https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9Dאב הרחמים - היסטוריית גרסאות2026-04-10T10:53:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=830780&oldid=prevעזריאל: /* הלכות ומנהגים */הרחבת הציונים ללוחות שנת תש"ג ותד"ש.2026-03-08T07:53:19Z<p><span class="autocomment">הלכות ומנהגים: </span>הרחבת הציונים ללוחות שנת תש"ג ותד"ש.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:53, 8 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריך כ</del>' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתאריכים י"ג אדר שני תש"ג וכ</ins>' אדר שני תש"ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אך בשנת תש"ד לא נכתב מאומה</ins>).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדר שני]], [[:תבנית:היום יום/כ' אדר ב'|פתגם לתאריך כ' </ins>אדר שני]].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,]) לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,]) לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג.}}.</div></td></tr>
</table>עזריאלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=830778&oldid=prevעזריאל: /* הלכות ומנהגים */שיפור ניסוח2026-03-08T07:50:08Z<p><span class="autocomment">הלכות ומנהגים: </span>שיפור ניסוח</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:50, 8 במרץ 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומרים 'אב הרחמים' </del>בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td></tr>
</table>עזריאלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813986&oldid=prevא.י.ל. ב־13:07, 15 בדצמבר 20252025-12-15T13:07:23Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:07, 15 בדצמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו </del>למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.</div></td></tr>
</table>א.י.ל.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=769637&oldid=prev95.86.110.12 ב־11:03, 23 במאי 20252025-05-23T11:03:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 23 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת, לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">])</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]) </ins>לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr>
</table>95.86.110.12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=769636&oldid=prev95.86.110.12 ב־11:03, 23 במאי 20252025-05-23T11:03:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 23 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש"פ בה"ב תשמ"ג</ins>]).}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr>
</table>95.86.110.12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=724158&oldid=prevשיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "2024-12-11T19:01:32Z<p>החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:01, 11 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חודש מנחם אב===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===חודש מנחם אב===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr>
</table>שיע בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=696897&oldid=prevאליהו ב. ב־22:13, 26 ביוני 20242024-06-26T22:13:41Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:13, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אב (מידת הרחמים)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אב (מידת הרחמים)]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[ה' יקום דמו]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
</table>אליהו ב.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=613557&oldid=prevיוסף בן מלמד: /* קישורים חיצוניים */2023-07-19T08:31:08Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:31, 19 ביולי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תפילה]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ימים נוראים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ימים נוראים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:היסטוריה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>יוסף בן מלמדhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=545949&oldid=prevאליהו ב. ב־00:57, 13 ביוני 20222022-06-13T00:57:06Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:57, 13 ביוני 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי הביניים, עם עליית כוחם של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוצרים </del>באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של ירושלים מידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוסלמים</del>, וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי הביניים, עם עליית כוחם של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נצרות|נוצרים]] </ins>באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ירושלים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[איסלאם|מוסלמים]]</ins>, וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובמקרים </del>רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. במקרים </ins>רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקינות תשעה </del>באב, וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קינות לתשעה </ins>באב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג חב"ד - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים תחנון, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשבת </del>מברכים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חב"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>- בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תחנון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[שבת </ins>מברכים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הלכות ומנהגים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם תחנון, וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תחנון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]]. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג)., קבע הרבי ב[[לוח היום יום]] שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}</ins>. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}} </ins>שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תרל"ז</ins>]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני".</div></td></tr>
</table>אליהו ב.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=545860&oldid=prevלהתראות: הוספת ערך2022-06-12T16:27:13Z<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>תפילת '''אב הרחמים''' היא קטע תפילה שנתקן לאומרו קודם [[תפלת מוסף]] של [[שבת קודש]], לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב בשנת ד'תתנ"ו.<br />
<br />
(ערך זה לא עוסק בקטע 'אב הרחמים' שאומרים בעת [[הוצאת והכנסת ספר תורה]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בימי הביניים, עם עליית כוחם של הנוצרים באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של ירושלים מידי המוסלמים, וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.<br />
<br />
בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם, ובמקרים רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.<br />
<br />
בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.<br />
<br />
לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז בקינות תשעה באב, וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.<br />
<br />
בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג חב"ד - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים תחנון, ובשבת מברכים.<br />
<br />
==הלכות ומנהגים==<br />
למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם תחנון, וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.<br />
<br />
בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]]. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה (ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג)., קבע הרבי ב[[לוח היום יום]] שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.<br />
<br />
עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.<br />
<br />
==בתורת החסידות==<br />
הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.<br />
<br />
בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.<br />
<br />
לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.<br />
<br />
על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני".<br />
<br />
===חודש מנחם אב===<br />
באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אב (מידת הרחמים)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/138953 שמסרו נפשם על קדושת השם: למה אנו אומרים 'אב הרחמים'?]''' {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תפילה]]<br />
[[קטגוריה:ימים נוראים]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה]]</div>להתראות