אדם (מין המדבר) - היסטוריית גרסאות

משולח ב־04:44, 9 בפברואר 2026

2026-02-09T04:44:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:44, 9 בפברואר 2026
שורה 101:		שורה 101:
	'''אדם''' הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שכלתני (רציונליסט), היינו שה[[חכמה]] וה[[שכל]] הם עיקר ענינו, וכל פעולותיו מונחות ומונעות רק על פי השכל וההגיון הקר, הוא אחד מהארבעה השמות שנקרא בהם - [[מין המדבר]]; אדם, איש, גבר, אנוש. אדם הוא הסוג הנעלה והגבוהה מביניהם{{הערה\|היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.}}.		'''אדם''' הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שכלתני (רציונליסט), היינו שה[[חכמה]] וה[[שכל]] הם עיקר ענינו, וכל פעולותיו מונחות ומונעות רק על פי השכל וההגיון הקר, הוא אחד מהארבעה השמות שנקרא בהם - [[מין המדבר]]; אדם, איש, גבר, אנוש. אדם הוא הסוג הנעלה והגבוהה מביניהם{{הערה\|היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.}}.

	ה[[שכל]] הוא עולם קר ומיושב, בניגוד להתפעלות ה[[מידות]] שהן עולם רותח ומבוהל. ולכן אדם הוא זה שאצלו השכל הקר והמיושב שולט ומורה הדרך בחייו. ואז גם המידות שבו נעשות מתונות ומשמשות כשאיפה חיובית בחיי האדם המונחה על פי שכלו.		ה[[שכל]] הוא עולם קר ומיושב, בניגוד להתפעלות ה[[מידות (באדם)\|מידות]] שהן עולם רותח ומבוהל. ולכן אדם הוא זה שאצלו השכל הקר והמיושב שולט ומורה הדרך בחייו. ואז גם המידות שבו נעשות מתונות ומשמשות כשאיפה חיובית בחיי האדם המונחה על פי שכלו.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

מ. רובין: תיקון פרמטרים

2025-12-20T20:55:44Z

תיקון פרמטרים

שולם ס.: תיקון קישור

2025-08-04T17:44:07Z

תיקון קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:44, 4 באוגוסט 2025
שורה 11:		שורה 11:
	מכיוון שהאדם נברא בדומה לאדם העליון, לכן גם אצלו כל העניינים הם בהתאחדות. באופן שכל אבריו משלימים אחד את השני, ולא רק בגלל מעלת עצמו, שגם העניינים הפחותים תופסים אצלו מקום, אלא מכיוון ששלימותו העצמית היא כוללת גם את האברים הפחותים, גם באופן גלוי נעשה בהם מעלה.		מכיוון שהאדם נברא בדומה לאדם העליון, לכן גם אצלו כל העניינים הם בהתאחדות. באופן שכל אבריו משלימים אחד את השני, ולא רק בגלל מעלת עצמו, שגם העניינים הפחותים תופסים אצלו מקום, אלא מכיוון ששלימותו העצמית היא כוללת גם את האברים הפחותים, גם באופן גלוי נעשה בהם מעלה.

	ולכן רואים, שיש שלימות בכל אחד מ[[אברים\|אברי גופו]], התורמת לשלימות כל הגוף (ולמשל – שדרך הגידים, המוח והרגליים קשורים זה לזה). ודבר זה בא בגשמיות, כתוצאה מכך שכן הוא בנפש{{הערה\|1={{היברובוקס\|לקוטי שיחות חלק ד'\|שיחה לפ' נצבים הערה 14\|14927\|עמוד 1142\|עמוד=144}}.}}.		ולכן רואים, שיש שלימות בכל אחד מ[[אברים (בגוף)\|אברי גופו]], התורמת לשלימות כל הגוף (ולמשל – שדרך הגידים, המוח והרגליים קשורים זה לזה). ודבר זה בא בגשמיות, כתוצאה מכך שכן הוא בנפש{{הערה\|1={{היברובוקס\|לקוטי שיחות חלק ד'\|שיחה לפ' נצבים הערה 14\|14927\|עמוד 1142\|עמוד=144}}.}}.

	התכללות זו מתבטאת גם בכך שאנשים שונים משלימים אחד את השני (שאחד מכין אוכל והשני [[בגד]]ים וכו'). מכיוון שעניין זה הינו דווקא ב[[אחדות ישראל\|אחדותם של ישראל]], לכן דווקא הם נקראים אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ב\|ד"ה שובה ישראל, פרק ח\|31682\|עמ' 17\|עמוד=22}}.}}.		התכללות זו מתבטאת גם בכך שאנשים שונים משלימים אחד את השני (שאחד מכין אוכל והשני [[בגד]]ים וכו'). מכיוון שעניין זה הינו דווקא ב[[אחדות ישראל\|אחדותם של ישראל]], לכן דווקא הם נקראים אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ב\|ד"ה שובה ישראל, פרק ח\|31682\|עמ' 17\|עמוד=22}}.}}.

מ. רובין ב־09:43, 23 ביוני 2025

2025-06-23T09:43:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:43, 23 ביוני 2025
שורה 97:		שורה 97:

	אמנם, כל זה הוא רק שינויים ב'''ציור''' שלו, שמשתנה על פי השכלתו, אבל ב'''עצמותו''' הוא לא משתנה, שתמיד הוא נשאר במהותו – מהות אדם{{הערה\|שיחת שמחת תורה תר"פ ס"א.}}.		אמנם, כל זה הוא רק שינויים ב'''ציור''' שלו, שמשתנה על פי השכלתו, אבל ב'''עצמותו''' הוא לא משתנה, שתמיד הוא נשאר במהותו – מהות אדם{{הערה\|שיחת שמחת תורה תר"פ ס"א.}}.

			==תואריו==
			'''אדם''' הוא תואר בקבלה ובחסידות לאדם שכלתני (רציונליסט), היינו שה[[חכמה]] וה[[שכל]] הם עיקר ענינו, וכל פעולותיו מונחות ומונעות רק על פי השכל וההגיון הקר, הוא אחד מהארבעה השמות שנקרא בהם - [[מין המדבר]]; אדם, איש, גבר, אנוש. אדם הוא הסוג הנעלה והגבוהה מביניהם{{הערה\|היום יום ד' אלול. זוהר חלק ג' מח, א.}}.

			ה[[שכל]] הוא עולם קר ומיושב, בניגוד להתפעלות ה[[מידות]] שהן עולם רותח ומבוהל. ולכן אדם הוא זה שאצלו השכל הקר והמיושב שולט ומורה הדרך בחייו. ואז גם המידות שבו נעשות מתונות ומשמשות כשאיפה חיובית בחיי האדם המונחה על פי שכלו.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

מ. רובין ב־19:17, 18 במאי 2025

2025-05-18T19:17:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 18 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{מפנה\|אדם}}
	ה'''אדם''' הינו אחד הכינויים ל[[מין המדבר]], והוא מכוון כלפי כללות המין האנושי. באופן פרטי הוא מכוון דווקא כלפי [[בני ישראל]].		ה'''אדם''' הינו אחד הכינויים ל[[מין המדבר]], והוא מכוון כלפי כללות המין האנושי. באופן פרטי הוא מכוון דווקא כלפי [[בני ישראל]].

ספרא רבא ב־11:52, 31 במרץ 2025

2025-03-31T11:52:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 31 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''אדם''' ~~הוא כינוי~~ ל[[מין המדבר]], והוא מכוון כלפי כללות המין האנושי. באופן פרטי הוא מכוון דווקא כלפי [[בני ישראל]].		ה'''אדם''' הינו אחד הכינויים ל[[מין המדבר]], והוא מכוון כלפי כללות המין האנושי. באופן פרטי הוא מכוון דווקא כלפי [[בני ישראל]].

	~~האדם~~ הוא ה'''אדם התחתון''', אשר נברא בדומה ל'''[[אדם העליון]]''', וברוב ענייניו הינו בדומה לו.		מין המדבר הוא ה'''אדם התחתון''', אשר נברא בדומה ל'''[[אדם העליון]]''', וברוב ענייניו הינו בדומה לו.

	==מהותו==		==מהותו==

יוסף בן מלמד: /* קישורים חיצוניים */

2025-01-12T17:30:04Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 12 בינואר 2025
שורה 104:		שורה 104:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:האדם וגופו\|*]]		[[קטגוריה:האדם וגופו\|*]]
			[[קטגוריה:דיבור]]

יוסף בן מלמד: /* קישורים חיצוניים */

2025-01-12T17:19:32Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:19, 12 בינואר 2025
שורה 100:		שורה 100:
	*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801455/jewish/Human-Adam.htm אדם - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)		*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801455/jewish/Human-Adam.htm אדם - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)

			{{דיבור}}
	{{אדם}}		{{אדם}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:האדם וגופו\|*]]		[[קטגוריה:האדם וגופו\|*]]

להתראות: /* י. בעל שינויים */

2024-06-30T18:25:35Z

י. בעל שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 30 ביוני 2024
שורה 96:		שורה 96:

	אמנם, כל זה הוא רק שינויים ב'''ציור''' שלו, שמשתנה על פי השכלתו, אבל ב'''עצמותו''' הוא לא משתנה, שתמיד הוא נשאר במהותו – מהות אדם{{הערה\|שיחת שמחת תורה תר"פ ס"א.}}.		אמנם, כל זה הוא רק שינויים ב'''ציור''' שלו, שמשתנה על פי השכלתו, אבל ב'''עצמותו''' הוא לא משתנה, שתמיד הוא נשאר במהותו – מהות אדם{{הערה\|שיחת שמחת תורה תר"פ ס"א.}}.

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801455/jewish/Human-Adam.htm אדם - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)

	{{אדם}}		{{אדם}}

חלוקת קונטרסים ב־00:45, 1 במאי 2022

2022-05-01T00:45:43Z

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:55, 20 בדצמבר 2025
שורה 11:		שורה 11:
	מכיוון שהאדם נברא בדומה לאדם העליון, לכן גם אצלו כל העניינים הם בהתאחדות. באופן שכל אבריו משלימים אחד את השני, ולא רק בגלל מעלת עצמו, שגם העניינים הפחותים תופסים אצלו מקום, אלא מכיוון ששלימותו העצמית היא כוללת גם את האברים הפחותים, גם באופן גלוי נעשה בהם מעלה.		מכיוון שהאדם נברא בדומה לאדם העליון, לכן גם אצלו כל העניינים הם בהתאחדות. באופן שכל אבריו משלימים אחד את השני, ולא רק בגלל מעלת עצמו, שגם העניינים הפחותים תופסים אצלו מקום, אלא מכיוון ששלימותו העצמית היא כוללת גם את האברים הפחותים, גם באופן גלוי נעשה בהם מעלה.

	ולכן רואים, שיש שלימות בכל אחד מ[[אברים (בגוף)\|אברי גופו]], התורמת לשלימות כל הגוף (ולמשל – שדרך הגידים, המוח והרגליים קשורים זה לזה). ודבר זה בא בגשמיות, כתוצאה מכך שכן הוא בנפש{{הערה\|1={{היברובוקס\|לקוטי שיחות חלק ד'\|שיחה לפ' נצבים הערה 14\|14927\|~~עמוד~~ 1142\|עמוד=144}}.}}.		ולכן רואים, שיש שלימות בכל אחד מ[[אברים (בגוף)\|אברי גופו]], התורמת לשלימות כל הגוף (ולמשל – שדרך הגידים, המוח והרגליים קשורים זה לזה). ודבר זה בא בגשמיות, כתוצאה מכך שכן הוא בנפש{{הערה\|1={{היברובוקס\|לקוטי שיחות חלק ד'\|שיחה לפ' נצבים הערה 14\|14927\|עמ=1142\|עמוד דיגיטלי=144}}.}}.

	התכללות זו מתבטאת גם בכך שאנשים שונים משלימים אחד את השני (שאחד מכין אוכל והשני [[בגד]]ים וכו'). מכיוון שעניין זה הינו דווקא ב[[אחדות ישראל\|אחדותם של ישראל]], לכן דווקא הם נקראים אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ב\|ד"ה שובה ישראל, פרק ח\|31682\|עמ' 17\|עמוד=22}}.}}.		התכללות זו מתבטאת גם בכך שאנשים שונים משלימים אחד את השני (שאחד מכין אוכל והשני [[בגד]]ים וכו'). מכיוון שעניין זה הינו דווקא ב[[אחדות ישראל\|אחדותם של ישראל]], לכן דווקא הם נקראים אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ב\|ד"ה שובה ישראל, פרק ח\|31682\|עמ=17\|עמוד דיגיטלי=22}}.}}.

	===ב. התכללות הקווים ===		===ב. התכללות הקווים ===
שורה 24:		שורה 24:
	בדבר זה, האדם יותר נעלה גם מהמידות של עולם התיקון, כיוון ששם התכללות המידות היא מצד שלימות המידות, ולא בעצם; אבל אצל האדם הוא מצד עצמו, שבעצם המידות אצלו בהתכללות.		בדבר זה, האדם יותר נעלה גם מהמידות של עולם התיקון, כיוון ששם התכללות המידות היא מצד שלימות המידות, ולא בעצם; אבל אצל האדם הוא מצד עצמו, שבעצם המידות אצלו בהתכללות.

	הסיבה לדבר: בגלוי – מכיוון שעיקר האדם הוא שכל, ועל פי שכל מוכרח שיהיו כל המידות. בשורשו – מכיוון שהוא מעולם התיקון שבו המידות הינן בהתכללות. ובעצם – מכיוון שעצם האדם אינו מוגדר בגדר מסוים{{הערה\|1=הקדמת ה[[רמב"ם]] לפירוש ה[[משניות]] [ד"ה אחרי כן ראה להסתפק]. [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/11/37c.htm ליקוטי תורה אמור לז, ג - ביאור ע"פ והניף]. {{היברובוקס\|ספר המאמרים תרצ"ז\|ד"ה וירא העם, פרקים ו-ז\|31608\|עמ' 293 ואילך\|עמוד=148}}.}}.		הסיבה לדבר: בגלוי – מכיוון שעיקר האדם הוא שכל, ועל פי שכל מוכרח שיהיו כל המידות. בשורשו – מכיוון שהוא מעולם התיקון שבו המידות הינן בהתכללות. ובעצם – מכיוון שעצם האדם אינו מוגדר בגדר מסוים{{הערה\|1=הקדמת ה[[רמב"ם]] לפירוש ה[[משניות]] [ד"ה אחרי כן ראה להסתפק]. [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/11/37c.htm ליקוטי תורה אמור לז, ג - ביאור ע"פ והניף]. {{היברובוקס\|ספר המאמרים תרצ"ז\|ד"ה וירא העם, פרקים ו-ז\|31608\|עמ=293 ואילך\|עמוד דיגיטלי=148}}.}}.

	===ג. התכללות המדרגות ===		===ג. התכללות המדרגות ===
שורה 39:		שורה 39:
	על ידי חיבור הגוף והנפש הוא גם כולל את היום – נפש, והלילה – גוף. וכן את מדרגות האורות והכלים. ועל שם החיבור הזה הוא מכונה [[עולם קטן]]{{הערה\|ראה בראשית רבה פ"ח ופי"ב. קהלת רבה פ"א. אבות דר' נתן פל"א.}}.		על ידי חיבור הגוף והנפש הוא גם כולל את היום – נפש, והלילה – גוף. וכן את מדרגות האורות והכלים. ועל שם החיבור הזה הוא מכונה [[עולם קטן]]{{הערה\|ראה בראשית רבה פ"ח ופי"ב. קהלת רבה פ"א. אבות דר' נתן פל"א.}}.

	ומכיוון שהשם "אדם" הוא על שם החיבור של הגוף והנפש, הרי הוא נקרא "אדם" דווקא כאשר ישנו חיבור בין נפשו לגופו, ואזי גופו נקרא "בשר אדם", ונפשו נקראת "נפש האדם"{{הערה\|1={{היברובוקס\|הגהות הרבי הרש"ב\|לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח\|15725\|בתחלתו\|עמוד=6}}.}}.		ומכיוון שהשם "אדם" הוא על שם החיבור של הגוף והנפש, הרי הוא נקרא "אדם" דווקא כאשר ישנו חיבור בין נפשו לגופו, ואזי גופו נקרא "בשר אדם", ונפשו נקראת "נפש האדם"{{הערה\|1={{היברובוקס\|הגהות הרבי הרש"ב\|לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח\|15725\|בתחלתו\|עמוד דיגיטלי=6}}.}}.

	מכיוון שהחיבור הזה בין הגוף והנפש הוא כל כך רחוק, החיבור ביניהם הוא דווקא מהדרגה הכי נעלית – על ידי כח האין סוף המפליא לעשות, שמקשר את הרוחניות (הנפש) עם הגשמיות (הגוף), וזה נעשה דווקא באדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תרמ"ט\|ד"ה אחרי מות\|31651\|פרק א\|עמוד=2}}.}}.		מכיוון שהחיבור הזה בין הגוף והנפש הוא כל כך רחוק, החיבור ביניהם הוא דווקא מהדרגה הכי נעלית – על ידי כח האין סוף המפליא לעשות, שמקשר את הרוחניות (הנפש) עם הגשמיות (הגוף), וזה נעשה דווקא באדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תרמ"ט\|ד"ה אחרי מות\|31651\|פרק א\|עמוד דיגיטלי=2}}.}}.

	מעלה זו נפעלת גם בנפש וגם בגוף: (א) שלימותו של האדם שהינו כלול מעליונים ותחתונים, נעשית על ידי חיבור זה. (ב) דווקא בהתלבשות זו מתגלה מעלת הנשמה – שיכולה להתלבש בגוף חומרי; וכן מתגלה כוח הנשמה [[עבודת הבירורים\|לברר]] גוף גשמי וחומרי, שזהו כח שניתן רק לאדם – שיוכל לברר ולזכך חומר גשמי שיהיה כלי לאלקות. (ג) על ידי זה ניתנת לו האפשרות לבחירה חופשית. (ד) כך הוא יכול למלא את תפקידו – להעלות את כל העולמות מהעליונים ועד התחתונים ביותר.		מעלה זו נפעלת גם בנפש וגם בגוף: (א) שלימותו של האדם שהינו כלול מעליונים ותחתונים, נעשית על ידי חיבור זה. (ב) דווקא בהתלבשות זו מתגלה מעלת הנשמה – שיכולה להתלבש בגוף חומרי; וכן מתגלה כוח הנשמה [[עבודת הבירורים\|לברר]] גוף גשמי וחומרי, שזהו כח שניתן רק לאדם – שיוכל לברר ולזכך חומר גשמי שיהיה כלי לאלקות. (ג) על ידי זה ניתנת לו האפשרות לבחירה חופשית. (ד) כך הוא יכול למלא את תפקידו – להעלות את כל העולמות מהעליונים ועד התחתונים ביותר.
שורה 64:		שורה 64:
	בעלי החיים השונים מתבטלים אל הפרט החזק והגיבור שבעדר, או אל חיה אחרת החזקה ממנו; אבל האדם רודה ומושל בבעלי החיים (אף שאינו חזק מהם). וכן הוא (אפילו תינוק) משתוקק לרדות בהם{{הערה\|שם=רודה}}.		בעלי החיים השונים מתבטלים אל הפרט החזק והגיבור שבעדר, או אל חיה אחרת החזקה ממנו; אבל האדם רודה ומושל בבעלי החיים (אף שאינו חזק מהם). וכן הוא (אפילו תינוק) משתוקק לרדות בהם{{הערה\|שם=רודה}}.

	כמו כן, יש לו את "כח המלוכה"{{הערה\|נתבאר בהמשך מן המיצר, תר"ס.}} (שהוא למעלה מהכח לרדות ולמשול, שהוא בבעלי חיים; והמלוכה היא רק בבני האדם). כח זה מגיע ממעלת הנפש, שהוא מרומם ומנושא בעצם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ו\|ד"ה תקעו פרק יד\|31692\|~~עמוד~~ 13 ~~ואילך~~\|עמוד=19}}.}}.		כמו כן, יש לו את "כח המלוכה"{{הערה\|נתבאר בהמשך מן המיצר, תר"ס.}} (שהוא למעלה מהכח לרדות ולמשול, שהוא בבעלי חיים; והמלוכה היא רק בבני האדם). כח זה מגיע ממעלת הנפש, שהוא מרומם ומנושא בעצם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תש"ו\|ד"ה תקעו פרק יד\|31692\|עמ=13\|עמוד דיגיטלי=19}}.}}.

	===ו. הרגשת עצמו===		===ו. הרגשת עצמו===
	אחת המעלות האנושיות היא זה שהוא מרגיש את "מהות עצמו" – בשונה מבעל חי, שמרגיש רק את גופו.		אחת המעלות האנושיות היא זה שהוא מרגיש את "מהות עצמו" – בשונה מבעל חי, שמרגיש רק את גופו.

	ההרגש הזה בא מצד עצם נפשו, שלמעלה מהכוחות הגלויים, ועל כן הרגש זה נמצא גם אצל מי שאינו בעל שכל. ומכיוון שכך (שההרגש בא מצד עצם עצמותו), הרי שהוא מעורב בכל ענייניו – שבכל דבר שיש לו, בכוחותיו, חושיו ולבושיו הוא מרגיש את מהותו העצמית, שהיא ה"אני" שבו{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים ה'ש"ת\|ד"ה לך לך\|19800\|עמ' טז\|עמוד=36}}. {{היברובוקס\|ספר השיחות ה'תד"ש\|שיחת פורים\|19806\|בתחילתה\|עמוד=74}}.}}.		ההרגש הזה בא מצד עצם נפשו, שלמעלה מהכוחות הגלויים, ועל כן הרגש זה נמצא גם אצל מי שאינו בעל שכל. ומכיוון שכך (שההרגש בא מצד עצם עצמותו), הרי שהוא מעורב בכל ענייניו – שבכל דבר שיש לו, בכוחותיו, חושיו ולבושיו הוא מרגיש את מהותו העצמית, שהיא ה"אני" שבו{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים ה'ש"ת\|ד"ה לך לך\|19800\|עמ' טז\|עמוד דיגיטלי=36}}. {{היברובוקס\|ספר השיחות ה'תד"ש\|שיחת פורים\|19806\|בתחילתה\|עמוד דיגיטלי=74}}.}}.

	===ז. מדבר===		===ז. מדבר===
שורה 76:		שורה 76:

	===ח. שכלי===		===ח. שכלי===
	עיקר מהותו של האדם (שעל שמה הוא נקרא "אדם") הוא ה[[שכל]] שלו{{הערה\|ראה וככה תרל"ז פרק כ ואילך. ד"ה מה רב טובך, תרצ"ב פ"ג. ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. ד"ה ויבא עמלק, תש"ט. ד"ה רבי אומר, ש"ת פ"ב.}}. והיינו, שגם המידות, הרצון והתענוג שלו הינם על פי שכל{{הערה\|1=ד"ה מן המיצר, תר"ס בסופו. ד"ה והיה אור הלבנה תרס"ז (מתוך [[המשך תרס"ו]]). [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2995752 ד"ה חייב איניש, תשח"י].}}. ועל כן מי שחי רק חיים בשריים, אינו בכלל אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים ה'ש"ת\|ד"ה אם בחוקותי\|19800\|פרק ג\|עמוד=205}}.}}.		עיקר מהותו של האדם (שעל שמה הוא נקרא "אדם") הוא ה[[שכל]] שלו{{הערה\|ראה וככה תרל"ז פרק כ ואילך. ד"ה מה רב טובך, תרצ"ב פ"ג. ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. ד"ה ויבא עמלק, תש"ט. ד"ה רבי אומר, ש"ת פ"ב.}}. והיינו, שגם המידות, הרצון והתענוג שלו הינם על פי שכל{{הערה\|1=ד"ה מן המיצר, תר"ס בסופו. ד"ה והיה אור הלבנה תרס"ז (מתוך [[המשך תרס"ו]]). [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2995752 ד"ה חייב איניש, תשח"י].}}. ועל כן מי שחי רק חיים בשריים, אינו בכלל אדם{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים ה'ש"ת\|ד"ה אם בחוקותי\|19800\|פרק ג\|עמוד דיגיטלי=205}}.}}.

	מכיוון שזוהי מהותו, נדרש ממנו שכל ענייניו, ואפילו פעולותיו הקטנות ביותר יהיו על פי הנהגת השכל. ולכן גם בקיום המצוות (אפילו המעשיות) צריך שתהיה פעולת המוח, כיוון שעניינו של האדם הוא – שהמוח יפעל גם ברגלים{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תרצ"ו\|ד"ה וידבר אלקים\|31698\|פרק ה\|עמוד=84}}.}}.		מכיוון שזוהי מהותו, נדרש ממנו שכל ענייניו, ואפילו פעולותיו הקטנות ביותר יהיו על פי הנהגת השכל. ולכן גם בקיום המצוות (אפילו המעשיות) צריך שתהיה פעולת המוח, כיוון שעניינו של האדם הוא – שהמוח יפעל גם ברגלים{{הערה\|1={{היברובוקס\|ספר המאמרים תרצ"ו\|ד"ה וידבר אלקים\|31698\|פרק ה\|עמוד דיגיטלי=84}}.}}.

	מידות שעל פי שכל הם מעצמותו ומהותו של האדם (המורכב משכל ומידות) [והיינו, לא רק שה"[[מוח שליט על הלב]]", אלא שגם עצם טבע המידות הוא על פי שכל{{הערה\|שם=וי\|1=ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926651 שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב ס"ד.]}}; ולכן גילויים הוא על פי שכל{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם, תש"ג פכ"ח. ד"ה וידעת, תש"ג פל"ב.}}. גם, מעלת השכל היא מעלת האדם כ"'''מין המדבר'''", וכאשר המידות הן על פי שכל, זהו '''מהותו האמיתית'''{{הערה\|שם=וי}}.		מידות שעל פי שכל הם מעצמותו ומהותו של האדם (המורכב משכל ומידות) [והיינו, לא רק שה"[[מוח שליט על הלב]]", אלא שגם עצם טבע המידות הוא על פי שכל{{הערה\|שם=וי\|1=ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926651 שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב ס"ד.]}}; ולכן גילויים הוא על פי שכל{{הערה\|ד"ה לעולם יהא אדם, תש"ג פכ"ח. ד"ה וידעת, תש"ג פל"ב.}}. גם, מעלת השכל היא מעלת האדם כ"'''מין המדבר'''", וכאשר המידות הן על פי שכל, זהו '''מהותו האמיתית'''{{הערה\|שם=וי}}.
שורה 89:		שורה 89:
	דבר זה גורם לכך, שהשינויים בין בני האדם יהיו לא רק שינויים של חכם וטיפש וכיוצא בזה, דברים התלויים בעצם כוחותיהם הנפשיים, אלא גם בדברים שמחוץ להם, ולמשל – משרתו (יושב אוהלים או בעל עסק), מצבו הכלכלי (עשיר ועני), וכן סביבתו, מקום מגוריו (עיר וכפר), אכילתו, מלבושיו וביתו. והיינו, שכל דבר שהאדם בא איתו במגע – מורגש בפנימיותו ומשפיע עליו{{הערה\|{{היברובוקס\|[[אדמו"ר הריי"צ]]\|קונטרס כללי החינוך וההדרכה\|38857}}.}}.		דבר זה גורם לכך, שהשינויים בין בני האדם יהיו לא רק שינויים של חכם וטיפש וכיוצא בזה, דברים התלויים בעצם כוחותיהם הנפשיים, אלא גם בדברים שמחוץ להם, ולמשל – משרתו (יושב אוהלים או בעל עסק), מצבו הכלכלי (עשיר ועני), וכן סביבתו, מקום מגוריו (עיר וכפר), אכילתו, מלבושיו וביתו. והיינו, שכל דבר שהאדם בא איתו במגע – מורגש בפנימיותו ומשפיע עליו{{הערה\|{{היברובוקס\|[[אדמו"ר הריי"צ]]\|קונטרס כללי החינוך וההדרכה\|38857}}.}}.

	אמנם, בזה עצמו – פעולת מקומו של האדם עליו, מכיוון שהאדם הוא מדיני, הינה גם בזה שהוא פועל על מקומו. "ודבר זה, אם האדם מושפע או משפיע תלוי בגזע יחוסו ובמעמדו ומצבו המוסרי ביחוס עצמו במעלות כשרונותיו והעיקר בכשרון מעשיו"{{הערה\|{{היברובוקס\|מכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]\|הובא בלקוטי דיבורים\|39166\|~~עמוד~~ 1084 ואילך\|עמוד=343}}.}}.		אמנם, בזה עצמו – פעולת מקומו של האדם עליו, מכיוון שהאדם הוא מדיני, הינה גם בזה שהוא פועל על מקומו. "ודבר זה, אם האדם מושפע או משפיע תלוי בגזע יחוסו ובמעמדו ומצבו המוסרי ביחוס עצמו במעלות כשרונותיו והעיקר בכשרון מעשיו"{{הערה\|{{היברובוקס\|מכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]\|הובא בלקוטי דיבורים\|39166\|עמ=1084 ואילך\|עמוד דיגיטלי=343}}.}}.

	מכיוון שעניינו של האדם הוא הפנימיות, לכן הכוחות שלמעלה מהשכל – הכוחות המקיפים שבאדם (כ[[רצון]]), נקראים "[[לא אדם]]".		מכיוון שעניינו של האדם הוא הפנימיות, לכן הכוחות שלמעלה מהשכל – הכוחות המקיפים שבאדם (כ[[רצון]]), נקראים "[[לא אדם]]".