https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99 2026-04-19T02:55:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=463589&oldid=prev 2021-03-03T20:18:46Z

<p>החלפת טקסט – &quot;{{הערות שוליים|}}&quot; ב־&quot;{{הערות שוליים}}&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:18, 3 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסקנא===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מסקנא===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסקנת הצמח צדק היא שאם יש עדים על היחוד היא אסורה, דמכח סברת הבית מאיר לבדו לא ניתן להקל מול הבית שמואל שחולק עליו, אך כשאין עדים על היחוד ממש יש להקל ולהתירה לבעלה, אלא אם כן הבעל מאמין לדבריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסקנת הצמח צדק היא שאם יש עדים על היחוד היא אסורה, דמכח סברת הבית מאיר לבדו לא ניתן להקל מול הבית שמואל שחולק עליו, אך כשאין עדים על היחוד ממש יש להקל ולהתירה לבעלה, אלא אם כן הבעל מאמין לדבריה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אבן העזר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אבן העזר]]</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=401315&oldid=prev 2020-09-08T07:14:13Z

<p>החלפת טקסט – &quot;( [וש]?)יתכן([^א-ת])&quot; ב־&quot;$1ייתכן$2&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 8 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדיון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הדיון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שורש השאלה תלוי בשלשת העובדות: 1. היחוד עצמו - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתכן </del>שהוא עצמו אוסר. 2. אמירתה טמאה אני. 3. העובדה שהיחוד היה עם גוי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שורש השאלה תלוי בשלשת העובדות: 1. היחוד עצמו - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן </ins>שהוא עצמו אוסר. 2. אמירתה טמאה אני. 3. העובדה שהיחוד היה עם גוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אשת כהן שנתייחדה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אשת כהן שנתייחדה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא&quot;מ שכותב{{הערה|בפרק ב&#039; דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא&quot;מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר&quot;ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד&#039; כ&quot;ג סע&quot;א) בד&quot;ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב&quot;א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ&quot;א דאף על גב דמסוגיא דר&quot;פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע&quot;כ נראה כדברי סה&quot;ת ע&quot;ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה|בסימן ז&#039; סד&quot;ה אשה שנחבשה. ובש&quot;ע שם סוף סעיף י&quot;א בהג&quot;ה. ועיין ב&quot;ש שם ס&quot;ק ל&quot;ג.}}, וכ&quot;כ [[מהרי&quot;ק]]{{הערה|שרש ק&quot;ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא&quot;ם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא&quot;מ שכותב{{הערה|בפרק ב&#039; דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא&quot;מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר&quot;ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד&#039; כ&quot;ג סע&quot;א) בד&quot;ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב&quot;א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ&quot;א דאף על גב דמסוגיא דר&quot;פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע&quot;כ נראה כדברי סה&quot;ת ע&quot;ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה|בסימן ז&#039; סד&quot;ה אשה שנחבשה. ובש&quot;ע שם סוף סעיף י&quot;א בהג&quot;ה. ועיין ב&quot;ש שם ס&quot;ק ל&quot;ג.}}, וכ&quot;כ [[מהרי&quot;ק]]{{הערה|שרש ק&quot;ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא&quot;ם}}.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=395822&oldid=prev 2020-09-06T04:17:52Z

<p>החלפת טקסט – &quot;היתה&quot; ב־&quot;הייתה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:17, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם מה שאין כן כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם מה שאין כן כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה|יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהיתה </del>מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה|לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה|יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהייתה </ins>מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה|לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שבתשובת [[אדמו"ר הזקן]] כתב שלא כדעת הבית שמואל, ומכל מקום סברתו של אדמו"ר הזקן היא רק משום שסברת רגלים לדבר אומרים רק כשהמצב עצמו מוכיח שאכן התקיים מעשה איסור כמו בסוף מסכת נדרים ששם מקור סברא זו, והרי כאן הלכה בשליחות בעלה ועוד לקחה את אחותה לשומר הגם שמדינא אין זה שמירה, אפשר לא חשיבה עוברת על דת מחמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיתה </del>סבורה שאין איסור בזה להתייחד כן בעיר{{הערה|וכעין מ"ש מהרי"ק הובא ב"י סימן כ"ב כיון שפשט הדבר עכשיו כו' ע"ש}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שבתשובת [[אדמו"ר הזקן]] כתב שלא כדעת הבית שמואל, ומכל מקום סברתו של אדמו"ר הזקן היא רק משום שסברת רגלים לדבר אומרים רק כשהמצב עצמו מוכיח שאכן התקיים מעשה איסור כמו בסוף מסכת נדרים ששם מקור סברא זו, והרי כאן הלכה בשליחות בעלה ועוד לקחה את אחותה לשומר הגם שמדינא אין זה שמירה, אפשר לא חשיבה עוברת על דת מחמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהייתה </ins>סבורה שאין איסור בזה להתייחד כן בעיר{{הערה|וכעין מ"ש מהרי"ק הובא ב"י סימן כ"ב כיון שפשט הדבר עכשיו כו' ע"ש}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומכל מקום, כאן במקרה כזה שהיחוד היה עם גוי, וגם אומרת טמאה אני, אם כן יש לומר שבנידון כזה אדמו&quot;ר הזקן גם יודה שאסור, שהרי לא מצינו שידחו את דברי הרא&quot;ם, ואם כן לכאורה יש להחמיר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומכל מקום, כאן במקרה כזה שהיחוד היה עם גוי, וגם אומרת טמאה אני, אם כן יש לומר שבנידון כזה אדמו&quot;ר הזקן גם יודה שאסור, שהרי לא מצינו שידחו את דברי הרא&quot;ם, ואם כן לכאורה יש להחמיר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין עדים שנתייחדה עמו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין עדים שנתייחדה עמו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה|סימן ו&#039;}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע&quot;ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ&quot;ש התוספות פ&quot;ק דכתובות (ד&quot;ט ע&quot;א). וגם הרמב&quot;ם פ&quot;א מהלכות נערה כ&#039; וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו&#039; והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן יש לומר דמה&quot;ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה|סימן ו&#039;}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע&quot;ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ&quot;ש התוספות פ&quot;ק דכתובות (ד&quot;ט ע&quot;א). וגם הרמב&quot;ם פ&quot;א מהלכות נערה כ&#039; וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו&#039; והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן יש לומר דמה&quot;ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=390308&oldid=prev 2020-08-26T05:13:59Z

<p>החלפת טקסט – &quot;{{הערה| &quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:13, 26 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שורש השאלה תלוי בשלשת העובדות: 1. היחוד עצמו - יתכן שהוא עצמו אוסר. 2. אמירתה טמאה אני. 3. העובדה שהיחוד היה עם גוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שורש השאלה תלוי בשלשת העובדות: 1. היחוד עצמו - יתכן שהוא עצמו אוסר. 2. אמירתה טמאה אני. 3. העובדה שהיחוד היה עם גוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אשת כהן שנתייחדה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אשת כהן שנתייחדה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא"מ שכותב{{הערה|בפרק ב' דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא"מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר"ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד' כ"ג סע"א) בד"ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב"א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ"א דאף על גב דמסוגיא דר"פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע"כ נראה כדברי סה"ת ע"ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה| בסימן ז' סד"ה אשה שנחבשה. ובש"ע שם סוף סעיף י"א בהג"ה. ועיין ב"ש שם ס"ק ל"ג.}}, וכ"כ [[מהרי"ק]]{{הערה| שרש ק"ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא"ם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא"מ שכותב{{הערה|בפרק ב' דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא"מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר"ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד' כ"ג סע"א) בד"ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב"א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ"א דאף על גב דמסוגיא דר"פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע"כ נראה כדברי סה"ת ע"ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה|בסימן ז' סד"ה אשה שנחבשה. ובש"ע שם סוף סעיף י"א בהג"ה. ועיין ב"ש שם ס"ק ל"ג.}}, וכ"כ [[מהרי"ק]]{{הערה|שרש ק"ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא"ם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אומרת טמאה אני===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אומרת טמאה אני===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם מה שאין כן כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם מה שאין כן כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה|יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה|לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן יש לומר דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה|סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן יש לומר דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=272994&oldid=prev 2016-11-07T15:20:20Z

<p>החלפת טקסט – &quot;משא&quot;כ&quot; ב־&quot;מה שאין כן&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:20, 7 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא&quot;מ שכותב{{הערה|בפרק ב&#039; דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא&quot;מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר&quot;ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד&#039; כ&quot;ג סע&quot;א) בד&quot;ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב&quot;א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ&quot;א דאף על גב דמסוגיא דר&quot;פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע&quot;כ נראה כדברי סה&quot;ת ע&quot;ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה| בסימן ז&#039; סד&quot;ה אשה שנחבשה. ובש&quot;ע שם סוף סעיף י&quot;א בהג&quot;ה. ועיין ב&quot;ש שם ס&quot;ק ל&quot;ג.}}, וכ&quot;כ [[מהרי&quot;ק]]{{הערה| שרש ק&quot;ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא&quot;ם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא&quot;מ שכותב{{הערה|בפרק ב&#039; דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא&quot;מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר&quot;ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד&#039; כ&quot;ג סע&quot;א) בד&quot;ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב&quot;א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ&quot;א דאף על גב דמסוגיא דר&quot;פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע&quot;כ נראה כדברי סה&quot;ת ע&quot;ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה| בסימן ז&#039; סד&quot;ה אשה שנחבשה. ובש&quot;ע שם סוף סעיף י&quot;א בהג&quot;ה. ועיין ב&quot;ש שם ס&quot;ק ל&quot;ג.}}, וכ&quot;כ [[מהרי&quot;ק]]{{הערה| שרש ק&quot;ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא&quot;ם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אומרת טמאה אני===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין אומרת טמאה אני===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </del>כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </ins>כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא &quot;עיניה נתנה באחר&quot; (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ&quot;ש במהרי&quot;ק שרש ק&quot;ס בשם בה&quot;ג בדיני מיאון וסמ&quot;ג בלאו קכ&quot;א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה&quot;ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ&quot;ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ&quot;ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש&quot;י שם (עמוד ב&#039;) ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ&quot;ש התוספות בכתובות (דכ&quot;ו ע&quot;ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע&quot;ש ועיין בהרא&quot;ש פ&quot;ק דכתובות סימן י&quot;ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב&quot;א סוף סימן אלף רנ&quot;א להחמיר בכה&quot;ג ע&quot;ש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא &quot;עיניה נתנה באחר&quot; (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ&quot;ש במהרי&quot;ק שרש ק&quot;ס בשם בה&quot;ג בדיני מיאון וסמ&quot;ג בלאו קכ&quot;א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה&quot;ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ&quot;ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ&quot;ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש&quot;י שם (עמוד ב&#039;) ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ&quot;ש התוספות בכתובות (דכ&quot;ו ע&quot;ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע&quot;ש ועיין בהרא&quot;ש פ&quot;ק דכתובות סימן י&quot;ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב&quot;א סוף סימן אלף רנ&quot;א להחמיר בכה&quot;ג ע&quot;ש.  </div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=268457&oldid=prev 2016-10-13T02:46:35Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:46, 13 באוקטובר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=266095&oldid=prev 2016-09-28T05:26:23Z

<p>החלפת טקסט – &quot; אפי&#039; &quot; ב־&quot; אפילו &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:26, 28 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </del>ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </ins>ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=266086&oldid=prev 2016-09-28T05:25:38Z

<p>החלפת טקסט – &quot; י&quot;ל &quot; ב־&quot; יש לומר &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:25, 28 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ל </del>כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לומר </ins>כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ל </del>דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מכל מקום על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לומר </ins>דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=266070&oldid=prev 2016-09-28T05:23:42Z

<p>החלפת טקסט – &quot; מ&quot;מ &quot; ב־&quot; מכל מקום &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:23, 28 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, אף על פי שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע&quot;ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </del>על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן י"ל דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו'}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע"ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </ins>על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ"ש התוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"א). וגם הרמב"ם פ"א מהלכות נערה כ' וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו' והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן י"ל דמה"ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא שסברתו של הבית מאיר תלויה במקרה עצמו, ו&quot;הכל לפי הענין&quot;, ובמקרה כזה שהוא שר ותקיף גדול יש לומר שאינו מתיירא מלאנוס אותה ובצירוף סברת הבית שמואל שאוסר בנתייחדה גם באומרת שברצון נבעלה אפילו בנתייחדה עם ישראל כמבואר בב&quot;ש סימן קט&quot;ו סס&quot;ק כ&quot;ג. אם כן על כל פנים בנתייחדה עם עובד כוכבים יש להאמינה בין ברצון בין באונס דאף על גב דאונס לא שכיח נאמנת במיגו דרצון א&quot;נ שיש לתלות שבאמת ברצון היה ומה שאומרת באונס זהו כדי להצדיק עצמה לפני בני אדם.  </div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=263366&oldid=prev 2016-09-21T03:58:39Z

<p>החלפת טקסט – &quot;אע&quot;פ&quot; ב־&quot;אף על פי&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:58, 21 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם משא&quot;כ כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה &quot;לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה&quot; כו&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואע"פ </del>שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה י"ל כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף על פי </ins>שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה| יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהיתה מעוברת  מטעם רוב או חזקה{{הערה| לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפי' ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה י"ל כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===טענת &quot;רגלים לדבר&quot; - מחלוקת אדמו&quot;ר הזקן והבית שמואל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו&#039; ס&quot;ק כ&quot;ד}} של &quot;רגלים לדבר&quot; כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו &quot;ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו&#039;&quot; עכ&quot;ל.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין עדים שנתייחדה עמו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===אין עדים שנתייחדה עמו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אע"פ </del>שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אם אין עדים שנתייחדה עמו ממש, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי </ins>שראו שהלכה לביתו, מכל מקום אולי לא נכנסה אצלו, שיש לומר שלא הניחוה לבוא אליו כי הוא שר. ואם כן יש ספק בעיקר היחוד אם נכנסה או לא, ושוב אין זה רגלים לדבר. ואף דמסתמא נתייחדה עם עבדיו ליכא מיגו דאי בעי אמרה שעבדיו אנסוה. דע"ז לא היתה נאמנת שאין זה רגלים לדבר כי אימת רבם עליהם ואין ידם תקיפה עליה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו&#039;}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע&quot;ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מ&quot;מ על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ&quot;ש התוספות פ&quot;ק דכתובות (ד&quot;ט ע&quot;א). וגם הרמב&quot;ם פ&quot;א מהלכות נערה כ&#039; וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו&#039; והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן י&quot;ל דמה&quot;ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד סברא יש להתיר, על פי דברי ה[[בית מאיר]]{{הערה| סימן ו&#039;}} דמתיר אפילו בנתייחדה, ואפשר שטעמו דאע&quot;ג דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות מ&quot;מ על רצון אין סברת רוב, דמסתמא היא לא נתרצית דהא גם שבויה שמסורה בידם מותרת לישראל ולא חיישינן שמא נתרצית. ואם כן אין החשש רק על אונס. ואונס לא שכיח, כמ&quot;ש התוספות פ&quot;ק דכתובות (ד&quot;ט ע&quot;א). וגם הרמב&quot;ם פ&quot;א מהלכות נערה כ&#039; וכל הנבעלת בעיר בחזקת מפותה כו&#039; והיינו מפני שלא צעקה. ואם כן י&quot;ל דמה&quot;ט העובד כוכבים מתיירא לאנוס אותה שמא תצעוק.  </div></td></tr> </table>

שלום