https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F 2026-04-10T06:47:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=803907&oldid=prev 2025-09-28T16:11:55Z

<p>קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:11, 28 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' (מ[[ארמית]]: אותיות גדולות), נקראות גם '''אתוון סגיאין''' (רבות&lt;ref&gt;בארמית, המילה סגיאין לא מתייחסת לא רק לכמות גדולה, אלא גם לרוב איכותי או חשיבות מיוחדת, ובהקשר של אתוון סגיאין - ריבוי של משמעויות - רמז וסוד הטמונים בכל אות&lt;/ref&gt;) ו'''אתוון עילאין''' (עליונות), הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כינוי ל</del>[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' (מ[[ארמית]]: אותיות גדולות), נקראות גם '''אתוון סגיאין''' (רבות&lt;ref&gt;בארמית, המילה סגיאין לא מתייחסת לא רק לכמות גדולה, אלא גם לרוב איכותי או חשיבות מיוחדת, ובהקשר של אתוון סגיאין - ריבוי של משמעויות - רמז וסוד הטמונים בכל אות&lt;/ref&gt;) ו'''אתוון עילאין''' (עליונות), הוא [[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם &#039;אתוון רברבן&#039;{{הערה|מאמר אדמו&quot;ר הצמח צדק &#039;דבר אל אהרן ואמרת אליו&#039; תרי&quot;ח.}}, קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ&quot;ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג&#039;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם &#039;אתוון רברבן&#039;{{הערה|מאמר אדמו&quot;ר הצמח צדק &#039;דבר אל אהרן ואמרת אליו&#039; תרי&quot;ח.}}, קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ&quot;ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג&#039;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנין אותיות אלו ישנה מחלוקת בין חכמי המסורת, האם בכל התנ"ך יחד יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות גדולות{{הערה|דעת המסורה גדולה: '''א''' של "'''א'''דם שת"; '''ב''' של "'''ב'''ראשית ברא אלקים"; '''ג''' של "והתגלח"; '''ד''' של "ה' אלוקינו ה' אח'''ד'''"; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של ויזתא, או של גחון; ז של זכרו תורת משה, ויש אומרים של ויזתא, ויש אומרים של הכזונה; ח של חור כרפס ותכלת, ויש אומרים של חכלילי עינים, ויש אומרים של ויחי יעקב; ט של יסר מעלי שבטו, או של טוב שם משמן; י של ועתה יגדל נא; כ של וכנה אשר נטעה; ל של וישליכם; מ של משלי; נ של נצר חסד ושל ליני הלילה; ן של משפטן; ס של סוף דבר; ע של שמע; פ השניה של בשפרפרא; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צפו עורים, ויש אומרים אף של צופיה הליכות ביתה; ק של דרור קן לה, ויש אומרים של קולה כנחש; ר של לאל אחר, ויש אומרים של ה' קנני ראשית; ש של שיר; ת הראשונה של ותכתב אסתר, או של תמים. ויש מוסיפים כ ראשונה של ככחי, צ של הצור תמים, ל של ליני, ק של קו תהו103, ויש שמוסיפים גם ז של נבחז.}}, האם בתורה בפני עצמה{{הערה|א של אשריך; ב של בראשית; ג של והתגלח; ד של אחד; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של גחון; ז של הכזונה; ח של חכלילי עינים; ט של כי טוב הוא; י של ועתה יגדל נא; כ של והתמכרתם; ך של ונך אתו; ל של וישליכם או של והלטאה; מ של מה טבו, ויש אומרים של מוצא שפתיך; ם של בני שלשים; נ של נצר חסד; ן של משפטן; ס של ויהס כלב; ע של שמע; פ של ופתלתל; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צא אתה; ץ של ועשית ציץ; ק של קן צפור; ר' של לאל אחר; ש של ערש ברזל; ת של תמים. ויש מוסיפים: ג השניה ולמ"ד האמצעית של לגלגלתם. ויש מוסיפים: א של אנכי.}} ובנביאים בפני עצמם{{הערה|א של אדם; ב של ברח דודי; ג של גן נעול; ד של דברי קהלת; ה של הלעולמים יזנח; ו של ויזתא; ז של זכרו תורת משה; ח של חור כרפס; ט של טוב שם משמן; י של מנע בר יקבהו; כ של וכנה אשר נטעה; ל של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לםרבה </del>המשרה; מ של משלי; נ של נחמו; ס של סוף דבר; ע של על כן אודך; פ של בשפרפרא; צ של צפו עורים; ק של קן לה; ר של ראשית דרכו; ש של שיר; ת של ותכתב אסתר.}} יש את כל האל"ף-בי"ת{{הערה|דעת המחזור ויטרי, עמוד 683.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במנין אותיות אלו ישנה מחלוקת בין חכמי המסורת, האם בכל התנ"ך יחד יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות גדולות{{הערה|דעת המסורה גדולה: '''א''' של "'''א'''דם שת"; '''ב''' של "'''ב'''ראשית ברא אלקים"; '''ג''' של "והתגלח"; '''ד''' של "ה' אלוקינו ה' אח'''ד'''"; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של ויזתא, או של גחון; ז של זכרו תורת משה, ויש אומרים של ויזתא, ויש אומרים של הכזונה; ח של חור כרפס ותכלת, ויש אומרים של חכלילי עינים, ויש אומרים של ויחי יעקב; ט של יסר מעלי שבטו, או של טוב שם משמן; י של ועתה יגדל נא; כ של וכנה אשר נטעה; ל של וישליכם; מ של משלי; נ של נצר חסד ושל ליני הלילה; ן של משפטן; ס של סוף דבר; ע של שמע; פ השניה של בשפרפרא; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צפו עורים, ויש אומרים אף של צופיה הליכות ביתה; ק של דרור קן לה, ויש אומרים של קולה כנחש; ר של לאל אחר, ויש אומרים של ה' קנני ראשית; ש של שיר; ת הראשונה של ותכתב אסתר, או של תמים. ויש מוסיפים כ ראשונה של ככחי, צ של הצור תמים, ל של ליני, ק של קו תהו103, ויש שמוסיפים גם ז של נבחז.}}, האם בתורה בפני עצמה{{הערה|א של אשריך; ב של בראשית; ג של והתגלח; ד של אחד; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של גחון; ז של הכזונה; ח של חכלילי עינים; ט של כי טוב הוא; י של ועתה יגדל נא; כ של והתמכרתם; ך של ונך אתו; ל של וישליכם או של והלטאה; מ של מה טבו, ויש אומרים של מוצא שפתיך; ם של בני שלשים; נ של נצר חסד; ן של משפטן; ס של ויהס כלב; ע של שמע; פ של ופתלתל; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צא אתה; ץ של ועשית ציץ; ק של קן צפור; ר' של לאל אחר; ש של ערש ברזל; ת של תמים. ויש מוסיפים: ג השניה ולמ"ד האמצעית של לגלגלתם. ויש מוסיפים: א של אנכי.}} ובנביאים בפני עצמם{{הערה|א של אדם; ב של ברח דודי; ג של גן נעול; ד של דברי קהלת; ה של הלעולמים יזנח; ו של ויזתא; ז של זכרו תורת משה; ח של חור כרפס; ט של טוב שם משמן; י של מנע בר יקבהו; כ של וכנה אשר נטעה; ל של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרבה </ins>המשרה; מ של משלי; נ של נחמו; ס של סוף דבר; ע של על כן אודך; פ של בשפרפרא; צ של צפו עורים; ק של קן לה; ר של ראשית דרכו; ש של שיר; ת של ותכתב אסתר.}} יש את כל האל"ף-בי"ת{{הערה|דעת המחזור ויטרי, עמוד 683.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הגדולות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הגדולות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה{{הערה|ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.}}, והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.}}, ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}, ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'{{הערה|מדרש רבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למגילת רות פרשה ז'.</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה{{הערה|ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.}}, והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.}}, ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם=מדרש רבה</ins>|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}, ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=</ins>מדרש רבה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב&quot;ם]] להלכה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב&quot;ם]] להלכה:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי אדמו"ר האמצעי ס' המאמרים דברים ע' יב)}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות </del>ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי אדמו"ר האמצעי ס' המאמרים דברים ע' יב)}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי </ins>ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו לדוגמה בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">39-40</del>. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו לדוגמה בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">39–40</ins>. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות &#039;אותיות בינוניות&#039; הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוג מאור הקו ל[[עולמות אבי&quot;ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות &#039;אותיות בינוניות&#039; הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוג מאור הקו ל[[עולמות אבי&quot;ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%90</del>-%<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">D7%9C%20%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F</del>%20 לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.]}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>%<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">20אדון</ins>%20 לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.]}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אתוון </del>זעירין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>"{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: "שמעת? לא צריכים להתפעל מ'אתוון רברבין'..."}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאמר לו: "אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתוון </ins>זעירין"{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: "שמעת? לא צריכים להתפעל מ'אתוון רברבין'..."}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=803357&oldid=prev 2025-09-21T22:41:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:41, 22 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתוון פירושו "</del>אותיות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" רברבין פירושו "</del>גדולות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" ונקראות </del>גם '''אתוון סגיאין''' ו'''אתוון עילאין'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מ[[ארמית]]: </ins>אותיות גדולות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), נקראות </ins>גם '''אתוון סגיאין''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(רבות&lt;ref&gt;בארמית, המילה סגיאין לא מתייחסת לא רק לכמות גדולה, אלא גם לרוב איכותי או חשיבות מיוחדת, ובהקשר של אתוון סגיאין - ריבוי של משמעויות - רמז וסוד הטמונים בכל אות&lt;/ref&gt;) </ins>ו'''אתוון עילאין''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(עליונות), </ins>הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=776180&oldid=prev 2025-06-16T03:34:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:34, 16 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=אתוון רברבין|תמונה=[[קובץ:רבתי.jpg|150px]]{{ש}}המילה &quot;{{קס|אדם|הראשון}}&quot; עם [[א]] רבתי}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(= '''</del>אותיות גדולות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''', מכונות לעיתים </del>גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם </del>'''אתוון סגיאין''' ו'''אתוון עילאין'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אתוון רברבין''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתוון פירושו "</ins>אותיות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" רברבין פירושו "</ins>גדולות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" ונקראות </ins>גם '''אתוון סגיאין''' ו'''אתוון עילאין'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>הוא כינוי ל[[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות גדולה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רקע==</div></td></tr> </table>

עריכה במיטבה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=768976&oldid=prev 2025-05-20T15:43:26Z

<p><span class="autocomment">בהשאלה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 20 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=%D7%90-%D7%9C%20%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F%20 לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.]}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=%D7%90-%D7%9C%20%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F%20 לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.]}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=768973&oldid=prev 2025-05-20T15:42:10Z

<p><span class="autocomment">בהשאלה: </span> קישור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:42, 20 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[https://chabadlibrary.org/books/4001380145?mark=%D7%90-%D7%9C%20%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F%20 </ins>לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות להכיל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=724264&oldid=prev 2024-12-11T19:02:53Z

<p>החלפת טקסט – &quot;דוגמא &quot; ב־&quot;דוגמה &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:02, 11 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שבדרך כלל ההתייחסויות ל'אותיות הגדולות' בחסידות הוא לצד החיוב, מבואר במקומות מועטים שזהו גם לצד השלילה{{הערה|ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>בסיפור סדר ההכנה לחיידר של אדמו"ר הצמח צדק, ש[[אדמו"ר הזקן]] ביאר לו שהסיבה לכתיבת "אדם" בדברי הימים באל"ף גדולה, הוא משום שנכשל על ידי ההכרה בערך עצמו בחטא עץ הדעת. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמודים 39-40. בתרגום ללה"ק עמוד עב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות &#039;אותיות בינוניות&#039; הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוג מאור הקו ל[[עולמות אבי&quot;ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות &#039;אותיות בינוניות&#039; הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוג מאור הקו ל[[עולמות אבי&quot;ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=645107&oldid=prev 2023-11-21T13:19:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:19, 21 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמוה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </del>ס' המאמרים דברים ע' יב}}. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר האמצעי </ins>ס' המאמרים דברים ע' יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td></tr> </table>

185.24.77.197 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=645106&oldid=prev 2023-11-21T13:18:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:18, 21 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ&quot;ך שענינו הוא [[ספירת הבינה]] או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">...</del>}}. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מורה על עליית המלכות בכתר (מאמרי אדמוה"א ס' המאמרים דברים ע' יב</ins>}}. למרות ששאר האותיות של פסוק שמע ישראל נחשבות לאתוון זעירן לגבי שני אותיות אלו, מכל מקום כשלעצמם כל אותיות פסוק זה נחשבות לאותיות גדולות, ובפרט אותיות א' ש' מ' ח' הנותרות במילים שמע - אחד לאחר הורדת אותיות ע' ד' מהם{{הערה|ספר המאמרים תשי"א ע' 69}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה&#039;רגילות&#039; בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש&#039;יוצא מהשורה&#039;{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;א ע&#039; 63. מאמר ש&quot;פ בשלח י&quot;א שבט תשכ&quot;א.}}.</div></td></tr> </table>

185.24.77.197 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=615899&oldid=prev 2023-07-26T06:34:00Z

<p><span class="autocomment">ראו גם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:34, 26 ביולי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סתם}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=472697&oldid=prev 2021-04-27T16:33:04Z

<p>תקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:33, 27 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בהשאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להכיה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|לקוטי תורה פרשת צו יז, ב.}} שאותיות ה[[מחשבה]] נקראות גם הם בשם 'אתוון רברבן' היות והן מכילות בתוכן הרבה יותר ממה ש[[אותיות הדיבור]] יכולות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להכיל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני יציאתו של הרב [[לייבל פוזנר]] לשליחות, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאמר לו: &quot;אצל השני צריכים לראות את המעלות ולא להתעלם מהחסרונות. אצל חסידים אומרים שבתורה ישנם אתוון רברבין ו[[אתוון זעירין]], את המעלות של השני צריכים לראות באתוון רברבין, ואילו את חסרונותיו צריכים לראות ב[[אתוון זעירין]]&quot;{{הערה|מאוחר יותר, כאשר חזר על תוכן ה[[יחידות]] בפני הרבי, העיר הרבי: &quot;שמעת? לא צריכים להתפעל מ&#039;אתוון רברבין&#039;...&quot;}}.</div></td></tr> </table>

213.137.64.109