איסור הוראה בשיכרות - היסטוריית גרסאות

חלוקת קונטרסים: חלוקת קונטרסים העביר את הדף האיסור על כהן להורות כשהוא שיכור לשם איסור הוראה בשיכרות בלי להשאיר הפניה: אם כבר העתקה...

2021-08-13T21:11:23Z

חלוקת קונטרסים העביר את הדף האיסור על כהן להורות כשהוא שיכור לשם איסור הוראה בשיכרות בלי להשאיר הפניה: אם כבר העתקה...

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־00:11, 14 באוגוסט 2021
(אין הבדלים)

בנציון: /* איסור או אזהרה */

2021-02-22T09:59:34Z

איסור או אזהרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:59, 22 בפברואר 2021
שורה 41:		שורה 41:
	לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.		לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.

	הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{~~מקור~~}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה\|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י}}		הרמב"ם{{הערה\|ב[[ספר המצוות]] שלו מצוות לא תעשה עג.}} וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{הערה\| בהשגותיו לספר המצוות שם קרוב לסופו.}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה\|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י}}

	== עת האיסור ==		== עת האיסור ==

חבר: /* עת האיסור */

2020-11-18T06:43:35Z

עת האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:43, 18 בנובמבר 2020
שורה 45:		שורה 45:
	== עת האיסור ==		== עת האיסור ==

	לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון\|\|ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה\|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה\|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע\|דברים כא ה\|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה\|1="התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו \| "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן.		לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון\|\|ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה\|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה\|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע\|דברים כא ה\|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה\|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו {{*}} "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן.

	== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==		== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==

חבר: /* עת האיסור */

2020-11-18T06:33:36Z

עת האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:33, 18 בנובמבר 2020
שורה 45:		שורה 45:
	== עת האיסור ==		== עת האיסור ==

	לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון\|\|ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה\|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה\|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע\|דברים כא ה\|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה\|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו \| "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן.		לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת [[בית המקדש]] במקומו, כמו {{ציטוטון\|\|ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט}}{{הערה\|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה\|הכהנים בני לוי.. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע\|דברים כא ה\|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין [[בית המקדש]] בנוי{{הערה\|1="התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו \| "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן.

	== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==		== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==

חלוקה בוט ב־05:33, 13 בספטמבר 2020

2020-09-13T05:33:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:33, 13 בספטמבר 2020
שורה 53:		שורה 53:
	<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->		<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->

	== הערות שוליים ==		{{הערות שוליים}}

	~~<references/>~~

	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T02:51:45Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:51, 31 באוגוסט 2020
שורה 11:		שורה 11:
	== משמעות המילה ==		== משמעות המילה ==

	כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה\|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)}} ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה\|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)}} לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה\|מלבי"ם לספר [[~~תהילים~~]] כה:ח}} וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.		כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה\|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)}} ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה\|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)}} לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה\|מלבי"ם לספר [[תהלים]] כה:ח}} וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.

	== סוגי הוראות אסורות ==		== סוגי הוראות אסורות ==

קרייזי אבאוט משיח: Moving from Category:שולחן ערוך to Category:יורה דעה using Cat-a-lot

2019-03-10T06:10:44Z

Moving from Category:שולחן ערוך to Category:יורה דעה using Cat-a-lot

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:10, 10 במרץ 2019
שורה 57:		שורה 57:
	<references/>		<references/>

	[[קטגוריה:~~שולחן ערוך~~]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

קרייזי אבאוט משיח: Moving from Category:הלכה בתורת חב"ד to Category:שולחן ערוך using Cat-a-lot

2019-03-10T06:06:28Z

Moving from Category:הלכה בתורת חב"ד to Category:שולחן ערוך using Cat-a-lot

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:06, 10 במרץ 2019
שורה 57:		שורה 57:
	<references/>		<references/>

	[[קטגוריה:~~הלכה בתורת חב"ד~~]]		[[קטגוריה:שולחן ערוך]]

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2017-02-07T21:52:42Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:52, 8 בפברואר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	בהלכה, '''האיסור לכהן להורות כשהוא שיכור''' אוסר על [[כהן]] מורה הוראה או כל מורה הוראה - אפילו אינו כהן - להורות בהלכות התורה כשהוא [[שיכור]]. הביטוי "שיכור" פורש במשמעות [[חז"ל]] לא רק בשיכור שנעשה כזה כתצאה משתיית [[יין]], אלא על כל שיכור שנעשה מכל דבר שמשכר דעתו של הכהן עד שלא יוכל לחשוב בצלילות על הנידון ופרטיו{{הערה\|דעתו של רבי יהודה, הובא ב[[ספרא]] לויקרא פרק י~~</ref>~~.		בהלכה, '''האיסור לכהן להורות כשהוא שיכור''' אוסר על [[כהן]] מורה הוראה או כל מורה הוראה - אפילו אינו כהן - להורות בהלכות התורה כשהוא [[שיכור]]. הביטוי "שיכור" פורש במשמעות [[חז"ל]] לא רק בשיכור שנעשה כזה כתצאה משתיית [[יין]], אלא על כל שיכור שנעשה מכל דבר שמשכר דעתו של הכהן עד שלא יוכל לחשוב בצלילות על הנידון ופרטיו{{הערה\|דעתו של רבי יהודה, הובא ב[[ספרא]] לויקרא פרק י}}.

	== מקור האיסור ==		== מקור האיסור ==
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה.\|מקור=[[ויקרא]] פרק י}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה.\|מקור=[[ויקרא]] פרק י}}

	למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי [[הקדוש ברוך הוא]] בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן{{הערה\|פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני~~</ref>~~. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון\|'''וּלְהוֹרֹת'''.. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה\|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה\|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה\|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}		למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי [[הקדוש ברוך הוא]] בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן{{הערה\|פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני}}. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון\|'''וּלְהוֹרֹת'''.. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה\|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה\|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה\|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}

	== משמעות המילה ==		== משמעות המילה ==

	כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה\|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)~~</ref>~~ ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה\|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)~~</ref>~~ לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה\|מלבי"ם לספר [[תהילים]] כה:ח~~</ref>~~ וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.		כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה\|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)}} ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה\|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)}} לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה\|מלבי"ם לספר [[תהילים]] כה:ח}} וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.

	== סוגי הוראות אסורות ==		== סוגי הוראות אסורות ==

	לפי הספרא והתלמוד, תוקף האיסור חל על כהן מורה הוראה ביציאתו מן המקדש אל העם להורות להם בהלכות התורה{{הערה\|ספרא לפרשת שמיני סעיף קטן לז, [[רש"י]] למסכת כריתות דף יג עמוד ב~~</ref>~~;		לפי הספרא והתלמוד, תוקף האיסור חל על כהן מורה הוראה ביציאתו מן המקדש אל העם להורות להם בהלכות התורה{{הערה\|ספרא לפרשת שמיני סעיף קטן לז, [[רש"י]] למסכת כריתות דף יג עמוד ב}};
	{\|bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"		{\|bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"
	\|-		\|-
שורה 35:		שורה 35:
	\|}		\|}

	לפי פרשני התלמוד, כל הדברים שאסורים לכהן שיכור להורות הם מסוג הלכה פסוקה דווקא ולא ביטוי מאמרי של [[פלפול]] בתורה שמבאר מספר שיטות וסתם דעות.{{הערה\|לפי [[רש"י]] לכריתות דף יג עמוד ב}} וכן מבאר ה[[רד"ל]] שמדובר כאן רק בענייני הוראה של הלכה מעשית ממש{{הערה\|לכריתות דף יג:, (הובא ב"אוצר מפרשים" לסוף "ש"ס וילנא החדש")~~</ref>~~ אולם, לפי פרשני ספר יחזקאל, תחום ההוראה של הכהן מקיף את ה[[תורה שבעל פה]] כולה{{הערה\|פירוש הגר"א והמלבי"ם ליחזקאל מד כג-ד (אם ששם מדובר לכאורה רק על [[הכהנים בני צדוק]])~~</ref>~~		לפי פרשני התלמוד, כל הדברים שאסורים לכהן שיכור להורות הם מסוג הלכה פסוקה דווקא ולא ביטוי מאמרי של [[פלפול]] בתורה שמבאר מספר שיטות וסתם דעות.{{הערה\|לפי [[רש"י]] לכריתות דף יג עמוד ב}} וכן מבאר ה[[רד"ל]] שמדובר כאן רק בענייני הוראה של הלכה מעשית ממש{{הערה\|לכריתות דף יג:, (הובא ב"אוצר מפרשים" לסוף "ש"ס וילנא החדש")}} אולם, לפי פרשני ספר יחזקאל, תחום ההוראה של הכהן מקיף את ה[[תורה שבעל פה]] כולה{{הערה\|פירוש הגר"א והמלבי"ם ליחזקאל מד כג-ד (אם ששם מדובר לכאורה רק על [[הכהנים בני צדוק]])}}

	== איסור או אזהרה ==		== איסור או אזהרה ==
שורה 41:		שורה 41:
	לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.		לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.

	הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{מקור}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה\|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י~~</ref>~~		הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{מקור}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה\|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י}}

	== עת האיסור ==		== עת האיסור ==
שורה 49:		שורה 49:
	== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==		== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==

	לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירת החכמה]], ו{{מונחון\|"שורש הקבלי"\|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[בינה]] - שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, [[הקדוש ברוך הוא]] אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של [[יין]] המשכר.{{הערה\|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546~~</ref>~~		לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירת החכמה]], ו{{מונחון\|"שורש הקבלי"\|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[בינה]] - שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, [[הקדוש ברוך הוא]] אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של [[יין]] המשכר.{{הערה\|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546}}

	<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->		<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2017-02-07T21:45:03Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:45, 8 בפברואר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	בהלכה, '''האיסור לכהן להורות כשהוא שיכור''' אוסר על [[כהן]] מורה הוראה או כל מורה הוראה - אפילו אינו כהן - להורות בהלכות התורה כשהוא [[שיכור]]. הביטוי "שיכור" פורש במשמעות [[חז"ל]] לא רק בשיכור שנעשה כזה כתצאה משתיית [[יין]], אלא על כל שיכור שנעשה מכל דבר שמשכר דעתו של הכהן עד שלא יוכל לחשוב בצלילות על הנידון ופרטיו~~<ref>~~דעתו של רבי יהודה, הובא ב[[ספרא]] לויקרא פרק י</ref>.		בהלכה, '''האיסור לכהן להורות כשהוא שיכור''' אוסר על [[כהן]] מורה הוראה או כל מורה הוראה - אפילו אינו כהן - להורות בהלכות התורה כשהוא [[שיכור]]. הביטוי "שיכור" פורש במשמעות [[חז"ל]] לא רק בשיכור שנעשה כזה כתצאה משתיית [[יין]], אלא על כל שיכור שנעשה מכל דבר שמשכר דעתו של הכהן עד שלא יוכל לחשוב בצלילות על הנידון ופרטיו{{הערה\|דעתו של רבי יהודה, הובא ב[[ספרא]] לויקרא פרק י</ref>.

	== מקור האיסור ==		== מקור האיסור ==
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה.\|מקור=[[ויקרא]] פרק י}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה.\|מקור=[[ויקרא]] פרק י}}

	למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי [[הקדוש ברוך הוא]] בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן~~<ref>~~פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני</ref>. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון\|'''וּלְהוֹרֹת'''.. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה\|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה\|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה\|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}		למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי [[הקדוש ברוך הוא]] בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן{{הערה\|פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני</ref>. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון\|'''וּלְהוֹרֹת'''.. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה\|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה\|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה\|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}

	== משמעות המילה ==		== משמעות המילה ==

	כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה~~<ref>~~צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)</ref> ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.~~<ref>~~ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)</ref> לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}~~<ref>~~מלבי"ם לספר [[תהילים]] כה:ח</ref> וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.		כהסבר למשמעות המילה "הוראה" יש כמה דעות; יש סוברים כי הוראה אינה נקראת אלא "להקל" במצווה{{הערה\|צפנת פענח ד' צט. (ממסכת כתובות ד' ז, ומ"הליכות עולם" שער ב פ' ב)</ref> ויש מציינים כי "הוראה" אינה אלא כשנושא ונותן הכהן בדעתו ומסיק דבריו בביטוי הלכתי.{{הערה\|ספר "משמני הארץ" למסכת הוריות ו: ס"ק ז (ד' רלח)</ref> לפי הגיונות של המלבי"ם, המילה מציינת ביטוי הלכתי ודווקא למי שאינו יודע ההלכה מצד עצמו{{כלומר?}}{{הערה\|מלבי"ם לספר [[תהילים]] כה:ח</ref> וכן מבואר שאינו חייב בהוראת הלכה מהלכות התורה כל כך מפורשת שאפילו ה[[צדוקים]] מודים בו{{הערה\|מדרש הגדול לוקרא י:יא, רמב"ם, הלכות ביאת המקדש פרק א' הלכה ג'}}.

	== סוגי הוראות אסורות ==		== סוגי הוראות אסורות ==

	לפי הספרא והתלמוד, תוקף האיסור חל על כהן מורה הוראה ביציאתו מן המקדש אל העם להורות להם בהלכות התורה~~<ref>~~ספרא לפרשת שמיני סעיף קטן לז, [[רש"י]] למסכת כריתות דף יג עמוד ב</ref>;		לפי הספרא והתלמוד, תוקף האיסור חל על כהן מורה הוראה ביציאתו מן המקדש אל העם להורות להם בהלכות התורה{{הערה\|ספרא לפרשת שמיני סעיף קטן לז, [[רש"י]] למסכת כריתות דף יג עמוד ב</ref>;
	{\|bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"		{\|bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"
	\|-		\|-
שורה 35:		שורה 35:
	\|}		\|}

	לפי פרשני התלמוד, כל הדברים שאסורים לכהן שיכור להורות הם מסוג הלכה פסוקה דווקא ולא ביטוי מאמרי של [[פלפול]] בתורה שמבאר מספר שיטות וסתם דעות.{{הערה\|לפי [[רש"י]] לכריתות דף יג עמוד ב}} וכן מבאר ה[[רד"ל]] שמדובר כאן רק בענייני הוראה של הלכה מעשית ממש~~<ref>~~לכריתות דף יג:, (הובא ב"אוצר מפרשים" לסוף "ש"ס וילנא החדש")</ref> אולם, לפי פרשני ספר יחזקאל, תחום ההוראה של הכהן מקיף את ה[[תורה שבעל פה]] כולה~~<ref>~~פירוש הגר"א והמלבי"ם ליחזקאל מד כג-ד (אם ששם מדובר לכאורה רק על [[הכהנים בני צדוק]])</ref>		לפי פרשני התלמוד, כל הדברים שאסורים לכהן שיכור להורות הם מסוג הלכה פסוקה דווקא ולא ביטוי מאמרי של [[פלפול]] בתורה שמבאר מספר שיטות וסתם דעות.{{הערה\|לפי [[רש"י]] לכריתות דף יג עמוד ב}} וכן מבאר ה[[רד"ל]] שמדובר כאן רק בענייני הוראה של הלכה מעשית ממש{{הערה\|לכריתות דף יג:, (הובא ב"אוצר מפרשים" לסוף "ש"ס וילנא החדש")</ref> אולם, לפי פרשני ספר יחזקאל, תחום ההוראה של הכהן מקיף את ה[[תורה שבעל פה]] כולה{{הערה\|פירוש הגר"א והמלבי"ם ליחזקאל מד כג-ד (אם ששם מדובר לכאורה רק על [[הכהנים בני צדוק]])</ref>

	== איסור או אזהרה ==		== איסור או אזהרה ==
שורה 41:		שורה 41:
	לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.		לפי משמעות המקרא, יש לאיסור כל תוקף של {{מונחון\|לאו\|לשון ארמית של "לא", היינו "מצוות לא תעשה"}} -שעונשה עונש מוות. וכן ה[[ספרא]], בפתיחת דרישתה, מציין כי כהן העובר על האיסור ומורה כשהוא שיכור חייב מיתה. אולם, מיד היא מביאה עוד דרוש, מסוג של [[קל וחומר]], שמשמעתה כי אין עונש מוות על כהן בהוראתו שיכור. וכן ספר החינוך מפרש, שאין עונש מוות לכהן לפי כללו הרווחת בספרו שאין עונשים מוות על איסור חסר מעשה ממשית -ואין דיבור נחשב כמעשה לחייבו מוות.

	הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{מקור}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות~~<ref>~~מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י</ref>		הרמב"ם וכן ספר חינוך אינם מביאים את האיסור כלאו בפני עצמה, אלא ייחד עם האיסור לכהן להקריב קרבנות כשדעתו מטורף בשכרות. אולם, [[הרמב"ן]] חולק באמרו כי מדובר כאן על שני מצוות נפרדות{{מקור}}. ה[[אליהו מזרחי\|מזרחי]] מפרש כי אף על פי שהייתי חושב שה"'''ו'''" של "'''ו'''להבדיל" וה"'''ו'''" של "'''ו'''להורות" מחבר את תוכן הפרשה לחייב הכהן מיתה, יש בפסוק יתרון ביטוי של "אתה ובניך אתך" שנחשב כ{{מונחון\|"מיעוט אחר מיעוט"\|אחד מהל"ב מדות, שלפיה אין מיעוט אחר מיעוט אלא "לרבות" משהוא מסויים}} ומשמעה כאן שלא חייבים מיתה על הוראה מתוך שכרות{{הערה\|מזרחי לרש"י על ספר ויקרא פרק י</ref>

	== עת האיסור ==		== עת האיסור ==
שורה 49:		שורה 49:
	== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==		== טעם האיסור בתורת חסידות חב"ד ==

	לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירת החכמה]], ו{{מונחון\|"שורש הקבלי"\|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[בינה]] - שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, [[הקדוש ברוך הוא]] אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של [[יין]] המשכר.~~<ref>~~מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546</ref>		לפי פרשנות המקרא, סיבת האיסור לכהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור הוא כי היין מבלבל לכל אדם את דעתו הצלול ולא יוכל להבחין בדקדוק הלכתי. אולם ה[[אדמו"ר האמצעי]] מרחיב את הדיבור בביאורו כי למען הבחנה בין טמא לטהור דרוש כל אדם לחכמה צלולה ודעה מיושבת -דברים שמקורם ב[[ספירת החכמה]], ו{{מונחון\|"שורש הקבלי"\|כלומר ה"ספירה" שממנה בא דבר או איש מסויים}} של כהן הוא מ[[ספירת החסד]] -שמושרשת בספירת החכמה. לכן, לפי האדמו"ר, התורה דורשת מהכהן להורות בהלכותיה. ואילו [[יין]] מושרש ב[[בינה]] - שממנה מסתעפת אש ודין קשה. ומחמת ההתנגדיות של שני ספירות הללו, [[הקדוש ברוך הוא]] אסר לכהן להורות בתורה כשהוא תחת השפעה של [[יין]] המשכר.{{הערה\|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "קונטרוסים", עמוד 546</ref>

	<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->		<!-- ה[[רקנטי]] מנמק כי מתפקידי הכהן להשיג כפרה עבור האיש הישראלי, ואופן השגתו זו הוא על ידי מדת החסד -כפי הכתוב "בחסד יכופר עון". -->