אוניברסיטה - היסטוריית גרסאות

להתראות: /* לקריאה נוספת */

2026-04-06T15:22:56Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:22, 6 באפריל 2026
שורה 417:		שורה 417:
	*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג		*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג
	*'''הקרב על הרווארד''', שבועון כפר חב"ד גליון 2040 עמוד 30		*'''הקרב על הרווארד''', שבועון כפר חב"ד גליון 2040 עמוד 30
			*'''הרבי וההיפים''', מוסף שבועון כפר חב"ד לגליון חג הפסח ה'תשפ"ו (גליון נושא בעריכת מענדי קורטס)

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ברכת הגאולה: /* מחקרים אקדמיים על חב"ד */

2026-03-31T20:46:01Z

מחקרים אקדמיים על חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:46, 31 במרץ 2026
שורה 111:		שורה 111:
	מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב"ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב"ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב"ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב"ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב"ד.{{הערה\|Intrater, Solomon (2017). "Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson", ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב"ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה\|Socher, Abraham (2010). "The Chabad Paradox", ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב"ד. על השפעת חב"ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב"ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב"ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.		מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב"ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב"ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב"ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב"ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב"ד.{{הערה\|Intrater, Solomon (2017). "Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson", ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב"ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה\|Socher, Abraham (2010). "The Chabad Paradox", ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב"ד. על השפעת חב"ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב"ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב"ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.

	ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב"ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב"ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה\|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד].}}.		ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב"ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב"ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה\|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד]. הרב חיים רפופורט, [h//tora-forum.co.il/attachments/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-pdf.193040/ תגובה על ספרם של הפרופ' פרידמן-היילמן על הרבי מליובאוויטש].}}.

	חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה\|1=ראו לדוגמא: חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב"ד, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2016.}}.		חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה\|1=ראו לדוגמא: חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב"ד, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2016.}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:22:29Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:22, 10 במרץ 2026
שורה 361:		שורה 361:
	\|רוט, אריאל		\|רוט, אריאל
	\|2017		\|2017
	\|כיצד לקרוא את ספרות ~~חב״ד~~		\|כיצד לקרוא את ספרות חב"ד
	\|עברית		\|עברית
	\|		\|

ברכת הגאולה: /* מקרים חריגים */

2026-03-09T03:43:21Z

מקרים חריגים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 9 במרץ 2026
שורה 73:		שורה 73:

	דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת"ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.		דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת"ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.

			חבריה הראשונים של קבוצת [[הגרופ הצרפתי]] שכתבו לרבי על רצונם לעבור לישיבה נענו בשלילה ובהוראה להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה, הם ניצלו זאת לפעילות ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה\|מפי הרב [[בנימין מרגי]], {{כפר\|אהרן דב הלפרין\|הרבי כיבד אותי ב'גלילה'...\|543\|64\|תשנ"ב}}}}.

	במענה משנת תשל"ד{{הערה\|אגרות קודש חכ"ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד "טורו קולג'" (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש"טורו קולג'" בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.		במענה משנת תשל"ד{{הערה\|אגרות קודש חכ"ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד "טורו קולג'" (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש"טורו קולג'" בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.

להתראות: /* ספרים */

2025-05-03T21:16:23Z

ספרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:16, 4 במאי 2025
שורה 342:		שורה 342:
	\|2000		\|2000
	\|''Music in Lubavitcher Life''		\|''Music in Lubavitcher Life''
			\|אנגלית
			\|
			\|-
			\|רובין, אלי
			\|2025
			\| ''Kabbalah and the Rupture of Modernity: An Existential History of Chabad Hasidism''{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6819638/jewish/Eli-Rubins-Book-on-Chabad-Modernity-and-Rupture.htm סקירה על הספר] {{בית חבד}} (אנגלית)}}
	\|אנגלית		\|אנגלית
	\|		\|

להתראות: /* לקריאה נוספת */

2025-03-03T10:55:01Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:55, 3 במרץ 2025
שורה 408:		שורה 408:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג		*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג
			*'''הקרב על הרווארד''', שבועון כפר חב"ד גליון 2040 עמוד 30

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

שיע בוט: החלפת טקסט – "שוויץ" ב־"שווייץ"

2025-02-06T21:20:06Z

החלפת טקסט – "שוויץ" ב־"שווייץ"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:20, 7 בפברואר 2025
שורה 94:		שורה 94:
	באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.		באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.

	[[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[~~שוויץ~~]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה\|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה\|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}.		[[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שווייץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה\|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה\|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}.

	תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות\|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].		תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות\|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].

קודש לנשיא הדור ב־07:10, 20 בינואר 2025

2025-01-20T07:10:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:10, 20 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg\|ממוזער\|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]		[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg\|ממוזער\|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]

	'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו (המכונים "סטונדטים") לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.		'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו (המכונים "סטונדטים"{{הערה\|תעתיק עברי של המילה "student" - תלמיד באנגלית.}}) לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.

	בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל\|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.		בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל\|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.

קודש לנשיא הדור ב־07:09, 20 בינואר 2025

2025-01-20T07:09:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 20 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg\|ממוזער\|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]		[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg\|ממוזער\|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]

	'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.		'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו (המכונים "סטונדטים") לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.

	בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל\|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.		בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל\|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.

שיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

2024-12-11T19:03:37Z

החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024
שורה 79:		שורה 79:
	על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.		על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.

	המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה\|1=ראו ~~לדוגמא~~ את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ"ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה\|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה\|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.		המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה\|1=ראו לדוגמה את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ"ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה\|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה\|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.

	עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.		עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:46, 31 במרץ 2026
שורה 111:		שורה 111:
	מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב"ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב"ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב"ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב"ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב"ד.{{הערה\|Intrater, Solomon (2017). "Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson", ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב"ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה\|Socher, Abraham (2010). "The Chabad Paradox", ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב"ד. על השפעת חב"ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב"ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב"ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.		מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב"ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב"ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב"ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב"ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב"ד.{{הערה\|Intrater, Solomon (2017). "Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson", ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב"ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה\|Socher, Abraham (2010). "The Chabad Paradox", ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב"ד. על השפעת חב"ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב"ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב"ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.

	ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב"ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב"ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה\|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד].}}.		ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב"ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב"ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה\|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד]. הרב חיים רפופורט, [h//tora-forum.co.il/attachments/%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-pdf.193040/ תגובה על ספרם של הפרופ' פרידמן-היילמן על הרבי מליובאוויטש].}}.

	חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה\|1=ראו לדוגמא: חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב"ד, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2016.}}.		חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה\|1=ראו לדוגמא: חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב"ד, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, 2016.}}.