https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D 2026-04-20T03:16:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=825921&oldid=prev 2026-02-15T19:07:18Z

<p><span class="autocomment">תולדות הסיפור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:07, 15 בפברואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תיאור המסע ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תיאור המסע ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסביבות שנת ד'תש"נ הפליגו ארבעה תלמידי חכמים – [[רבי שמריהו]], [[רבי חושיאל]], [[רבי משה בן חנוך]] (עם אשתו ובנו חנוך), ורב רביעי ששמו אינו ידוע – מנמל בארי במטרה לקיים [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות </del>פדיון שבויים]]. במהלך ההפלגה נשבו על ידי שודד הים איבן רומחיז, המכונה ב[[סדר הקבלה]] גם בן דמאחין, ממונה על ציים בשירות עבד אל-רחמן אל-נאצר, מלך ישמעאל בספרד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסביבות שנת ד'תש"נ הפליגו ארבעה תלמידי חכמים – [[רבי שמריהו]], [[רבי חושיאל]], [[רבי משה בן חנוך]] (עם אשתו ובנו חנוך), ורב רביעי ששמו אינו ידוע – מנמל בארי במטרה לקיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות </ins>[[פדיון שבויים]]. במהלך ההפלגה נשבו על ידי שודד הים איבן רומחיז, המכונה ב[[סדר הקבלה]] גם בן דמאחין, ממונה על ציים בשירות עבד אל-רחמן אל-נאצר, מלך ישמעאל בספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איבן רומחיז הגיע לנמל [[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]], שם פדו יהודי המקום את רבי שמריהו כדי לקיים את מצוות פדיון שבויים. רבי שמריהו התיישב בעיר [[פוסטאט]] (סמוך ל[[קהיר]]) ומונה לרב הראשי של הקהילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איבן רומחיז הגיע לנמל [[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]], שם פדו יהודי המקום את רבי שמריהו כדי לקיים את מצוות פדיון שבויים. רבי שמריהו התיישב בעיר [[פוסטאט]] (סמוך ל[[קהיר]]) ומונה לרב הראשי של הקהילה.</div></td></tr> </table>

א.י.ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=776129&oldid=prev 2025-06-15T19:52:16Z

<p>ראו דברי שיע באולם דיונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:52, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(960 לספירה)</ins>, ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=776128&oldid=prev 2025-06-15T19:52:04Z

<p>ראו דברי שיע באולם דיונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:52, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה", שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ, ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(990 למניינם)</ins>, שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(960 למניינם בקירוב)</ins>, ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=776096&oldid=prev 2025-06-15T18:24:43Z

<p><span class="autocomment">פולמוס המחקר ודעת הרבי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:24, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(990 למניינם)</del>, שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(960 למניינם בקירוב)</del>, ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה", שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ, ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td></tr> </table>

מוישי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=776095&oldid=prev 2025-06-15T18:23:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:23, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(960 לספירה)</del>, ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]], ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td></tr> </table>

מוישי כהן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=775801&oldid=prev 2025-06-15T11:46:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד. בין החוקרים התפתח דיון על אמינות הסיפור, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במכתב לאחד מהם מוכיח שהסיפור התרחש, ראו להלן בפסקה [[#פולמוס המחקר ודעת הרבי|פולמוס המחקר ודעת הרבי]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סדר הקבלה (ספר)|</ins>סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד. בין החוקרים התפתח דיון על אמינות הסיפור, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במכתב לאחד מהם מוכיח שהסיפור התרחש, ראו להלן בפסקה [[#פולמוס המחקר ודעת הרבי|פולמוס המחקר ודעת הרבי]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות הסיפור ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות הסיפור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== הקשר היסטורי ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הקשר היסטורי===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור ארבעת השבויים משקף תקופת מעבר במרכזי התורה מבבל לקהילות [[ספרד]] וצפון אפריקה במאה ה-10. על רקע הפיצול הפוליטי בעולם האסלאמי, עם עליית הח&#039;ליפות הפאטימית בצפון אפריקה והאומיית בספרד, התחזקו הקהילות היהודיות והושפעו מהגירת חכמים מאיטליה ו[[בבל]],</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור ארבעת השבויים משקף תקופת מעבר במרכזי התורה מבבל לקהילות [[ספרד]] וצפון אפריקה במאה ה-10. על רקע הפיצול הפוליטי בעולם האסלאמי, עם עליית הח&#039;ליפות הפאטימית בצפון אפריקה והאומיית בספרד, התחזקו הקהילות היהודיות והושפעו מהגירת חכמים מאיטליה ו[[בבל]],</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=775667&oldid=prev 2025-06-15T09:17:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:17, 15 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה מתמשכת}}</del>'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד. בין החוקרים התפתח דיון על אמינות הסיפור, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במכתב לאחד מהם מוכיח שהסיפור התרחש, ראו להלן בפסקה [[#פולמוס המחקר ודעת הרבי|פולמוס המחקר ודעת הרבי]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד. בין החוקרים התפתח דיון על אמינות הסיפור, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במכתב לאחד מהם מוכיח שהסיפור התרחש, ראו להלן בפסקה [[#פולמוס המחקר ודעת הרבי|פולמוס המחקר ודעת הרבי]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות הסיפור ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות הסיפור ==</div></td></tr> </table>

חיים כ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=775050&oldid=prev 2025-06-12T15:55:59Z

<p><span class="autocomment">פתיח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:55, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{בעבודה מתמשכת}}'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{בעבודה מתמשכת}}'''ארבעת השבויים''' הוא סיפור היסטורי המופיע בספר [[סדר הקבלה]] ל[[ראב"ד|רבי אברהם בן דוד]] (הראב"ד), המתאר את שבייתם של ארבעה תלמידי חכמים על ידי שודדי ים במהלך הפלגה מנמל בארי, תוך [[השגחה עליונה]] שהובילה בסופו של דבר לתרומתם התורנית לקהילות יהודיות במצרים, קירואן וספרד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בין החוקרים התפתח דיון על אמינות הסיפור, [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במכתב לאחד מהם מוכיח שהסיפור התרחש, ראו להלן בפסקה [[#פולמוס המחקר ודעת הרבי|פולמוס המחקר ודעת הרבי]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות הסיפור ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדות הסיפור ==</div></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=774960&oldid=prev 2025-06-12T13:33:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חסידות חב"ד]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

חיים כ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=774959&oldid=prev 2025-06-12T13:33:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]] (960 לספירה), ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך הראב"ד, ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]] (960 לספירה), ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הראב"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|&quot;&quot;שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב&quot;ד בעל ס&#039; הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר&#039; חנוך וכו&#039;, ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו&#039;... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב&quot;ד הי&#039; שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי&#039; במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד&#039; שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב&quot;ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!&quot;</div></td></tr> </table>

חיים כ