בגתן ותרש - היסטוריית גרסאות

להתראות: /* בתורת החסידות */

2025-02-24T10:22:04Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:22, 24 בפברואר 2025
שורה 16:		שורה 16:
	בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.		בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.

	ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.		ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה\|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

	{{פורים}}		{{פורים}}

אליהו ב. ב־00:40, 6 במרץ 2023

2023-03-06T00:40:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:40, 6 במרץ 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{לעריכה}}~~		'''בִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], ולפי המסופר ב[[מגילת אסתר]] הם זממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.
	'''~~בגתן ותרש~~''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], ~~שזממו~~ להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.

	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==
	בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). ~~אחשוורוש~~ העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה\|על פי ~~פירו"ש~~ המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה ~~הטרסית~~, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}). מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]], אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה ~~מזימתם~~ והם הומתו בתלייה.		בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). אחשורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה\|על פי פירוש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. הגמרא{{הערה\|מגילה יג, ב.}} מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בשפה הטורסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) . מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך אחשורוש, אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את משמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה.

	הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:		הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ\|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ\|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}

	ישנה שאלה ידועה, מדוע ~~יאצ~~ [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' יהונתן אייבשיץ ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.		ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' [[יהונתן אייבשיץ]] ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.

	לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה\|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.		לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה\|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.

שורה 14:		שורה 14:
	ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך\|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה\|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.		ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך\|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה\|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.

	בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת [[מרדכי]]. זו הסיבה האמיתית לכן ~~ש[[מרדכי]]~~ הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.		בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.

	ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.		ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

ספירת המלכות: ניסוח

2022-05-23T13:50:20Z

ניסוח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:50, 23 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{לעריכה}}		{{לעריכה}}
	'''בגתן ותרש''' ~~הינם~~ שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך~~, ומזימתם~~ סוכלה על ידי [[מרדכי]] והם נתלו על עץ.		'''בגתן ותרש''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ.

	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==
	בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}~~, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם~~ מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] ~~במקומם~~ ותכננו להרעיל את המלך ~~וכך~~ תיפול ~~האשמה~~ על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) ~~והורה~~ ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם ~~נתלו~~.		בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). אחשוורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה\|על פי פירו"ש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}). מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]], אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם הומתו בתלייה.

	הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:		הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ\|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ\|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}}

	על ~~הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע,~~ מסופר ~~שפעם אביו של רבי~~ יהונתן אייבשיץ ~~שאל את בנו בסעודת פורים בעודו~~ ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ~~ואילו~~ הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה\|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.		ישנה שאלה ידועה, מדוע יאצ [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' יהונתן אייבשיץ ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.
			לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה\|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ~~שבזכות זה בעת~~ [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך\|~~שנדדה~~ שנת המלך]] ~~והמלך~~ פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו ~~וציווה~~ על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{~~מקור~~}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר ~~שבגלל~~ שהקב"ה ~~במעשה זה הקדים "~~רפואה ~~למכה"~~, ~~לכן מיד לאחר מכן הוא גידל~~ את המן כדי למהר את מפלתו{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.		ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך\|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה\|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.

	על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" ~~נכתב~~ ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר ~~שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל"~~ את ~~דברי התורה ומגלה~~ את ~~"מסורת התורה"~~ עד ל[[משה ~~רבנו~~]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.		בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת [[מרדכי]]. זו הסיבה האמיתית לכן ש[[מרדכי]] הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.

			ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה\|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה\|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

	[[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית" (שע"י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה\|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.
	{{פורים}}		{{פורים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]
	[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]		[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]

חלוקת קונטרסים: מלשון סיכול לא מלשון סקילה

2022-03-07T06:05:51Z

מלשון סיכול לא מלשון סקילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:05, 7 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{לעריכה}}		{{לעריכה}}
	'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם ~~סוקלה~~ על ידי [[מרדכי]] והם נתלו על עץ.		'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי]] והם נתלו על עץ.

	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==

ב. א. א.: תיקון

2022-03-07T03:03:22Z

תיקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:03, 7 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	{{לעריכה}}		{{לעריכה}}
	'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם ~~סוכלה~~ על ידי מרדכי והם נתלו.		'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוקלה על ידי [[מרדכי]] והם נתלו על עץ.

	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==
	בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.		בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.

חלוקת קונטרסים: הסרת קטגוריה:אישים בתנ"ך באמצעות HotCat

2022-02-25T04:17:14Z

הסרת קטגוריה:אישים בתנ"ך באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 25 בפברואר 2022
שורה 18:		שורה 18:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]
	~~[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]~~
	[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]		[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]

דוד קורצוג: הוספת קטגוריה

2022-02-24T22:46:07Z

הוספת קטגוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:46, 25 בפברואר 2022
שורה 19:		שורה 19:
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
			[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]

אליהו ב. ב־22:30, 24 בפברואר 2022

2022-02-24T22:30:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:30, 25 בפברואר 2022
שורה 18:		שורה 18:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]
			[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

חלוקת קונטרסים: ביטול גרסה 522997 של שפי"ץקייט (שיחה)

2022-02-21T04:02:44Z

ביטול גרסה 522997 של שפי"ץקייט (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:02, 21 בפברואר 2022
שורה 2:		שורה 2:
	'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.		'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.
	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==
	בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם, והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.		בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{הערה\|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.

	הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:		הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:

שפי"ץקייט: /* הסיפור המקראי */

2022-02-20T08:28:58Z

הסיפור המקראי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:28, 20 בפברואר 2022
שורה 2:		שורה 2:
	'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.		'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.
	==הסיפור המקראי==		==הסיפור המקראי==
	בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם ~~(ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}})~~ והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.		בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה\|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם, והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.

	הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך:		הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: