא לומד זאת מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". על סמך פסוק זה מוסיף אדמו"ר הזקן חידוש הלכתי חשוב וקובע כי החיוב הוא לא רק לעסוק בתורה, אלא גם להוציא את הדברים מהפה, בדיבור, אלא אם כן הוא עוסק בעיון - שאז אינו יכול לעסוק בלימוד התורה.
	==גדר האיסור==		==גדר האיסור==
	ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.		ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור [[דברים בטלים]] "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.

	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-23T20:50:53Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:50, 23 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''ביטול תורה''' הוא שם לחטא של ביטול [[מצוות עשה]] - [[לימוד התורה]]. חטא זה הוא מהחטאים הידועים והמפורסמים עד שאמרו חז"ל במסכת ברכות, כי אדם שיסורים באים עליו, יתלה בביטול תורה, וכן לפי דברי אדה"ז על איסור זה תיקנו בכל יום ברכת סלח לנו, כי חטא זה אין אדם ניצול ממנו בכל יום והוא במקום התמיד שהיה מכפר על מצוות עשה.		'''ביטול תורה''' הוא שם לחטא של ביטול [[מצוות עשה]] - [[לימוד התורה]]. חטא זה הוא מהחטאים הידועים והמפורסמים עד שאמרו חז"ל במסכת ברכות, כי אדם שיסורים באים עליו, יתלה בביטול תורה, וכן לפי דברי אדה"ז על איסור זה תיקנו בכל יום ברכת סלח לנו, כי חטא זה אין אדם ניצול ממנו בכל יום והוא במקום התמיד שהיה מכפר על מצוות עשה.

	==מקור האיסור==		==מקור האיסור==

שלום: החלפת טקסט – "ליצנות " ב־"ליצנות "

2016-12-12T19:28:53Z

החלפת טקסט – "ליצנות " ב־"ליצנות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:28, 12 בדצמבר 2016
שורה 6:		שורה 6:
	ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.		ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.

	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו [[ליצנות]] ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

	מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.		מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן"

2016-11-07T15:20:33Z

החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:20, 7 בנובמבר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

	מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. ~~משא"כ~~ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.		מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. מה שאין כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

	בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.		בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:לימוד התורה]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]

שלום: החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "

2016-11-02T04:12:17Z

החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 2 בנובמבר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

	מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא ~~בחי'~~ חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] ~~מבחי'~~ [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.		מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחינת [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

	בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.		בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:לימוד התורה]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

2016-10-31T06:03:43Z

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:03, 31 באוקטובר 2016
שורה 6:		שורה 6:
	ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.		ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.

	לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו ~~ע"י~~ גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.		לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו על ידי גלגולה בכף הקלע{{הערה\|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

	מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחי' [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.		מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים\|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד [[נפש אלוקית\|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחי' [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

שלום: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:יורה דעה לקטגוריה:לימוד התורה

2016-10-19T15:22:46Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:יורה דעה לקטגוריה:לימוד התורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:22, 19 באוקטובר 2016
שורה 12:		שורה 12:
	בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.		בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:~~יורה דעה~~]]		[[קטגוריה:לימוד התורה]]

שלום: יצירת דף עם התוכן "'''ביטול תורה''' הוא שם לחטא של ביטול מצוות עשה - לימוד התורה. חטא זה הוא מהחטאים הידועי..."

2016-10-19T15:19:02Z

יצירת דף עם התוכן "'''ביטול תורה''' הוא שם לחטא של ביטול מצוות עשה - לימוד התורה. חטא זה הוא מהחטאים הידועי..."

דף חדש

'''ביטול תורה''' הוא שם לחטא של ביטול [[מצוות עשה]] - [[לימוד התורה]]. חטא זה הוא מהחטאים הידועים והמפורסמים עד שאמרו חז"ל במסכת ברכות, כי אדם שיסורים באים עליו, יתלה בביטול תורה, וכן לפי דברי אדה"ז על איסור זה תיקנו בכל יום ברכת סלח לנו, כי חטא זה אין אדם ניצול ממנו בכל יום והוא במקום התמיד שהיה מכפר על מצוות עשה.

==מקור האיסור==
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] הלכות תלמוד תורה קובע כי חיוב תלמוד תורה חל בכל רגע ושעה. הוא לומד זאת מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". על סמך פסוק זה מוסיף אדמו"ר הזקן חידוש הלכתי חשוב וקובע כי החיוב הוא לא רק לעסוק בתורה, אלא גם להוציא את הדברים מהפה, בדיבור, אלא אם כן הוא עוסק בעיון - שאז אינו יכול לעסוק בלימוד התורה.
==גדר האיסור==
ב[[ספר התניא]] פרק ח' אומר אדמו"ר הזקן כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.

לא זאת בלבד, אלא שאפילו על דברים בטלים בהיתר כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו ע"י גלגולה בכף הקלע{{הערה|אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם}}. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה, רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א.

מוסיף אדמו"ר הזקן על כך, כי גם העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה. ובעבירה זאת יש טומאה מיוחדת, כי בדברים בטלים האדם רק [[לבושים|מלביש]] ומטמא את ה[[מדות]] מיסוד ה[[רוח]] הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת [[קליפת נוגה]] שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחינת [[חב"ד]] שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות, שגם השוטים ועמי הארצות יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד [[נפש אלוקית|שבנפשו האלהית]] בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה ב[[שבירת הכלים]] מבחי' [[אחוריים]] של [[חכמה]] דקדושה כידוע ליודעי חן, אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.

בספר התניא פרק א' קובע אדה"ז כי כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק אינו נקרא [[בינוני]], שהרי עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו', ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]