אכילה - היסטוריית גרסאות

משולח: הגהה

2026-02-02T19:52:15Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:52, 2 בפברואר 2026
שורה 8:		שורה 8:
	הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, פירוש שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.		הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, פירוש שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

	תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.		תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י"ה\|י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[ספירת הבינה\|אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

	העלייה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות\|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].		העלייה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות\|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
שורה 53:		שורה 53:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).		*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).
	*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}

	*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48		*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48
	*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720		*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720
			*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]		[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות\|*]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות\|*]]

משולח: הגהה

2026-02-02T19:48:43Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:48, 2 בפברואר 2026
שורה 55:		שורה 55:
	*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}		*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}

	*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48 ~~{{שבועון כפר חב"ד}}~~		*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48
	*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720		*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

משולח: הגהה

2026-02-02T19:48:07Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:48, 2 בפברואר 2026
שורה 13:		שורה 13:

	==מזון==		==מזון==
	בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה\|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה\|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.		בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה\|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה\|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם העשייה הגשמי\|עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

	מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.		מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
שורה 19:		שורה 19:
	כך כותב [[הרבי]]:		כך כותב [[הרבי]]:

	{{ציטוט\|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260\|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה\|ספרים]] (גם מ[[מדע\|חכמי הטבע]]) שה[[טבע\|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה\|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה\|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ~~ה[[אכזריות]]~~ וכו'.		{{ציטוט\|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260\|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה\|ספרים]] (גם מ[[מדע\|חכמי הטבע]]) שה[[טבע\|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה\|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה\|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת האכזריות וכו'.

	וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן ~~[[השגה\|~~השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}		וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות (באדם)\|מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן השגתו והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}

	[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.		[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.
שורה 53:		שורה 53:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).		*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).
	*~~אל תאמרו מה, אימרו מדוע -~~ https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769		*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 '''אל תאמרו מה, אימרו מדוע'''] {{בית חב"ד (אתר)}}

	*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48		*מנחם ברונפמן, '''יאכלו חסידים וישבעו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 48 {{שבועון כפר חב"ד}}
	*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720		*חיים ברנדלר, '''אכילה לשם שמים''', שערי ישיבה כא, עמוד 720
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

ברכת הגאולה: /* ראו עוד */

2025-06-17T12:37:53Z

ראו עוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:37, 17 ביוני 2025
שורה 46:		שורה 46:
	אולם במקום אחר{{הערה\|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה\|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר".		אולם במקום אחר{{הערה\|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה\|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר".

	==ראו ~~עוד~~==		==ראו גם==
			*[[מזון]]
			*[[סעודה]]
	*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
	*[[מזון]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

מ. רובין: /* אכילה לפני התפילה */

2025-03-17T16:17:45Z

אכילה לפני התפילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:17, 17 במרץ 2025
שורה 27:		שורה 27:
	==אכילה לפני התפילה==		==אכילה לפני התפילה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
	ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון\|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה\|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה\|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.		ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון\|לא תאכלו על הדם}}{{הערה\|ויקרא יט, כו}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה\|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה\|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

			נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה\|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה\|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.

	נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה\|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה\|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
	==אכילה לעתיד לבוא==		==אכילה לעתיד לבוא==
	בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:		בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

ב. שורה: /* מזון */

2024-06-02T20:37:49Z

מזון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:37, 2 ביוני 2024
שורה 19:		שורה 19:
	כך כותב [[הרבי]]:		כך כותב [[הרבי]]:

	{{ציטוט\|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260\|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה\|ספרים]] (גם מ[[מדע\|חכמי הטבע]]) שה[[טבע\|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה\|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'.		{{ציטוט\|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260\|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה\|ספרים]] (גם מ[[מדע\|חכמי הטבע]]) שה[[טבע\|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה\|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[בהמה\|חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'.

	וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה\|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}		וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה\|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}

קודש לנשיא הדור: /* ראו עוד */ תקלדה

2023-08-03T13:41:22Z

ראו עוד: תקלדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:41, 3 באוגוסט 2023
שורה 47:		שורה 47:
	==ראו עוד==		==ראו עוד==
	*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
	*[[מזון		*[[מזון]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).		*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).

קודש לנשיא הדור: הגהה

2023-08-03T13:41:11Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:41, 3 באוגוסט 2023
שורה 13:		שורה 13:

	==מזון==		==מזון==
	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[מזון]]}}~~
	בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה\|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה\|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.		בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה\|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה\|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

שורה 47:		שורה 46:

	==ראו עוד==		==ראו עוד==
	[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		*[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
			*[[מזון
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).		*מענה באגרות קודש, חלק כח, עמ' רי (מכ' אייר תשל"ג).

קודש לנשיא הדור: /* היחס בחסידות חב"ד */

2023-08-03T12:00:03Z

היחס בחסידות חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 3 באוגוסט 2023
שורה 24:		שורה 24:
	וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה\|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}		וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה\|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}

	~~===היחס ב~~[[חסידות חב"ד]]~~===~~		[[הרבי הריי"צ]] כותב שב[[חסידות חב"ד]] לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.
	~~בחסידות חב"ד~~ לא הדגישו במיוחד את המצוות הקשורות לאכילה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד י"ח.}}.

	==אכילה לפני התפילה==		==אכילה לפני התפילה==

קודש לנשיא הדור: /* מזון */

2023-08-03T11:35:58Z

מזון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:35, 3 באוגוסט 2023
שורה 17:		שורה 17:

	מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.		מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.

			כך כותב [[הרבי]]:

			{{ציטוט\|מקור=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ג עמוד 260\|תוכן=מבואר ב[[תורה שבעל פה\|ספרים]] (גם מ[[מדע\|חכמי הטבע]]) שה[[טבע\|טבעיים]] והנטיות של האדם - הם מושפעים במידה גדולה מסוג מאכלים ומשקאות שהוא אוכל ושותה. שהרי המזון נעשה "[[דם]] ו[[בשר]] כבשרו"{{הערה\|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}} - הנה כמו שההשפעה של ה[[מזון]] נוגע ל[[בריאות]] גופנית, ב[[גשמיות]], כך זה משפיע גם על התכונות של ה[[נפש]], כמובא בספרים, שעל ידי אכילת [[בשר]] מ[[חיה]] טורפת נמשכת גם בנפש האדם תכונת ה[[אכזריות]] וכו'.

			וכשם שהם משפיעים על התכונות וה[[מידות]], על דרך זה, הוא ההשפעה של המאכלים על ה[[שכל]], על אופן [[השגה\|השגתו]] והבנתו של האדם: אם הוא ניזון במאכלים גסים ועבים, אזי זה משפיע גסות ועביות ב[[מוח]] האדם. לאידך המוח צלול יותר וההבנה זכה יותר בעת שהוא אוכל מאכלים זכים, כמובא בספרים (וגם בספרי הטבעיים). ומזה מובן שמאכלים לא [[כשרות\|כשרים]], היינו מאכלים שהם היפך ה[[תורה]], יש להם השפעה של נזק גדול על הזַכּוּת וה[[טהרה]] של שכל יהודי, ועד - השפעה ונטיה היפך התורה בשכלו של האדם האוכל.}}

	===היחס ב[[חסידות חב"ד]]===		===היחס ב[[חסידות חב"ד]]===