https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91 2026-04-10T09:21:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=544335&oldid=prev 2022-06-02T03:40:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:40, 2 ביוני 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - &#039;&#039;&#039;זכרונות הרב יהודה חיטריק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 15.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - &#039;&#039;&#039;זכרונות הרב יהודה חיטריק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 15.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר "משברי ים" עד שנת [[תרע"ג]]. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ"ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר "משברי ים"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|הספריה שבעזבונו נתרמה בשנת תשי"ב לאוצר הספרים שבישיבת תומכי תמימים בלוד. ראה ימי תמימים ח"ב עמ' 37.}} </ins>עד שנת [[תרע"ג]]. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ"ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השניה]] יהודי בוריסוב מנו כ-10,000 נפש, כחמישית מתושבי העיר. הנאצים הגיעו לבוריסוב בחודש תמוז [[ה&#039;תש&quot;א]] ומיד הקימו גטו. ב-[[כ&quot;ט בתשרי]] [[ה&#039;תש&quot;ב]] הם התחילו בחיסול הגטו ו-9,000 יהודים נרצחו בו. במקום קיימות אנדרטאות לזכר המאורעות. בעיר קיימת קהילה יהודית קטנה ובית הקברות היהודי עדיין פעיל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ערב [[מלחמת העולם השניה]] יהודי בוריסוב מנו כ-10,000 נפש, כחמישית מתושבי העיר. הנאצים הגיעו לבוריסוב בחודש תמוז [[ה&#039;תש&quot;א]] ומיד הקימו גטו. ב-[[כ&quot;ט בתשרי]] [[ה&#039;תש&quot;ב]] הם התחילו בחיסול הגטו ו-9,000 יהודים נרצחו בו. במקום קיימות אנדרטאות לזכר המאורעות. בעיר קיימת קהילה יהודית קטנה ובית הקברות היהודי עדיין פעיל.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542361&oldid=prev 2022-05-23T22:59:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:59, 24 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ&quot;ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו&quot;ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר&#039; [[זלמן זעזמער]]{{הערה|&#039;&#039;&#039;ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 79.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ&quot;ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו&quot;ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר&#039; [[זלמן זעזמער]]{{הערה|&#039;&#039;&#039;ספר התולדות אדמו&quot;ר הצמח צדק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 79.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר' אלי' צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר"א]] ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק המפורסמים. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר"ד]]-[[תר"ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר' אלי' צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר"א]] ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק המפורסמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|אודותיו ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=272 בית רבי חלק ג'].}}</ins>. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542185&oldid=prev 2022-05-22T22:21:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:21, 23 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בוריסוב&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Борисов&#039;&#039;&#039;) היא עיר במחוז [[מינסק]] ב[[בלארוס]]. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת [[תש&quot;ע]]. בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בוריסוב&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Борисов&#039;&#039;&#039;) היא עיר במחוז [[מינסק]] ב[[בלארוס]]. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת [[תש&quot;ע]]. בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר &quot;משברי ים&quot; עד שנת [[תרע&quot;ג]]. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ&quot;ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז&#039;יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ&quot;ד תשרי [[תרצ&quot;ח]] נאסר הרב ריז&#039;יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ&quot;ט תשרי תרצ&quot;ח נידן לעונש מוות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר &quot;משברי ים&quot; עד שנת [[תרע&quot;ג]]. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ&quot;ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז&#039;יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ&quot;ד תשרי [[תרצ&quot;ח]] נאסר הרב ריז&#039;יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ&quot;ט תשרי תרצ&quot;ח נידן לעונש מוות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערב [[מלחמת העולם השניה]] יהודי בוריסוב מנו כ-10,000 נפש, כחמישית מתושבי העיר. הנאצים הגיעו לבוריסוב בחודש תמוז [[ה'תש"א]] ומיד הקימו גטו. ב-[[כ"ט בתשרי]] [[ה'תש"ב]] הם התחילו בחיסול הגטו ו-9,000 יהודים נרצחו בו. במקום קיימות אנדרטאות לזכר המאורעות. בעיר קיימת קהילה יהודית קטנה ובית הקברות היהודי עדיין פעיל.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542183&oldid=prev 2022-05-22T21:58:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:58, 23 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - &#039;&#039;&#039;זכרונות הרב יהודה חיטריק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 15.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - &#039;&#039;&#039;זכרונות הרב יהודה חיטריק&#039;&#039;&#039; עמ&#039; 15.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אודות שיעורי מקוואות </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איי הים</del>". לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ"ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משברי ים</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד שנת [[תרע"ג]]</ins>. לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת [[תרפ"ה]]. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542175&oldid=prev 2022-05-22T21:20:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:20, 23 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב]] ובהמשך ר&#039; [[שמואל ניסנוביץ]] ועוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב]] ובהמשך ר&#039; [[שמואל ניסנוביץ]] ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו"ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר' [[זלמן זעזמער]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו"ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר' [[זלמן זעזמער]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק''' עמ' 79.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר&#039; אלי&#039; צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר&quot;א]] ומחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק המפורסמים. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר&#039; אלי&#039; צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר&quot;א]] ומחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק המפורסמים. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה העיר בוריסוב רובה ככולה מתפללים [[נוסח האר"י]]. היו בה עשרה בתי כנסת גדולים של נוסח אר"י, וכן כמה מניינים מפוזרים בעיר ושני בתי כנסת נוסח אשכנז.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה העיר בוריסוב רובה ככולה מתפללים [[נוסח האר"י]]. היו בה עשרה בתי כנסת גדולים של נוסח אר"י, וכן כמה מניינים מפוזרים בעיר ושני בתי כנסת נוסח אשכנז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בעיר התגוררו עשירים גדולים מאנ"ש וכן עשירים מתפללים נוסח אשכנז. [[שו"ב]]ים היו חותנו של המשפיע ר' [[שאול דובער זיסלין]] וחותנו של ר' [[יעקב יצחק מינשקוביץ]] מ[[נעוועל]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגוררו עשירים גדולים מאנ"ש וכן עשירים מתפללים נוסח אשכנז</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו"בים היו חותנו של המשפיע ר' </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאול דובער זיסלין</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחותנו של ר' </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב יצחק מינשקוביץ]] מ[[נעוועל</del>]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותה תקופה התקיימה </ins>בעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מישיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תומכי תמימים ליובאוויטש</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביניהם הרב </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודה חיטריק</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - '''זכרונות הרב יהודה חיטריק''' עמ' 15.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מחשיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - '''זכרונות הרב יהודה חיטריק''' עמ' 15.}}.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר אודות שיעורי מקוואות "איי הים". לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תרפ"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר אודות שיעורי מקוואות "איי הים". לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת תרפ"ה. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542174&oldid=prev 2022-05-22T21:16:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:16, 23 במאי 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה העיר בוריסוב רובה ככולה מתפללים [[נוסח האר"י]]. היו בה עשרה בתי כנסת גדולים של נוסח אר"י, וכן כמה מניינים מפוזרים בעיר ושני בתי כנסת נוסח אשכנז.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיר התגוררו עשירים גדולים מאנ"ש וכן עשירים מתפללים נוסח אשכנז. שו"בים היו חותנו של המשפיע ר' [[שאול דובער זיסלין]] וחותנו של ר' [[יעקב יצחק מינשקוביץ]] מ[[נעוועל]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותה תקופה התקיימה בעיר ישיבה קטנה לתלמידים צעירים בגילאי בר מצווה, הישיבה מנתה כחמישים תלמידים רובם ילידי העיר. מחשיבה זו יצאו כמה תלמידים ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ביניהם הרב [[יהודה חיטריק]]{{הערה|פרטים על העיר, הישיבה, תושביה ורבניה - '''זכרונות הרב יהודה חיטריק''' עמ' 15.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברבנות העיר כיהנו הרב משה אהרון קיסילוב מחבר ספר אודות שיעורי מקוואות "איי הים". לאחריו כיהן ברבנות הרב רפאל שפירא עד לשנת תרפ"ה. לעדת החסידים כיהנו פאר הרב מיכאל רודעלסאן ולאחריו הרב [[יעקב יהודה ריז'יק]] שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובהמשך ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]. בכ"ד תשרי [[תרצ"ח]] נאסר הרב ריז'יק על ידי השלטונות הסובייטים, לאחר שניסה לאסוף החתמות נגד החלטת הממשלה לסגור את בית הכנסת בעיר. בכ"ט תשרי תרצ"ח נידן לעונש מוות.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עיירות ברוסיה הלבנה}}</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=542152&oldid=prev 2022-05-22T19:31:30Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בעבודה}} &#039;&#039;&#039;בוריסוב&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Борисов&#039;&#039;&#039;) היא עיר במחוז <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7" title="מינסק">מינסק</a> ב<a href="/index.php/%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A1" title="בלארוס">בלארוס</a>. משמשת כמרכז אז...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{בעבודה}}<br /> &#039;&#039;&#039;בוריסוב&#039;&#039;&#039; (ברוסית: &#039;&#039;&#039;Борисов&#039;&#039;&#039;) היא עיר במחוז [[מינסק]] ב[[בלארוס]]. משמשת כמרכז אזור בוריסוב במחוז מינסק, צפונית מזרחית מהבירה מינסק. אוכלוסיית העיר מונה כ-150,000 תושבים נכון לשנת [[תש&quot;ע]]. בעיר התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> כבר בראשית ימי החסידות העיר בוריסוב הייתה מרכז יהודי חשוב ומבוסס. העיר היתה בתוך &quot;[[תחום המושב]]&quot; וגאונים צדיקים וחסידים מפורסמים פעלו בה, כמו רבי [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב]] ובהמשך ר&#039; [[שמואל ניסנוביץ]] ועוד.<br /> <br /> לאחר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] קיבל על עצמו את עול הנשיאות, זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה, וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ&quot;ש בחבל הארץ אותו לקח להתקשר לאדמו&quot;ר הצמח צדק. את הערים [[מינסק]] ובוריסוב וסביבותיהן, לקח על עצמו החסיד הנודע ר&#039; [[זלמן זעזמער]].<br /> <br /> בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] במשך השתי שנים, [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]], הרחיב הרבי את [[יושבים|הישיבה בליובאוויטש]] ויסד לה סניפים בערים השונות בהם למדו כשש מאות תלמידים. כמו כן ייסד כוללים לאברכים בערים השונות וביניהם בבוריסוב, בהנהלת הרב החסיד ר&#039; אלי&#039; צבי, מיוצאי חלציו של [[הגר&quot;א]] ומחסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק המפורסמים. בכולל עסקו בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/8.htm הצמח צדק ותנועת ההשכלה פרק ז.]}}.<br /> <br /> מזמן לזמן היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עורך נסיעות בעיירות הרחוקות, בהם היה אומר תורה ברבים ומקבל את החסידים ל[[יחידות]]. אודות הנסיעות האלו ידוע לנו, בעיקר, על ידי כותרות המאמרים, שנרשם בהם התאריך והמקום שבו נאמרו. בקיץ תקצ&quot;ה נסע לעיירות: באריסאוו, מינסק, קורעניץ, ווילנא ופאלאצק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/4.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, דור שלישי אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשימת מאמרי דא&quot;ח].}}. ב[[שו&quot;ת צמח צדק]] מופיע כאחד מהרבנים השואלים הרב חיים משה ששימש כ[[מורה צדק]] דבוריסוב.<br /> <br /> {{עיירות ברוסיה הלבנה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בלארוס]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו בשואה]]</div>

אליהו ב.