https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F 2026-04-21T06:22:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=747710&oldid=prev 2025-03-15T20:15:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:15, 15 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לפשט}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;[[ארבע מאות|ארבע מאה]] עלמין דכיסופין&#039;&#039;&#039;, שלעיתים נקראים גם נועם ה&#039; ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה&quot;ק{{הערה|ח&quot;א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק &quot;ארבע מאות שקל כסף&quot;. המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט&quot;ז פכ&quot;ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;[[ארבע מאות|ארבע מאה]] עלמין דכיסופין&#039;&#039;&#039;, שלעיתים נקראים גם נועם ה&#039; ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה&quot;ק{{הערה|ח&quot;א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק &quot;ארבע מאות שקל כסף&quot;. המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט&quot;ז פכ&quot;ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

79.177.168.44 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=725634&oldid=prev 2024-12-25T06:14:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:14, 25 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ארבע מאות|</ins>ארבע מאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת&#039; עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת&#039; עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו גם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[ארבע מאות]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=686763&oldid=prev 2024-06-02T20:29:41Z

<p><span class="autocomment">בספרי אדמו&quot;ר הזקן</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 2 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מבאר ומקדים אדמו&quot;ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - &quot;מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה&#039; מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מבאר ומקדים אדמו&quot;ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - &quot;מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה&#039; מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוח (חלק הנפש)|</ins>רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו&quot;ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - &quot;והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה&#039; וצחצחות להתענג על ה&#039; ו[[ד&#039; מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף&quot;, ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי&quot;ג]] מצוות והז&#039; מצוות דרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו&quot;ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - &quot;והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה&#039; וצחצחות להתענג על ה&#039; ו[[ד&#039; מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף&quot;, ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי&quot;ג]] מצוות והז&#039; מצוות דרבנן.</div></td></tr> </table>

ב. שורה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=559498&oldid=prev 2022-08-07T20:11:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:11, 7 באוגוסט 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>צחצחות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]], </ins>הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=508723&oldid=prev 2021-12-02T21:58:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:58, 3 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ח"א דף קכג.}}</ins>, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}</ins>, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאהבת ה</del>', לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאהבה (מלשון נכסוף נכספת לבית אביך{{הערה|בראשית ל"א ל</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}})</ins>, לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה&quot;ק כט אשת חיל, אוה&quot;ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה&quot;ת בראשית א קטו ב ואילך.}}==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה&quot;ק כט אשת חיל, אוה&quot;ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה&quot;ת בראשית א קטו ב ואילך.}}==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בזוהר הקדוש==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לשון עמק המלך==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בספרי אדמו"רי חב"ד==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסביר </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו"ר הצמח צדק</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[אור התורה </del>משפטים ח' ג'ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] שעניין ארבע </del>מאות עולמות אלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אור התורה (ספר)|אור התורה</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>משפטים ח' ג'ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}} מסביר אדמו"ר הצ"צ שארבע </ins>מאות עולמות אלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הם </ins>המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר האמצעי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר האמצעי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תענוגים </del>יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תענוג </ins>יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;כסף&#039;&#039;&#039;, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה&#039;}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;כסף&#039;&#039;&#039;, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה&#039;}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;זהב&#039;&#039;&#039;, היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;זהב&#039;&#039;&#039;, היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני </del>בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי </ins>בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=508722&oldid=prev 2021-12-02T21:42:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:42, 3 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:400 עלמין.jpg|400px|לא ממוסגר|שמאל]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=508630&oldid=prev 2021-12-02T10:54:41Z

<p>העברה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 2 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ארבע מאה עלמין דכיסופין&#039;&#039;&#039;, שלעיתים נקראים גם נועם ה&#039; ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה&quot;ק, מיוסד על הפסוק &quot;ארבע מאות שקל כסף&quot;. המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ארבע מאה עלמין דכיסופין&#039;&#039;&#039;, שלעיתים נקראים גם נועם ה&#039; ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה&quot;ק, מיוסד על הפסוק &quot;ארבע מאות שקל כסף&quot;. המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בזוהר הקדוש==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לשון עמק המלך==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בזוהר הקדוש==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לשון עמק המלך==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בספרי אדמו&quot;רי חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בספרי אדמו&quot;רי חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=508629&oldid=prev 2021-12-02T10:52:27Z

<p><span class="autocomment">בספרי אדמו&quot;רי חב&quot;ד=</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 2 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בספרי אדמו"רי חב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בספרי אדמו"רי חב"ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=508626&oldid=prev 2021-12-02T10:42:47Z

<p><span class="autocomment">מספרם{{הערה|שם=מקורות}}</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 2 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• בשם ע&quot;ב (ש&quot;מקומו&quot; חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד&#039; יודי&quot;ן (יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• עולמות אלו נמשכים מי&quot;ג תיקוני דיקנא וכ&quot;ז אותיות התורה (כ&quot;ז ועוד י&quot;ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בספרי אדמו"רי חב"ד===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הזקן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו&quot;ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של &quot;עלמין דכסופין&quot; - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.</div></td></tr> </table>

95.86.77.242 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=507778&oldid=prev 2021-11-30T06:22:09Z

<p>קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:22, 30 בנובמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בזוהר הקדוש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בזוהר הקדוש==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו&#039;:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לשון עמק המלך==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לשון עמק המלך==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אותיות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים &quot;כסופין&quot; משום שכסף רומז לאהבת ה&#039;, לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים &quot;כסופין&quot; משום שכסף רומז לאהבת ה&#039;, לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינם{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם=מקורות</ins>|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ&quot;ח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ&quot;ח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספרם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מספרם{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=</ins>מקורות}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה </del>מקורות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבהערה קודמת.</del>}}מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• כ&#039; רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי&quot;ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:• כ&#039; רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי&quot;ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מבאר ומקדים אדמו&quot;ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - &quot;מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה&#039; מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה מבאר ומקדים אדמו&quot;ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - &quot;מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה&#039; מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|צדיקייא</del>]] - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייא </ins>- ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם &quot;כסף&quot; ו&quot;זהב&quot;, והנרמזות בפסוק &quot;טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם &quot;כסף&quot; ו&quot;זהב&quot;, והנרמזות בפסוק &quot;טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;זהב&#039;&#039;&#039;, היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבחינה הנקראת &#039;&#039;&#039;זהב&#039;&#039;&#039;, היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94</del>+<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 </del>קצט, ב]}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשמה</ins>+<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתירה </ins>קצט, ב]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים