אלעד - היסטוריית גרסאות

שולם ס.: תיקון קישור

2026-04-07T01:54:21Z

תיקון קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:54, 7 באפריל 2026
שורה 6:		שורה 6:
	\|מדינה=[[ארץ ישראל]]		\|מדינה=[[ארץ ישראל]]
	\|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]		\|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
	\|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]		\|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן (אלעד)\|מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]
	\|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד\|ישיבה קטנה]]		\|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד\|ישיבה קטנה]]
	\|מספר משפחות בקהילה=כ-250		\|מספר משפחות בקהילה=כ-250

213.151.54.127: הוספת שני שלוחים במסגרת

2026-02-24T13:28:07Z

הוספת שני שלוחים במסגרת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:28, 24 בפברואר 2026
שורה 6:		שורה 6:
	\|מדינה=[[ארץ ישראל]]		\|מדינה=[[ארץ ישראל]]
	\|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]		\|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
	\|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[~~שמואל וולוסוב~~]]		\|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]
	\|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד\|ישיבה קטנה]]		\|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד\|ישיבה קטנה]]
	\|מספר משפחות בקהילה=כ-250		\|מספר משפחות בקהילה=כ-250

213.151.54.127: /* מוסדות חב"ד */ מינוי עוד שלוחים באלעד

2026-02-24T13:24:11Z

מוסדות חב"ד: מינוי עוד שלוחים באלעד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 24 בפברואר 2026
שורה 81:		שורה 81:

	==מוסדות חב"ד==		==מוסדות חב"ד==
	*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש\|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית\|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד ~~תחת השליח הרב סילברמן~~ ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה ~~באלעד תחת השליח~~ הרב ~~סילברמן~~.		*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש\|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית\|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה . ב ו' שבט תשפ"ו התמנה הרב שניאור זלמן סלונים כשליח נוסף , וב ה' אדר תשפ"ו התמנה הרב מנחם כהן כשליח לשכונת מערב אלעד.
	*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.		*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
	*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.		*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.

שנות חיים ב־08:08, 11 בפברואר 2026

2026-02-11T08:08:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:08, 11 בפברואר 2026
שורה 28:		שורה 28:

	עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].		עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].

			בבית כנסת מסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית הרב אברהם אליעזר זיגלבוים.

	ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].		ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].

מ. רובין ב־07:00, 21 בספטמבר 2025

2025-09-21T07:00:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:00, 21 בספטמבר 2025
שורה 80:		שורה 80:
	==מוסדות חב"ד==		==מוסדות חב"ד==
	*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש\|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית\|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן.		*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש\|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית\|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הרב סילברמן ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הרב סילברמן.
	*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך ~~דאז~~ מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.		*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
	*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.		*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
	*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.		*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.

נסיעה לרבי: הסרת קישורים עודפים

2025-08-29T13:46:32Z

הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:46, 29 באוגוסט 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{קהילת חב"ד\|		{{קהילת חב"ד\|
	\|שם=קהילת חב"ד		\|שם=קהילת חב"ד
	\|תמונה=~~[[קובץ:~~התוועדות אלעד.jpg~~\|250px]]~~		\|תמונה=התוועדות אלעד.jpg
	\|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל הכלל חסידי בעיר		\|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל הכלל חסידי בעיר
	\|עיר=[[אלעד]]		\|עיר=[[אלעד]]
שורה 21:		שורה 21:
	== קהילות חב"ד ==		== קהילות חב"ד ==
	===בית כנסת "בית מנחם"===		===בית כנסת "בית מנחם"===
	בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין ~~ל[[חב~~"ד]], יקבלו [[בית כנסת]]. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.		בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

	לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה\|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.		לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה\|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.
שורה 36:		שורה 36:
	ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב"ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב"ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]].		ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב"ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב"ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]].

	לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס [[חב"ד]] המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות [[חב"ד]] בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.		לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.

	בשנת [[תשע"ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ"ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ"ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.		בשנת [[תשע"ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ"ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ"ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.

	=== בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===		=== בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===
	עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב ~~הראב~~"ד ב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.		עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] תשס"ו, פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב האב"ד ב[[אדר]] תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

	בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.		בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

שולם ס.: סדר ואחידות ביחס לערכים אחרים

2025-08-03T01:45:32Z

סדר ואחידות ביחס לערכים אחרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:45, 3 באוגוסט 2025
שורה 17:		שורה 17:
	'''אלעד'''{{הערה\|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז [[ארץ ישראל\|בארץ]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]].		'''אלעד'''{{הערה\|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז [[ארץ ישראל\|בארץ]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]].

	נכון לשנת [[תשפ"ה]] ~~מתגוררים בעיר~~ כ-300 משפחות של חסידי [[חב"ד]] ~~מתוך 50,500 כלל תושביה~~.		נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-50,000 תושבים, מתוכם כ-300 משפחות של חסידי [[חב"ד]].

	== קהילות חב"ד ==		== קהילות חב"ד ==

מ. רובין ב־10:31, 28 ביולי 2025

2025-07-28T10:31:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:31, 28 ביולי 2025
שורה 111:		שורה 111:
	*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}		*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}

	{{~~יישובים בארץ ישראל~~}}		{{מחוז המרכז}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אלעד]]		[[קטגוריה:אלעד\|*]]
			[[קטגוריה:ערים בישראל]]
	[[en:El'ad]]		[[en:El'ad]]

מ. רובין: /* בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) */

2025-06-21T19:53:48Z

בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:53, 21 ביוני 2025
שורה 41:		שורה 41:

	=== בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===		=== בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===
			עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד ב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.
	עם התפתחות העיר [[אלעד]], החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] [[תשס"ו]], פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד ב[[אדר]] [[תשס"ו]], החליט השליח להקים מחדש את ~~המנין~~ במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

	בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.		בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

	משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב ~~דוב~~ הלפרין (אלעד)\|זאב ~~דוב~~ הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].		משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)\|זאב דב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].

	===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד ===		===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד ===

מ. רובין: /* בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) */

2025-06-21T19:53:19Z

בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:53, 21 ביוני 2025
שורה 46:		שורה 46:
	בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.		בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

	משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].		משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין (אלעד)\|זאב דוב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].

	===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד ===		===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד ===