אויר (הלכה) - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

2024-12-11T19:02:00Z

החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:02, 11 בדצמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.		'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
	==בהלכות גיטין==		==בהלכות גיטין==
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (~~הדוגמא~~ המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש גג השייך לו וזורק לכיוון חצר השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמה המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש גג השייך לו וזורק לכיוון חצר השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.

	[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.

ידע חסידי ב־13:44, 11 ביוני 2021

2021-06-11T13:44:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 11 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.		'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
	==בהלכות גיטין==		==בהלכות גיטין==
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש גג השייך לו וזורק לכיוון חצר השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.

	[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.

שלום עליכם: הגהה

2021-06-11T13:37:25Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 11 ביוני 2021
שורה 3:		שורה 3:
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.

	[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.
	==בהלכות קרבנות==		==בהלכות קרבנות==
	על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.		על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.

שלום עליכם: הגהה

2021-06-11T13:34:30Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:34, 11 ביוני 2021
שורה 11:		שורה 11:
	==בהלכות מקוואות==		==בהלכות מקוואות==
	על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.		על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.
	~~{{ח}}~~
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכה]]		[[קטגוריה:הלכה]]

שלום עליכם ב־13:34, 11 ביוני 2021

2021-06-11T13:34:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:34, 11 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	n̪'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.		'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
	==בהלכות גיטין==		==בהלכות גיטין==
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.
שורה 11:		שורה 11:
	==בהלכות מקוואות==		==בהלכות מקוואות==
	על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.		על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.
			{{ח}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכה]]		[[קטגוריה:הלכה]]

שלום עליכם: הגהה

2021-06-11T13:32:46Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:32, 11 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.		n̪'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
	==בהלכות גיטין==		==בהלכות גיטין==
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''~~מצב~~ הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.

	[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.
	==בהלכות קרבנות==		==בהלכות קרבנות==
	על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.		על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.

	הגמרא מסתפקת מה ההלכה אם שולי הכלי (-התחתית) נפלה לפני שהדם הגיע לאויר הכלי, כך שהדם נמצא אמנם מעל הכלי ועתיד גם ליפול לתוכו אך הוא עתיד לצאת מהצד שני - מהחור שבתחתית הכלי{{הערה\|שם=~~זבחים~~\|זבחים כה, ב}}.		הגמרא מסתפקת מה ההלכה אם שולי הכלי (-התחתית) נפלה לפני שהדם הגיע לאויר הכלי, כך שהדם נמצא אמנם מעל הכלי ועתיד גם ליפול לתוכו אך הוא עתיד לצאת מהצד שני - מהחור שבתחתית הכלי{{הערה\|שם=כה\|זבחים כה, ב}}.

	==בהלכות מקוואות==		==בהלכות מקוואות==

שלום עליכם: הגהה

2021-06-11T13:31:29Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:31, 11 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.		'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
	==בהלכות גיטין==		==בהלכות גיטין==
	בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''מצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{גיטין עט א}}.		בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''מצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה\|גיטין עט א}}.

	[[הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.
	==בהלכות קרבנות==		==בהלכות קרבנות==
	על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.		על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.
שורה 11:		שורה 11:
	==בהלכות מקוואות==		==בהלכות מקוואות==
	על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.		על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה\|שם=כה}}.
	~~==הערות שוליים==~~
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכה]]		[[קטגוריה:הלכה]]

שלום עליכם: נתרם ע"י טישיו מ'המכלול'

2021-06-11T13:30:50Z

נתרם ע"י טישיו מ'המכלול'

דף חדש

'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא.
==בהלכות גיטין==
בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''מצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{גיטין עט א}}.

[[הצמח צדק]] לומד מכך הלכה למעשה בתשובותיו, באדם שתחב לאשתו גט מאחוריה, במקום שאינו משתמר, אך האשה הרגישה בכך וממילא יכולה לשמור על הגט והוא פוסק על בסיס הגמרא המוזכרת - כי הגט התקבל ברשותה והיא מגורשת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/270/6.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר סימן רסו, בסוף הסימן]}}.
==בהלכות קרבנות==
על פי ההלכה יש לשחוט את הקרבן, באופן שה[[וורידין]] של הקרבן מעל אויר הכלי (למרות שאינן בתוך חלל הכלי עצמו), וזה מכיון שמקום זה נחשב "אויר שסופו לנוח", כלומר שהדם שנמצא שם עתיד ליפול לתוך הכלי.

הגמרא מסתפקת מה ההלכה אם שולי הכלי (-התחתית) נפלה לפני שהדם הגיע לאויר הכלי, כך שהדם נמצא אמנם מעל הכלי ועתיד גם ליפול לתוכו אך הוא עתיד לצאת מהצד שני - מהחור שבתחתית הכלי{{הערה|שם=זבחים|זבחים כה, ב}}.

==בהלכות מקוואות==
על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה|שם=כה}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]