ארבעה אבות נזיקין - היסטוריית גרסאות

שיע.ק: שילוב מהערך מזיק

2026-04-09T22:58:09Z

שילוב מהערך מזיק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:58, 10 באפריל 2026
שורה 18:		שורה 18:
	== מדיני הנזקין ==		== מדיני הנזקין ==
	====שור====		====שור====
			[[קובץ:שור.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שור - אחד מאבות הנזיקין]]
	הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה\|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.		הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה\|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.

	====בור====		===בור===
	בור הוא הנזקים הנגרמים על ידי בור שנחפר ברשות הרבים. מצוה זו נלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כא, לג.}} "כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור", שבו התורה מזהירה על החובה להיזהר בפתיחת בור או שיח העלול להזיק לאנשים או בהמות. אם אדם חופר בור במקום המהווה סכנה, והוא לא מכסה את הבור כראוי, הוא חייב לשלם לניזק, גם אם לא הייתה לו כוונה לגרום נזק{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נג.}}.		בור הוא הנזקים הנגרמים על ידי בור שנחפר ברשות הרבים. מצוה זו נלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כא, לג.}} "כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור", שבו התורה מזהירה על החובה להיזהר בפתיחת בור או שיח העלול להזיק לאנשים או בהמות. אם אדם חופר בור במקום המהווה סכנה, והוא לא מכסה את הבור כראוי, הוא חייב לשלם לניזק, גם אם לא הייתה לו כוונה לגרום נזק{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נג.}}.

	====מבעה====		===מבעה===
	מבעה הם הנזקים שנגרמים כאשר בהמה מזיקה על ידי שן ורגל - אכילה או הילוך בשדה או כרם חבירו. בתורה דינים אלו מובאים בפסוק{{הערה\|שמות כב, ד.}} "כי יבער איש שדה או כרם"{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נה.}}.		מבעה הם הנזקים שנגרמים כאשר בהמה מזיקה על ידי שן ורגל - אכילה או הילוך בשדה או כרם חבירו. בתורה דינים אלו מובאים בפסוק{{הערה\|שמות כב, ד.}}{{הערה\|1=ראו בבא בתרא, דף ג, עמ' ב מחלוקת רב ושמואל.}} "כי יבער איש שדה או כרם"{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נה.}}.
			===הבער===
			[[קובץ: לג בעומר1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אש - אחת מאבות הנזיקין]]

	~~====הבער====~~
	הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.		הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.


			==== היזק שאינו ניכר ===
			היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים{{הערה\|ראה [[גיטין]] נג א.}}.

			=== דיני דגרמי ===
			כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.

			מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה\|1=ראה תוס' [[ב"ב]] כג ב, ד"ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.

			המין השני של גרמא, הוא "דיני דגרמי", כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.

			בעוד שביחס לדין "גרמא" מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.

			למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה\|1=הצ"צ בשם [[הרמב"ן]].}}

			===מוחל שטר חוב===
			ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו"ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.

			הצמח צדק{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=246 צמח צדק גיטין פ"ה, עמ' 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.
	== בחסידות ==		== בחסידות ==
	=====השור=====		===השור===
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שמירת העיניים]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
	השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}.		השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}.

	=====הבור=====		===הבור===
	{{הפניה לערך מורחב\|ערכים=[[שמירת הזמן]], [[זריזות]] ו[[לימוד התורה]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערכים=[[שמירת הזמן]], [[זריזות]] ו[[לימוד התורה]]}}
	הבור הוא נזק שנגרם כאשר אדם חופר בור ולא מכסה אותו, וכך אחרים נופלים לתוכו. בעבודת האדם, המילה "בור" מציינת שדה שאינה חרושה וזרועה, כלומר שדה שנשארה שוממה ואינה מנוצלת כראוי. וכמו כן כאן הכוונה לאדם שלא עוסק בתורה, אלא משקיע את זמנו בטלנות. כך, השדה שאינה עובדה רמז למצב של עצלות או חוסר מעש, אשר עשוי להוביל לנזק רוחני או מוסרי.		הבור הוא נזק שנגרם כאשר אדם חופר בור ולא מכסה אותו, וכך אחרים נופלים לתוכו. בעבודת האדם, המילה "בור" מציינת שדה שאינה חרושה וזרועה, כלומר שדה שנשארה שוממה ואינה מנוצלת כראוי. וכמו כן כאן הכוונה לאדם שלא עוסק בתורה, אלא משקיע את זמנו בטלנות. כך, השדה שאינה עובדה רמז למצב של עצלות או חוסר מעש, אשר עשוי להוביל לנזק רוחני או מוסרי.

	=====המבעה=====		===המבעה===
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[אתכפיא]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[אתכפיא]]}}
	המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה{{הערה\|שם=אור תורה\|}}.		המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה{{הערה\|שם=אור תורה\|}}.
שורה 44:		שורה 65:
	השורש לכל עניין הנזיקין טמון ב[[חטא עץ הדעת]], שבמהותו היה קשור באכילה, (מבעה הוא העיקר מכל הנזיקין), כפי שנצטווה אדם הראשון "לא תאכל ממנו". בעקבות חטא זה, נוצר כללות עניין הנזיקין. התיקון לכך הוא אכילה הנעשית בצורה הרצויה, שהיא אכילה שבאה מתוך ברכה והכרת תודה לה' – "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך"{{הערה\|כ' מנחם-אב תשכ"ד, תו"מ ע' 299.}}.		השורש לכל עניין הנזיקין טמון ב[[חטא עץ הדעת]], שבמהותו היה קשור באכילה, (מבעה הוא העיקר מכל הנזיקין), כפי שנצטווה אדם הראשון "לא תאכל ממנו". בעקבות חטא זה, נוצר כללות עניין הנזיקין. התיקון לכך הוא אכילה הנעשית בצורה הרצויה, שהיא אכילה שבאה מתוך ברכה והכרת תודה לה' – "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך"{{הערה\|כ' מנחם-אב תשכ"ד, תו"מ ע' 299.}}.

	=====ההבער=====		===ההבער===
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[כעס]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[כעס]]}}
	הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה\|שם=אור תורה\|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.		הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה\|שם=אור תורה\|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.

מ. רובין: /* השור */

2025-12-21T13:08:38Z

השור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:08, 21 בדצמבר 2025
שורה 32:		שורה 32:
	=====השור=====		=====השור=====
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שמירת העיניים]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
	השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק.		השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}.

	=====הבור=====		=====הבור=====

מ. רובין: צ'קטי

2025-12-21T13:07:56Z

צ'קטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:07, 21 בדצמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~הערך של~~ "~~ארבע אבות נזיקין~~" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''~~שור~~''', ~~'''~~בור~~'''~~, ~~'''~~מבעה''~~' (~~שן ורגל), ~~ו'''הבער''' (~~אש). ~~כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני~~ נזיקין ~~בתורה שבעל פה~~, ~~וקשור למצוות שונות המתייחסות לדיני משפט אזרחי~~.		{{סוגיה
			\|מקרא= {{תנ"ך\|שמות\|כא\|יח}}–{{תנ"ך\|שמות\|כב\|ה\|ללא=ספר}}
			\|משנה=[[טקסט:משנה בבא קמא\|מסכת בבא קמא]]
			\|תלמוד בבלי=[[טקסט:בבלי בבא קמא\|מסכת בבא קמא]]
			\|תלמוד ירושלמי=[[טקסט:ירושלמי בבא קמא\|מסכת בבא קמא]]
			\|משנה תורה לרמב"ם=[[ספר נזיקין]]
			\|שולחן ערוך={{שולחן ערוך\|חושן משפט\|שפח\|ללא=שם}}–{{שולחן ערוך\|חושן משפט\|תיט\|ללא=שם}}
			\|ספרי מניין המצוות=
			\|ספרות הלכתית נוספת=
			\|שם=
			}}
			'''ארבעה אבות נזיקין''' הם הסוגים העיקריים של גורמי [[נזק]] על פי התורה. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים ב[[פרשת משפטים]] ([[שמות]] כ"א - כ"ב) וב[[פרשת אמור]] ([[ויקרא]] כ"ד).

			ה[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת בבא קמא]] מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). לכל אחד מהאבות ישנם פרטי דינים ייחודים לו, והם הבסיס להלכות הנזיקין ב[[הלכה]]. לכל אב נזיקין יש גם 'תולדות' – גורמי נזק שדומים לו בתכונתם ומהותם, ולכן הלכותיהם זהים להלכותיו.

			על פי ה[[תלמוד בבלי\|גמרא]], מספרם של אבות הנזיקין אינו 4 אלא 6, והם אדם, קרן, שן ורגל, אש ובור, והאמוראים נחלקו כיצד להסביר את המספר ארבע המופיע במשנה. הכוונה במניין זה הוא לאבות שיש להם תולדות. בתלמוד מובאות [[ברייתא\|ברייתות]] המונות 13 או 24 אבות נזיקין, ונטען שאף הן החסירו חלק מאבות הנזיקין, אולם הכוונה היא לסוגי נזיקין שונים שחלה עליהם חובת תשלום, ולא לאבות טיפוס של סוגי נזיקין<ref>{{בבלי\|בבא קמא\|ד\|א}}</ref>.

	== מדיני הנזקין ==		== מדיני הנזקין ==

מ. רובין ב־12:00, 11 בפברואר 2025

2025-02-11T12:00:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 11 בפברואר 2025
שורה 2:		שורה 2:

	== מדיני הנזקין ==		== מדיני הנזקין ==

	====שור====		====שור====
	הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה\|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.		הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה\|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.
שורה 14:		שורה 13:
	====הבער====		====הבער====
	הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.		הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה\|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה\|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.


	== בחסידות ==		== בחסידות ==
שורה 43:		שורה 41:

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

	* [[סדר נזיקין]]		* [[סדר נזיקין]]
	* [[שור]]		* [[שור]]
	* [[בור]]		* [[בור]]
	* [[שריפה]]		* [[שריפה]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:חושן משפט]]		[[קטגוריה:חושן משפט]]

ר.ז. ב־05:07, 11 בפברואר 2025

2025-02-11T05:07:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:07, 11 בפברואר 2025
שורה 27:		שורה 27:
	=====המבעה=====		=====המבעה=====
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[אתכפיא]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[אתכפיא]]}}
	המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה.		המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה{{הערה\|שם=אור תורה\|}}.

			השורש לכל עניין הנזיקין טמון ב[[חטא עץ הדעת]], שבמהותו היה קשור באכילה, (מבעה הוא העיקר מכל הנזיקין), כפי שנצטווה אדם הראשון "לא תאכל ממנו". בעקבות חטא זה, נוצר כללות עניין הנזיקין. התיקון לכך הוא אכילה הנעשית בצורה הרצויה, שהיא אכילה שבאה מתוך ברכה והכרת תודה לה' – "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך"{{הערה\|כ' מנחם-אב תשכ"ד, תו"מ ע' 299.}}.

	=====ההבער=====		=====ההבער=====
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[כעס]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[כעס]]}}
	הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה\|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.		הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה\|שם=אור תורה\|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.

	=== תם ומועד - בעבודת האדם ===		=== תם ומועד - בעבודת האדם ===

ר.ז.: יצירת דף עם התוכן "הערך של "ארבע אבות נזיקין" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''שור''', '''בור''', '''מבעה''' (שן ורגל), ו'''הבער''' (אש). כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני נזיקין בתור..."

2025-02-11T02:23:46Z

יצירת דף עם התוכן "הערך של "ארבע אבות נזיקין" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''שור''', '''בור''', '''מבעה''' (שן ורגל), ו'''הבער''' (אש). כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני נזיקין בתור..."

דף חדש

הערך של "ארבע אבות נזיקין" עוסק בארבעה סוגים עיקריים של נזקים שיכולים להיגרם לאדם או לרכוש בעקבות פעולתה של בהמה או אובייקט אחר. ארבעת סוגי הנזקים הם: '''שור''', '''בור''', '''מבעה''' (שן ורגל), ו'''הבער''' (אש). כל אחד מהם נלמד מתוך התורה ונידון במסגרת דיני נזיקין בתורה שבעל פה, וקשור למצוות שונות המתייחסות לדיני משפט אזרחי.

== מדיני הנזקין ==

====שור====
הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} "וכי יגח שור את איש או את אשה", ויש חילוק בין אם השור הוא "תם" (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.

====בור====
בור הוא הנזקים הנגרמים על ידי בור שנחפר ברשות הרבים. מצוה זו נלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כא, לג.}} "כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור", שבו התורה מזהירה על החובה להיזהר בפתיחת בור או שיח העלול להזיק לאנשים או בהמות. אם אדם חופר בור במקום המהווה סכנה, והוא לא מכסה את הבור כראוי, הוא חייב לשלם לניזק, גם אם לא הייתה לו כוונה לגרום נזק{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נג.}}.

====מבעה====
מבעה הם הנזקים שנגרמים כאשר בהמה מזיקה על ידי שן ורגל - אכילה או הילוך בשדה או כרם חבירו. בתורה דינים אלו מובאים בפסוק{{הערה|שמות כב, ד.}} "כי יבער איש שדה או כרם"{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נה.}}.

====הבער====
הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} "כי תצא אש", שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.

== בחסידות ==
=====השור=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}}
השור – המילה "שור" היא גם מלשון "שור" לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של "מבט" או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק.

=====הבור=====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שמירת הזמן]], [[זריזות]] ו[[לימוד התורה]]}}
הבור הוא נזק שנגרם כאשר אדם חופר בור ולא מכסה אותו, וכך אחרים נופלים לתוכו. בעבודת האדם, המילה "בור" מציינת שדה שאינה חרושה וזרועה, כלומר שדה שנשארה שוממה ואינה מנוצלת כראוי. וכמו כן כאן הכוונה לאדם שלא עוסק בתורה, אלא משקיע את זמנו בטלנות. כך, השדה שאינה עובדה רמז למצב של עצלות או חוסר מעש, אשר עשוי להוביל לנזק רוחני או מוסרי.

=====המבעה=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אתכפיא]]}}
המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה.

=====ההבער=====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[כעס]]}}
הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז"ל סי' תס.}}.

=== תם ומועד - בעבודת האדם ===
העניין של "תם" ו"מועד" בעבודת האדם עוסק ב[[נפש הבהמית]] שבאדם - ה[[בהמה]] שבאדם. כאשר הנפש הבהמית עושה דבר בלתי רצוי, חשוב להבין שזה לא דבר רגיל או טבעי לנפש הבהמית של יהודי, "איש תם יושב אוהלים". כל ישראל בחזקת כשרות, וההנהגה שלהם היא באופן שמתאים להם.

הדבר לא נובע ממנהגו הרגיל של האדם, אלא כתוצאה מכך שיצרו תקפו אותו, כלומר כשלבו ונפשו הושפעו מהיצר הרע. לכן, במצבים כאלו, ייתכן שהאדם יתנהג באופן שאינו תואם להנהגתו הרגילה, רק משום שהיצר תקף אותו. כאשר אותו אדם חוזר על התנהגות שלילית כזו פעמים רבות, הוא הופך ל"שור מועד", כלומר, רגיל לעשות את הדבר בצורה קבועה, כי התנהגותו נעשתה הרגל.

לימוד והוראה מהעניין הזה היא שבעבודת האדם, גם אם הוא נעשה "מועד" להנהגה בלתי רצויה, תמיד אפשר [[תשובה|לשוב]] ולהתעלות. שינוי והתחדשות אפשריים, במיוחד אם האדם מבצע "הרהור תשובה", שמוביל אותו למקום שבו אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להגיע — וזהו עוצמתה של [[תשובה]]{{הערה|י"ט כסלו תשמ"ו, התוועדויות אות לד, ע' 61.}}.

== ראו גם ==

* [[סדר נזיקין]]
* [[שור]]
* [[בור]]
* [[שריפה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חושן משפט]]