אביב - היסטוריית גרסאות

א.י.ל.: הסרת תווים בלתי נראים, אחידות במיקום הערות שוליים

2025-12-16T13:52:22Z

הסרת תווים בלתי נראים, אחידות במיקום הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:52, 16 בדצמבר 2025
שורה 2:		שורה 2:

	==הביטוי בהיסטוריה==		==הביטוי בהיסטוריה==
	בשונה מהשימוש המקובל בימינו למילה אביב לציון עונת המעבר מחורף לקיץ, בתורה שבכתב משתמשים לציון העונה בביטוי 'קציר'{{הערה\|כאשר בתורה החלוקה היא לשש עונות במקום לארבע, מפורט בלשון הפסוק וברש"י על בראשית ח, כב: עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ... לֹא יִשְׁבֹּתוּ – שֵׁשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' (בבא מציעא ק"ו ע"ב).~~‏קוֹר~~ – קָשֶׁה מֵחֹרֶף. וָחֹרֶף – עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן. '''קָצִיר – חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן'''. קַיִץ – חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב. הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ כְּמוֹ: "וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים" חוֹם – הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף כ"ט ע"א): שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא".}}, ובלשון חז"ל קרויה 'תקופת ניסן'{{הערה\|בחז"ל החלוקה היא לארבע 'תקופות' הנקראות על שם החודש בו מתחילה התקופה: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.}}, ואילו התיבה 'אביב' מתארת את התבואה בשלב שלפני גמר הבשלתה.		בשונה מהשימוש המקובל בימינו למילה אביב לציון עונת המעבר מחורף לקיץ, בתורה שבכתב משתמשים לציון העונה בביטוי 'קציר',{{הערה\|כאשר בתורה החלוקה היא לשש עונות במקום לארבע, מפורט בלשון הפסוק וברש"י על בראשית ח, כב: עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ... לֹא יִשְׁבֹּתוּ – שֵׁשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' (בבא מציעא ק"ו ע"ב).קוֹר – קָשֶׁה מֵחֹרֶף. וָחֹרֶף – עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן. '''קָצִיר – חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן'''. קַיִץ – חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב. הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ כְּמוֹ: "וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים" חוֹם – הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף כ"ט ע"א): שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא".}} ובלשון חז"ל קרויה 'תקופת ניסן',{{הערה\|בחז"ל החלוקה היא לארבע 'תקופות' הנקראות על שם החודש בו מתחילה התקופה: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.}} ואילו התיבה 'אביב' מתארת את התבואה בשלב שלפני גמר הבשלתה.

	כאשר התורה מצווה "שמור את חודש האביב"{{הערה\|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/9/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ו שיחה ב' לפרשת משפטים], שמבאר לשיטת רש"י על דרך הפשט את משמעות הביטוי 'חודש האביב', והסיבה שרש"י נדרש לבאר את הביטוי דווקא בפעם השניה שהוא מוזכר בתורה.}} פירוש הדבר הוא שאנו מצווים לשמור על כך שלמרות ההפרש הקבוע של 11 ימים בין שנת החמה ללוח העברי, חודש ניסן יהיה חודש האביב, ולחוג את חג הפסח בזמן שבו החיטה במצב אביב, טרם גמר ההבשלה, כשצבעה ירוק וגרעיניה רכים.		כאשר התורה מצווה "שמור את חודש האביב"{{הערה\|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/9/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ו שיחה ב' לפרשת משפטים], שמבאר לשיטת רש"י על דרך הפשט את משמעות הביטוי 'חודש האביב', והסיבה שרש"י נדרש לבאר את הביטוי דווקא בפעם השניה שהוא מוזכר בתורה.}} פירוש הדבר הוא שאנו מצווים לשמור על כך שלמרות ההפרש הקבוע של 11 ימים בין שנת החמה ללוח העברי, חודש ניסן יהיה חודש האביב, ולחוג את חג הפסח בזמן שבו החיטה במצב אביב, טרם גמר ההבשלה, כשצבעה ירוק וגרעיניה רכים.

	"חודש האביב" מוזכר בארבעה מקומות בתורה{{הערה\|שמות יג, ד. כג, טו. לד, יח. דברים טז, א.}}, והפרשנים חלוקים בנוגע לביאור המשמעות המדוייקת של הביטוי: לפי רש"י המשמעות היא 'שהתבואה מתמלאת בו באביה. והאביב הוא לשון אב, "בכור וראשון לבשל פירות"{{הערה\|שמות כג, טו.}} ולעומתו הרשב"ם מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו ב[[אִבּוֹ]] לא יקטף" ו"באִבֵּי הנחל".		"חודש האביב" מוזכר בארבעה מקומות בתורה,{{הערה\|שמות יג, ד. כג, טו. לד, יח. דברים טז, א.}} והפרשנים חלוקים בנוגע לביאור המשמעות המדוייקת של הביטוי: לפי רש"י המשמעות היא 'שהתבואה מתמלאת בו באביה. והאביב הוא לשון אב, "בכור וראשון לבשל פירות"{{הערה\|שמות כג, טו.}} ולעומתו הרשב"ם מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו ב[[אִבּוֹ]] לא יקטף" ו"באִבֵּי הנחל".

	הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת\|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה\|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה\|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}.		הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת\|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה\|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה\|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}

	השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים.		השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים.
שורה 17:		שורה 17:
	בפנימיות התורה מוסבר שחודש ניסן הוא בחינת [[אתערותא דלעילא]], ולכן הוא מכונה בשם 'חודש ה'''אב'''יב', שהאותיות בסדר ההשפעה מלמעלה למטה, לעומת חודש תשרי שענינו הוא [[אתערותא דלתתא]], שסדר האותיות הוא מלמטה למעלה, '''תשר'''י (בסדר תשר"ק).		בפנימיות התורה מוסבר שחודש ניסן הוא בחינת [[אתערותא דלעילא]], ולכן הוא מכונה בשם 'חודש ה'''אב'''יב', שהאותיות בסדר ההשפעה מלמעלה למטה, לעומת חודש תשרי שענינו הוא [[אתערותא דלתתא]], שסדר האותיות הוא מלמטה למעלה, '''תשר'''י (בסדר תשר"ק).

	רמז נוסף בביטוי 'חודש האביב', הוא בכך שחודש ניסן על פי תורה הוא ראשון לחודשי השנה וממנו נמשכת ההשפעה בכולם, והוא בדוגמת ה'אבא' של כל י"ב החודשים, כרמוז בשם אביב - '''אב''' ל'''י"ב''' החודשים{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=67 אור התורה בא רסא].}}.		רמז נוסף בביטוי 'חודש האביב', הוא בכך שחודש ניסן על פי תורה הוא ראשון לחודשי השנה וממנו נמשכת ההשפעה בכולם, והוא בדוגמת ה'אבא' של כל י"ב החודשים, כרמוז בשם אביב - '''אב''' ל'''י"ב''' החודשים.{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=67 אור התורה בא רסא].}}

	אף שחודש ניסן כולו נקרא בשם 'חודש האביב', בפרטיות הכוונה היא בעיקר לט"ו בניסן, והרמז לכך הוא ש'אביב' ב[[גימטריא]] ט"ו, ובלשון התורה עיקר ה'אביב' הוא בנוגע לשעורה, שעבודת השעורים היא בט"ו בניסן שבו היו מקריבים את [[קרבן העומר]] שבא משעורים ומתחילים את בירור הנפש הבהמית ב[[ספירת העומר]], וכידוע הרמז בכך ששעורים הם מאכל בהמה{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=69 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות א' עמוד סד].}}.		אף שחודש ניסן כולו נקרא בשם 'חודש האביב', בפרטיות הכוונה היא בעיקר לט"ו בניסן, והרמז לכך הוא ש'אביב' ב[[גימטריא]] ט"ו, ובלשון התורה עיקר ה'אביב' הוא בנוגע לשעורה, שעבודת השעורים היא בט"ו בניסן שבו היו מקריבים את [[קרבן העומר]] שבא משעורים ומתחילים את בירור הנפש הבהמית ב[[ספירת העומר]], וכידוע הרמז בכך ששעורים הם מאכל בהמה.{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=69 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות א' עמוד סד].}}

	===בעבודת האדם===		===בעבודת האדם===
	בשיחה מיוחדת לנערים צעירים, מקורביו של ר' [[דובער בוימגארטן]] ביאר הרבי שכפי שיש את תקופת האביב בתבואה, שהיא פורחת ומלבלבלת בשיא כוחה ויופיה, כך גם באדם יש את תקופת ה'אביב', שהם השנים מגיל עשרים ואילך, שאז האדם מתחיל להוציא ולהביא לידי שימוש את כל הכוחות שקיבל ושהשקיעו בו מאז שנולד, ומעצב את חייו לאורך ימים ושנים טובות, ולכן דווקא בתקופה זו דרושה תוספת כח בלימוד התורה שממנה האדם יכול לקבל תוספת כח בעבודתו מבלי לחשוש מהשינויים העתידים לעבור עליו{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/23/257.htm שיחת ג' אייר תשי"ד].}}.		בשיחה מיוחדת לנערים צעירים, מקורביו של ר' [[דובער בוימגארטן]] ביאר הרבי שכפי שיש את תקופת האביב בתבואה, שהיא פורחת ומלבלבלת בשיא כוחה ויופיה, כך גם באדם יש את תקופת ה'אביב', שהם השנים מגיל עשרים ואילך, שאז האדם מתחיל להוציא ולהביא לידי שימוש את כל הכוחות שקיבל ושהשקיעו בו מאז שנולד, ומעצב את חייו לאורך ימים ושנים טובות, ולכן דווקא בתקופה זו דרושה תוספת כח בלימוד התורה שממנה האדם יכול לקבל תוספת כח בעבודתו מבלי לחשוש מהשינויים העתידים לעבור עליו.{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/23/257.htm שיחת ג' אייר תשי"ד].}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מעגל השנה]]		[[קטגוריה:מעגל השנה]]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T22:38:36Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:38, 30 בדצמבר 2024
שורה 10:		שורה 10:
	הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת\|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה\|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה\|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}.		הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת\|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה\|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה\|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}.

	השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים.		השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים.

	בשל המשמעות הסמלית של הפריחה והתחדשות הטבע החלה בחודשי האביב, הושאלה המילה לביטויים שונים המציינים התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים הקשורים עם התחדשות דוגמת "אביב העמים", "האביב הערבי", ועוד.		בשל המשמעות הסמלית של הפריחה והתחדשות הטבע החלה בחודשי האביב, הושאלה המילה לביטויים שונים המציינים התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים הקשורים עם התחדשות דוגמת "אביב העמים", "האביב הערבי", ועוד.

להתראות: הוספת ערך

2023-07-29T20:06:27Z

הוספת ערך

דף חדש

ה'''אָבִיב''' הוא הכינוי המקובל לתקופת המעבר מהחורף לקיץ, החל בלוח העברי בסביבות [[חודש ניסן]], זמן שינוי האקלים מחורפי לקייצי בארץ ישראל ובמדינות המצויות בסמיכות לקו הרוחב שלה. האביב מאופיין בהתחממות מתונה של מזג האוויר ובפריחתם של מיני צמחים רבים. משום כך הוא מסמל פריחה והתחדשות.

==הביטוי בהיסטוריה==
בשונה מהשימוש המקובל בימינו למילה אביב לציון עונת המעבר מחורף לקיץ, בתורה שבכתב משתמשים לציון העונה בביטוי 'קציר'{{הערה|כאשר בתורה החלוקה היא לשש עונות במקום לארבע, מפורט בלשון הפסוק וברש"י על בראשית ח, כב: עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ... לֹא יִשְׁבֹּתוּ – שֵׁשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' (בבא מציעא ק"ו ע"ב).‏קוֹר – קָשֶׁה מֵחֹרֶף. וָחֹרֶף – עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן. '''קָצִיר – חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן'''. קַיִץ – חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב. הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ כְּמוֹ: "וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים" חוֹם – הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף כ"ט ע"א): שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא".}}, ובלשון חז"ל קרויה 'תקופת ניסן'{{הערה|בחז"ל החלוקה היא לארבע 'תקופות' הנקראות על שם החודש בו מתחילה התקופה: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.}}, ואילו התיבה 'אביב' מתארת את התבואה בשלב שלפני גמר הבשלתה.

כאשר התורה מצווה "שמור את חודש האביב"{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/9/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ו שיחה ב' לפרשת משפטים], שמבאר לשיטת רש"י על דרך הפשט את משמעות הביטוי 'חודש האביב', והסיבה שרש"י נדרש לבאר את הביטוי דווקא בפעם השניה שהוא מוזכר בתורה.}} פירוש הדבר הוא שאנו מצווים לשמור על כך שלמרות ההפרש הקבוע של 11 ימים בין שנת החמה ללוח העברי, חודש ניסן יהיה חודש האביב, ולחוג את חג הפסח בזמן שבו החיטה במצב אביב, טרם גמר ההבשלה, כשצבעה ירוק וגרעיניה רכים.

"חודש האביב" מוזכר בארבעה מקומות בתורה{{הערה|שמות יג, ד. כג, טו. לד, יח. דברים טז, א.}}, והפרשנים חלוקים בנוגע לביאור המשמעות המדוייקת של הביטוי: לפי רש"י המשמעות היא 'שהתבואה מתמלאת בו באביה. והאביב הוא לשון אב, "בכור וראשון לבשל פירות"{{הערה|שמות כג, טו.}} ולעומתו הרשב"ם מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו ב[[אִבּוֹ]] לא יקטף" ו"באִבֵּי הנחל".

הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}.

השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים.

בשל המשמעות הסמלית של הפריחה והתחדשות הטבע החלה בחודשי האביב, הושאלה המילה לביטויים שונים המציינים התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים הקשורים עם התחדשות דוגמת "אביב העמים", "האביב הערבי", ועוד.

==בתורת החסידות==
בפנימיות התורה מוסבר שחודש ניסן הוא בחינת [[אתערותא דלעילא]], ולכן הוא מכונה בשם 'חודש ה'''אב'''יב', שהאותיות בסדר ההשפעה מלמעלה למטה, לעומת חודש תשרי שענינו הוא [[אתערותא דלתתא]], שסדר האותיות הוא מלמטה למעלה, '''תשר'''י (בסדר תשר"ק).

רמז נוסף בביטוי 'חודש האביב', הוא בכך שחודש ניסן על פי תורה הוא ראשון לחודשי השנה וממנו נמשכת ההשפעה בכולם, והוא בדוגמת ה'אבא' של כל י"ב החודשים, כרמוז בשם אביב - '''אב''' ל'''י"ב''' החודשים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=67 אור התורה בא רסא].}}.

אף שחודש ניסן כולו נקרא בשם 'חודש האביב', בפרטיות הכוונה היא בעיקר לט"ו בניסן, והרמז לכך הוא ש'אביב' ב[[גימטריא]] ט"ו, ובלשון התורה עיקר ה'אביב' הוא בנוגע לשעורה, שעבודת השעורים היא בט"ו בניסן שבו היו מקריבים את [[קרבן העומר]] שבא משעורים ומתחילים את בירור הנפש הבהמית ב[[ספירת העומר]], וכידוע הרמז בכך ששעורים הם מאכל בהמה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&st=&pgnum=69 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות א' עמוד סד].}}.

===בעבודת האדם===
בשיחה מיוחדת לנערים צעירים, מקורביו של ר' [[דובער בוימגארטן]] ביאר הרבי שכפי שיש את תקופת האביב בתבואה, שהיא פורחת ומלבלבלת בשיא כוחה ויופיה, כך גם באדם יש את תקופת ה'אביב', שהם השנים מגיל עשרים ואילך, שאז האדם מתחיל להוציא ולהביא לידי שימוש את כל הכוחות שקיבל ושהשקיעו בו מאז שנולד, ומעצב את חייו לאורך ימים ושנים טובות, ולכן דווקא בתקופה זו דרושה תוספת כח בלימוד התורה שממנה האדם יכול לקבל תוספת כח בעבודתו מבלי לחשוש מהשינויים העתידים לעבור עליו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/23/257.htm שיחת ג' אייר תשי"ד].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מעגל השנה]]