https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C 2026-04-22T00:40:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=812692&oldid=prev 2025-12-05T12:16:44Z

<p>צ&#039;קטי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:16, 5 בדצמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעריכה דחופה</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עריכה</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">‏</del>[[ג'ל"ו]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמןמלכות </del>אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נשחטו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת [[ג'ל"ו]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמן מלכות </ins>אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נשחטו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסיפור מתחיל בקריאת אחאב לכל ישראל ולנביאי הבעל לבוא לעימות במלכים, ב&#039;, י&quot;ח, פסוק כ&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסיפור מתחיל בקריאת אחאב לכל ישראל ולנביאי הבעל לבוא לעימות במלכים, ב&#039;, י&quot;ח, פסוק כ&#039;.</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802382&oldid=prev 2025-09-15T18:31:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:31, 15 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קשר חב"די}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת ‏[[ג&#039;ל&quot;ו]], בזמןמלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נשחטו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת ‏[[ג&#039;ל&quot;ו]], בזמןמלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נשחטו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

א.י.ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802310&oldid=prev 2025-09-15T04:47:32Z

<p><span class="autocomment">הרבי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:47, 15 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי לומד מזה שאליהו הנביא הוא הגאולה עניין של זיכוך, ורק על ידו יכלה להיות העניין של תפילת מנחה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי לומד מזה שאליהו הנביא הוא הגאולה עניין של זיכוך, ורק על ידו יכלה להיות העניין של תפילת מנחה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם אליהו הנביא, מבשר הגאולה, &quot;לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה&quot; — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז &quot;יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה&#039; שיאיר לישראל&quot;, ובאופן ש&quot;יגיה חשך האומות גם כן&quot;, שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית&#039;.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם אליהו הנביא, מבשר הגאולה, &quot;לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה&quot; — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז &quot;יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה&#039; שיאיר לישראל&quot;, ובאופן ש&quot;יגיה חשך האומות גם כן&quot;, שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית&#039;.}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> </table>

יוצר חב"די https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802309&oldid=prev 2025-09-15T04:47:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:47, 15 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{קשר חב&quot;די}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{קשר חב&quot;די}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, נביא בממלכת אפרים</del>, בשנת ג'ל"ו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנת 16 למלכות </del>אחאב. העימות נערך בהר הכרמל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, </del>כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהרגו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אליהו ונביאי הבעל בכרמל''' הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">‏[[</ins>ג'ל"ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזמןמלכות </ins>אחאב. העימות נערך בהר הכרמל כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשחטו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הרקע </del>לעימות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיפור מתחיל בקריאת אחאב לכל ישראל ולנביאי הבעל לבוא </ins>לעימות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במלכים, ב', י"ח, פסוק כ'.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרקע לעימות היה מצבם הרוחני הנמוך של עם ישראל בתקופת מלכותו של אחאב. אליל הבעל פשט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בממלכת אפרים, </del>לצד עבודת ה' אשר התרופפה מאוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיפור נגמר בירידת הגשם במלכים, א', י"ח, פסוק מ"א.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==העימות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== הרקע לעימות ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרקע לעימות היה מצבם הרוחני הנמוך של עם ישראל בתקופת מלכותו של אחאב. אליל הבעל פשט לצד עבודת ה' אשר התרופפה מאוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות בנית העיר יריחו על ידי חיאל בית האלי למרות האיסור שהטיל על כך יהושע בן נון, התקיימה בו קללתו של יהושע ובניו מתו. בניחום אבלים בביתו פגש אליהו הנביא במלך אחאב שהתריס נגד משה רבינו ותורתו כתוצאה מדבריו מכריז אליהו כי מעתה יעצרו השמים ותבוא בצורת על הארץ. לאחר שלוש שנות בצורת מצווה ה&#039; את אליהו לפגוש את אחאב על מנת להביא לסיומה של הבצורת. אליהו פוגש בעובדיהו, הממונה על ביתו של אחאב בעת שחיפש מזון לבהמות בשליחות אדונו. אליהו מפציר בעובדיהו לומר לאחאב כי ברצונו להיפגש עימו ואכן אחאב יוצא לקראתו ופונה אליו בשאלה ”האתה זה עוכר ישראל”? בתגובה משיב אליהו כי לא הוא עוכר ישראל אלא אחאב ובית אביו בכך שעובדים לבעל. בשלב זה מציע אליהו לאחאב לקבץ להר הכרמל את כל ישראל עם נביאי הבעל ונביאי האשרה כדי להוכיח לכולם מי הצודק. אחאב עשה כדבריו וזימן את [[נביאי הבעל]] אל ההר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעקבות בנית העיר יריחו על ידי חיאל בית האלי למרות האיסור שהטיל על כך יהושע בן נון, התקיימה בו קללתו של יהושע ובניו מתו. בניחום אבלים בביתו פגש אליהו הנביא במלך אחאב שהתריס נגד משה רבינו ותורתו כתוצאה מדבריו מכריז אליהו כי מעתה יעצרו השמים ותבוא בצורת על הארץ. לאחר שלוש שנות בצורת מצווה ה&#039; את אליהו לפגוש את אחאב על מנת להביא לסיומה של הבצורת. אליהו פוגש בעובדיהו, הממונה על ביתו של אחאב בעת שחיפש מזון לבהמות בשליחות אדונו. אליהו מפציר בעובדיהו לומר לאחאב כי ברצונו להיפגש עימו ואכן אחאב יוצא לקראתו ופונה אליו בשאלה ”האתה זה עוכר ישראל”? בתגובה משיב אליהו כי לא הוא עוכר ישראל אלא אחאב ובית אביו בכך שעובדים לבעל. בשלב זה מציע אליהו לאחאב לקבץ להר הכרמל את כל ישראל עם נביאי הבעל ונביאי האשרה כדי להוכיח לכולם מי הצודק. אחאב עשה כדבריו וזימן את [[נביאי הבעל]] אל ההר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה&#039; יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד&quot;ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה&#039; הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים. ואכן, ה&#039; נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע) ששרפה בתחילה את הפר, ואח&quot;כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה&#039; וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה&#039; יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד&quot;ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה&#039; הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים. ואכן, ה&#039; נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע) ששרפה בתחילה את הפר, ואח&quot;כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה&#039; וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנדהם </del>נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה. הכפילות באה להדגיש כי רק </del>ה' הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האלוקים ומלבדו אין כח אחר. לאחר מכן ציווה אליהו את העם לתפוס את נביאי הבעל</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העם תפס את כולם, אליהו הוריד אותם אל נחל קישון ושם שחט את כל ה[[נביאי הבעל |נביאים]] הללו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;לאחר מכן זה הפך לקריאת "</ins>ה' הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האלקים וכו'" של תפילת נעילה</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעמד בהקשרים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעמד בהקשרים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביהדות </del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהקשר ל"אליהו הנביא בהר הכרמל" </ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא במסכת ברכות אומרת: </del>”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא במסכת יבמות לומדת מהקרבתו של אליהו בבמה בזמן שבית המקדש קיים בירושלים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את פרטי הדינים של הוראת שעה שיכול הנביא להורות בתנאים מסויימים.הפסוק ”ה</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא האלוקים” הוא חלק מפסוקי קבלת עול מלכות שמים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== בתורת חב"ד ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== הרבי ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[לקוטי שיחות]], כרך ל"ה, ש"ק [[ויצא]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיחה ב</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: הרבי אומר שערבית שחרית מנחה מסודרות: חושך (ערבית, בלילה), מקצת אור (שחרית, בבוקר), אור מרובה (מנחה, באמצע היום)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== בשפה ===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי לומד מזה שאליהו הנביא הוא הגאולה עניין של זיכוך, ורק </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידו יכלה להיות העניין </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילת מנחה:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המילים ”פוסחים </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי הסעיפים” מתוך תוכחתו </del>של אליהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעם הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר </del>אדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקופץ מדעה לדעה ללא יכולת להחליט עם מי הצדק.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם </ins>אליהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנביא, מבשר הגאולה, "לעולם יהא </ins>אדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז "יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל", ובאופן ש"יגיה חשך האומות גם כן", שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית'</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המילים ”אין קול ואין עונה” שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

יוצר חב"די https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802264&oldid=prev 2025-09-14T19:03:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 14 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה דחופה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קשר חב"די}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802258&oldid=prev 2025-09-14T18:35:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:35, 14 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לעריכה דחופה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[נביאי הבעל]] ניתנה הזכות להיות הראשונים לנסות להוריד אש מהשמים, מפני שלטענתם כוחו של הבעל הוא מהשמש ובשעות בהן מתחזקת השמש (מהבוקר עד הצהריים) גם כוחו גדול יותר. בתחילה, הם ניסו &quot;לשכנע&quot; את הבעל במתינות יחסית: ”וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה”. חז&quot;ל מספרים, שבתוך המזבח הסתתר חיאל בית האלי שהתבקש להצית את האש במירמה, אלא שהוא מת בהכשת נחש. כשהגיע הצהרים, אליהו החל להתל בנביאי הבעל כשהוא מייחס לא-ל שלהם תכונות אנוש כשינה ועייפות, ומציע להם לקרוא לבעל בקול גדול יותר כדי להסב את תשומת לבו מעיסוקיו האחרים. [[נביאי הבעל]] קבלו את דבריו ברצינות ואכן קראו בקול גדול, וכדי להגביר את ההשפעה, שרטו שריטות בגופם כדי להשרות על עצמם כוחות טומאה, ובכל זאת: ”וַיִּתְנַבְּאוּ, עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב”. חז&quot;ל מבארים את המילים &quot;אין קול&quot;, כי העולם כולו הושתק בידי ה&#039; בכדי שלא יתלו נביאי הבעל בקול כלשהו את תשובת הבעל כביכול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[נביאי הבעל]] ניתנה הזכות להיות הראשונים לנסות להוריד אש מהשמים, מפני שלטענתם כוחו של הבעל הוא מהשמש ובשעות בהן מתחזקת השמש (מהבוקר עד הצהריים) גם כוחו גדול יותר. בתחילה, הם ניסו &quot;לשכנע&quot; את הבעל במתינות יחסית: ”וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה”. חז&quot;ל מספרים, שבתוך המזבח הסתתר חיאל בית האלי שהתבקש להצית את האש במירמה, אלא שהוא מת בהכשת נחש. כשהגיע הצהרים, אליהו החל להתל בנביאי הבעל כשהוא מייחס לא-ל שלהם תכונות אנוש כשינה ועייפות, ומציע להם לקרוא לבעל בקול גדול יותר כדי להסב את תשומת לבו מעיסוקיו האחרים. [[נביאי הבעל]] קבלו את דבריו ברצינות ואכן קראו בקול גדול, וכדי להגביר את ההשפעה, שרטו שריטות בגופם כדי להשרות על עצמם כוחות טומאה, ובכל זאת: ”וַיִּתְנַבְּאוּ, עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב”. חז&quot;ל מבארים את המילים &quot;אין קול&quot;, כי העולם כולו הושתק בידי ה&#039; בכדי שלא יתלו נביאי הבעל בקול כלשהו את תשובת הבעל כביכול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שנביאי הבעל מתייאשים, מקבץ אליהו את העם סביבו ומתקן את המזבח ההרוס ששימש לעבודת ה' על ידי שתים עשרה אבנים כדי להזכיר את זכות שנים עשר השבטים, מפרשים רבים סוברים שהיה זה המזבח שבנה שאול במלחמתו בעמלק: ”וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב; אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם ה'”<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[26][27]</del>. כדי להגדיל את האתגר, אליהו גם בנה סביב למזבח תעלה בשטח של בית סאתים שהם לדעת רש"י מאה על חמישים אמה ולדעת האברבנאל והרד"ק כחמישים על חמישים אמה, ולאחר ששם את העצים והפר על המזבח, ציווה לאלישע ליצוק על המזבח ועל התעלה מים אף שבמצב כזה קשה יותר לאש להיתפס במזבח. חז"ל מיישבים את התמיהה כיצד תתמלא תעלה בשטח בית סאתיים על ידי 12 כדי מים בלבד, שבאופן ניסי נבקעו מעיינות בקצות אצבעותיו של אליהו והם מילאו את התעלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שנביאי הבעל מתייאשים, מקבץ אליהו את העם סביבו ומתקן את המזבח ההרוס ששימש לעבודת ה' על ידי שתים עשרה אבנים כדי להזכיר את זכות שנים עשר השבטים, מפרשים רבים סוברים שהיה זה המזבח שבנה שאול במלחמתו בעמלק: ”וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב; אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם ה'”. כדי להגדיל את האתגר, אליהו גם בנה סביב למזבח תעלה בשטח של בית סאתים שהם לדעת רש"י מאה על חמישים אמה ולדעת האברבנאל והרד"ק כחמישים על חמישים אמה, ולאחר ששם את העצים והפר על המזבח, ציווה לאלישע ליצוק על המזבח ועל התעלה מים אף שבמצב כזה קשה יותר לאש להיתפס במזבח. חז"ל מיישבים את התמיהה כיצד תתמלא תעלה בשטח בית סאתיים על ידי 12 כדי מים בלבד, שבאופן ניסי נבקעו מעיינות בקצות אצבעותיו של אליהו והם מילאו את התעלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן קורא אליהו ומתפלל אל ה&#039;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן קורא אליהו ומתפלל אל ה&#039;:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה&#039; אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי ה&#039; עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי אַתָּה ה&#039; הָאֱלֹקִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה&#039; אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי ה&#039; עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי אַתָּה ה&#039; הָאֱלֹקִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">— ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוקים ל"ד-ל"ז</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה' יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד"ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה' הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים. ואכן, ה' נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע) ששרפה בתחילה את הפר, ואח"כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[29] </del>סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה' יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד"ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה' הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[30]</del>. ואכן, ה' נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[31]</del>) ששרפה בתחילה את הפר, ואח"כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[32]</del>: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[33]</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העם הנדהם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה. הכפילות באה להדגיש כי רק ה' הוא האלוקים ומלבדו אין כח אחר. לאחר מכן ציווה אליהו את העם לתפוס את נביאי הבעל. העם תפס את כולם, אליהו הוריד אותם אל נחל קישון ושם שחט את כל ה[[נביאי הבעל | נביאים]] הללו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העם הנדהם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה. הכפילות באה להדגיש כי רק ה' הוא האלוקים ומלבדו אין כח אחר. לאחר מכן ציווה אליהו את העם לתפוס את נביאי הבעל. העם תפס את כולם, אליהו הוריד אותם אל נחל קישון ושם שחט את כל ה[[נביאי הבעל |נביאים]] הללו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעמד בהקשרים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעמד בהקשרים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביהדות</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== </ins>ביהדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא במסכת ברכות אומרת: ”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”. הגמרא במסכת יבמות לומדת מהקרבתו של אליהו בבמה בזמן שבית המקדש קיים בירושלים, את פרטי הדינים של הוראת שעה שיכול הנביא להורות בתנאים מסויימים.הפסוק ”ה' הוא האלוקים” הוא חלק מפסוקי קבלת עול מלכות שמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא במסכת ברכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[36] </del>אומרת: ”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא במסכת יבמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[37] </del>לומדת מהקרבתו של אליהו בבמה בזמן שבית המקדש קיים בירושלים, את פרטי הדינים של הוראת שעה שיכול הנביא להורות בתנאים מסויימים.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפסוק ”ה' הוא האלוקים” הוא חלק מפסוקי קבלת עול מלכות שמים.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשפה</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== בשפה ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המילים ”פוסחים על שתי הסעיפים” מתוך תוכחתו של אליהו לעם הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר אדם שקופץ מדעה לדעה ללא יכולת להחליט עם מי הצדק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המילים ”פוסחים על שתי הסעיפים” מתוך תוכחתו של אליהו לעם הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר אדם שקופץ מדעה לדעה ללא יכולת להחליט עם מי הצדק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המילים ”אין קול ואין עונה” שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המילים ”אין קול ואין עונה” שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט.</div></td></tr> </table>

יוצר חב"די https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&diff=802257&oldid=prev 2025-09-14T18:33:25Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי <a href="/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90" title="אליהו הנביא">אליהו הנביא</a>, נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו<a href="/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="נביאי הבעל (הדף אינו קיים)">נביאי הבעל</a> נהרגו. ==הרקע לעימות== הרקע לעימות היה מצבם הרוחני ה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;אליהו ונביאי הבעל בכרמל&#039;&#039;&#039; הוא עימות שאורגן על ידי [[אליהו הנביא]], נביא בממלכת אפרים, בשנת ג&#039;ל&quot;ו, שנת 16 למלכות אחאב. העימות נערך בהר הכרמל שבנחלת שבט מנשה, ממלכת אפרים, כשבסופו העם חזר בתשובה ו[[נביאי הבעל]] נהרגו.<br /> <br /> ==הרקע לעימות==<br /> <br /> הרקע לעימות היה מצבם הרוחני הנמוך של עם ישראל בתקופת מלכותו של אחאב. אליל הבעל פשט בממלכת אפרים, לצד עבודת ה&#039; אשר התרופפה מאוד.<br /> <br /> בעקבות בנית העיר יריחו על ידי חיאל בית האלי למרות האיסור שהטיל על כך יהושע בן נון, התקיימה בו קללתו של יהושע ובניו מתו. בניחום אבלים בביתו פגש אליהו הנביא במלך אחאב שהתריס נגד משה רבינו ותורתו כתוצאה מדבריו מכריז אליהו כי מעתה יעצרו השמים ותבוא בצורת על הארץ. לאחר שלוש שנות בצורת מצווה ה&#039; את אליהו לפגוש את אחאב על מנת להביא לסיומה של הבצורת. אליהו פוגש בעובדיהו, הממונה על ביתו של אחאב בעת שחיפש מזון לבהמות בשליחות אדונו. אליהו מפציר בעובדיהו לומר לאחאב כי ברצונו להיפגש עימו ואכן אחאב יוצא לקראתו ופונה אליו בשאלה ”האתה זה עוכר ישראל”? בתגובה משיב אליהו כי לא הוא עוכר ישראל אלא אחאב ובית אביו בכך שעובדים לבעל. בשלב זה מציע אליהו לאחאב לקבץ להר הכרמל את כל ישראל עם נביאי הבעל ונביאי האשרה כדי להוכיח לכולם מי הצודק. אחאב עשה כדבריו וזימן את [[נביאי הבעל]] אל ההר.<br /> <br /> ==העימות==<br /> <br /> כאשר התקבצו העם והנביאים אל הר הכרמל פתח אליהו את המעמד בתוכחה על המצב הרוחני של העם, ששמשו כקהל וכשופטים בעת ובעונה אחת, והעימות היה בשבילם למעשה דרך להכרעת אמונתם. הפסוק מתאר: ”וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. אִם ה&#039; הָאֱלֹקים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר”. בשלב זה הוא קרא לעימות עם [[נביאי הבעל]] שבמסגרתו תוכח האמונה האמיתית. תנאי המבחן נקבעים: כל צד יבנה מזבח, יערוך עליו עצים ויקריב עליו פר אך לא יצית אש. הצד שיענה באש מהשמים ויאכל את הקורבן הוא הצד האמיתי: ”וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים, וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ; וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים, וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים”. בתחילה מציע אליהו לעם לערוך את הניסוי מולו ורק אחרי שהעם מסרב כיוון שלא האמינו בוודאות בבעל הוא פונה לעימות ישיר מול [[נביאי הבעל]]. נביאי הבעל הסתייגו מעריכת המבדק וניסו להימנע ממנו אך העם שדרש בתוקף לפשוט את הספיקות, לא הותיר להם ברירה והם נאלצו להסכים בתקווה שהעובדה שאליהו מקריב בבמה למרות [[איסור הבמות]] - תעמוד לו לרועץ. בנוסף הם חשבו שהניסוי יערך במקביל וכאשר תרד אש על קרבנו של אליהו היא תאכל גם את הקרבן שלהם ולא תהיה הוכחה לאף אחד מן הצדדים. כדי לשלול אפשרות כזו עורך אליהו את המבחן בשלבים.<br /> <br /> ל[[נביאי הבעל]] ניתנה הזכות להיות הראשונים לנסות להוריד אש מהשמים, מפני שלטענתם כוחו של הבעל הוא מהשמש ובשעות בהן מתחזקת השמש (מהבוקר עד הצהריים) גם כוחו גדול יותר. בתחילה, הם ניסו &quot;לשכנע&quot; את הבעל במתינות יחסית: ”וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה”. חז&quot;ל מספרים, שבתוך המזבח הסתתר חיאל בית האלי שהתבקש להצית את האש במירמה, אלא שהוא מת בהכשת נחש. כשהגיע הצהרים, אליהו החל להתל בנביאי הבעל כשהוא מייחס לא-ל שלהם תכונות אנוש כשינה ועייפות, ומציע להם לקרוא לבעל בקול גדול יותר כדי להסב את תשומת לבו מעיסוקיו האחרים. [[נביאי הבעל]] קבלו את דבריו ברצינות ואכן קראו בקול גדול, וכדי להגביר את ההשפעה, שרטו שריטות בגופם כדי להשרות על עצמם כוחות טומאה, ובכל זאת: ”וַיִּתְנַבְּאוּ, עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב”. חז&quot;ל מבארים את המילים &quot;אין קול&quot;, כי העולם כולו הושתק בידי ה&#039; בכדי שלא יתלו נביאי הבעל בקול כלשהו את תשובת הבעל כביכול.<br /> <br /> לאחר שנביאי הבעל מתייאשים, מקבץ אליהו את העם סביבו ומתקן את המזבח ההרוס ששימש לעבודת ה&#039; על ידי שתים עשרה אבנים כדי להזכיר את זכות שנים עשר השבטים, מפרשים רבים סוברים שהיה זה המזבח שבנה שאול במלחמתו בעמלק: ”וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב; אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה&#039; אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם ה&#039;”[26][27]. כדי להגדיל את האתגר, אליהו גם בנה סביב למזבח תעלה בשטח של בית סאתים שהם לדעת רש&quot;י מאה על חמישים אמה ולדעת האברבנאל והרד&quot;ק כחמישים על חמישים אמה, ולאחר ששם את העצים והפר על המזבח, ציווה לאלישע ליצוק על המזבח ועל התעלה מים אף שבמצב כזה קשה יותר לאש להיתפס במזבח. חז&quot;ל מיישבים את התמיהה כיצד תתמלא תעלה בשטח בית סאתיים על ידי 12 כדי מים בלבד, שבאופן ניסי נבקעו מעיינות בקצות אצבעותיו של אליהו והם מילאו את התעלה.<br /> <br /> לאחר מכן קורא אליהו ומתפלל אל ה&#039;:<br /> <br /> וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה&#039; אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי ה&#039; עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי אַתָּה ה&#039; הָאֱלֹקִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. <br /> <br /> — ספר מלכים א&#039;, פרק י&quot;ח, פסוקים ל&quot;ד-ל&quot;ז<br /> המפרשים תמהים מדוע הוצרך אליהו הנביא להתפלל על הנס, האברבנאל[29] סובר שכיוון שאליהו עשה את הניסיון מדעתו למרות האיסור להקריב בבמות אליהו, היה צריך להרבות בתפילה ובתחנונים שה&#039; יענה לבקשתו למען כבוד שמיים. הרד&quot;ק כותב שאף לדעת הסוברים כי ה&#039; הורה לאליהו לערוך את הניסוי היה צורך בתפילתו של אליהו כדי שעם ישראל יראו את הקשר בין התפילה להורדת האש ולא יתלו זאת במקרה או ביכולת כישוף וכך יכירו בהיותו של אליהו נביא אמת. בתפילתו כלל אליהו תפילה על הפסקת הבצורת וירידת גשמים[30]. ואכן, ה&#039; נענה לו והוריד אש שמיימית (לא אש המוכרת לנו כאחד מיסודות הטבע[31]) ששרפה בתחילה את הפר, ואח&quot;כ את עצי המזבח, המזבח ומי התעלה[32]: ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה&#039; וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה”[33].<br /> <br /> העם הנדהם נופל על פניו וקורא &quot;ה&#039; הוא האלוקים, ה&#039; הוא האלוקים&quot;, קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף תפילת נעילה. הכפילות באה להדגיש כי רק ה&#039; הוא האלוקים ומלבדו אין כח אחר. לאחר מכן ציווה אליהו את העם לתפוס את נביאי הבעל. העם תפס את כולם, אליהו הוריד אותם אל נחל קישון ושם שחט את כל ה[[נביאי הבעל | נביאים]] הללו.<br /> <br /> המעמד מסתיים ואליהו עולה אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. לאחר זמן מועט השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב, שנוכח גם הוא בצדקת דרכו של אליהו, חוזר אל ארמונו שביזרעאל ואליהו רץ לפניו.<br /> <br /> ==המעמד בהקשרים שונים==<br /> <br /> ביהדות<br /> <br /> הגמרא במסכת ברכות[36] אומרת: ”ואמר רבי חלבו אמר רב הונא ולעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה”.<br /> הגמרא במסכת יבמות[37] לומדת מהקרבתו של אליהו בבמה בזמן שבית המקדש קיים בירושלים, את פרטי הדינים של הוראת שעה שיכול הנביא להורות בתנאים מסויימים.<br /> הפסוק ”ה&#039; הוא האלוקים” הוא חלק מפסוקי קבלת עול מלכות שמים.<br /> <br /> בשפה<br /> <br /> המילים ”פוסחים על שתי הסעיפים” מתוך תוכחתו של אליהו לעם הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר אדם שקופץ מדעה לדעה ללא יכולת להחליט עם מי הצדק.<br /> המילים ”אין קול ואין עונה” שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט.</div>

יוצר חב"די