עריכת הדף "תרומות ומעשרות"

מצוות '''תרומות ומעשרות''' היא מצווה מהתורה לפיה יש להפריש חלק מהיבול הצומח ב[[ארץ ישראל]] לתרומת ה[[כהן|כהנים]], [[לוי]]ים ו[[עניים]]. מצווה זו הינה מצווה התלויה בארץ.

==מקור==
נצטווינו מהתורה להפריש תרומות ומעשרות לכוהנים וללווים. מהתורה חובה להפריש מדגן תירוש ויצהר בלבד. רבנן חייבונו להפריש מכל גידולי קרקע למאכל אדם.
*'''תרומה גדולה (לכהן)''' - נצטווינו להפריש תרומה לכוהנים שנאמר: {{ציטוטון|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ ... תִּתֶּן לוֹ}}, אך כיוון שתרומה נאכלת רק לכוהנים ורק כשהם טהורים, ובזמן הזה כולנו, כולל הכוהנים, טמאי מת, אסורה התרומה באכילה אף לכוהנים. לכן: לא תינתן לכהן, אלא נפריש כמות מינימאלית שלא תאכל, אלא תימסר לבהמת כהן, תיקבר, או תונח באשפה בשקית.
*'''מעשר ראשון (ללוי)''' - נצטווינו להפריש 10% ולתת ללוי שנאמר {{ציטוטון|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵר}}. כיוון שכיום אין הוכחה וייחוס ברור מי הוא לוי אמיתי, וכיוון שחלקו של הלוי חולין הוא ומותר לישראל לאכלה אף בטומאה, על כן רשאים אנו להותיר את המעשר לעצמנו.
*'''תרומת מעשר (מלוי לכהן)''' - נצטווה הלוי להפריש מתוך המעשר שקיבל מהישראלי, תרומה לכהן. שנאמר {{ציטוטון|כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְרָאֵל את הַמַּעֲשֵר...והרֵמתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵר מִן הַמַּעֲשֵר}}. גם תרומה זו מותרת לכוהנים טהורים בלבד, וכיוון שכאמור אף הכוהנים טמאים הם, תימסר לבהמת כהן או תיקבר. אף ישראל רשאי להפרישה ישירות לכהן, ולכן נפריש אנו גם אותה.
*'''מעשר שני''' - 10% מהתוצרת שנותרה לאחר הפרשת מעשר ראשון, על החקלאי לאוכלה בירושלים בטהרה. באם רחוקה ירושלים וקשה המשא, באפשרותו להעביר (לחלל) את הקדושה מהפירות למטבעות כסף. כפי שנאמר {{ציטוטון|וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף}} בכסף זה יקנה בירושלים "כל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ". האוכל שנקנה מהכסף קדוש אף הוא, ואין לאכלו בטומאה. וכיום שטמאים אנו, 10% אלו יוחלפו (יחוללו) במטבע השווה פרוטה. הקדושה מועברת מהפירות למטבע, הפירות יותרו לאכילה, והמטבע תושמד או תיזרק לים הגדול (בזמן הביעור).
*'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית משנת השמיטה, 10% אלו לא יאכלו בי-ם אלא יימסרו לעני, שנאמר: {{ציטוטון|מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא ... וּבָא הַלֵּוִי והַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה ואכלו ושבעו}}.
*'''מעשר רבעי''' - שנתו הרביעית של העץ נקראת 'נטע רבעי' פירות שנה זו ייאכלו בירושלים. כנ"ל במעשר שני, גם פירות אלו הקדושים יחוללו על מטבע שווה פרוטה, המטבע תושמד או תיזרק לים הגדול.

מצווה מן המובחר להפריש מהטוב, הנאה והמשובח שבפירות ובירקות.

נוסף לציווי התורה להפריש מתנובת השדה הצומחת בקרקע, חז"ל הרחיבו את הציווי גם לשאר הרווחים, וכן נפסק להלכה{{הערה|קצושו"ע, לד}}: יתן אדם צדקה מעשר מכל הריוח שהרויח{{הערה|חוץ ממה שמוציא לצרכי ביתו. ומצוה מן המובחר שיתן חוֹמש – עשרים אחוז}}. ויש אומרים שגם חיוב זה מדאורייתא{{הערה|כן משמע מספרי על הפסוק "עשר תעשר" – דברים, יד, כב. שו"ע יו"ד, רמט}}.

ולכאורה משתמעים הדברים גם מסיפור התורה ב[[פרשת לך לך]]{{הערה|יד, כ}} על אברהם אבינו שבשובו מהנצחון האדיר במלחמה על ארבעת המלכים הגיבורים בראשות נמרוד המלך, הוא נתן למלכי צדק הכהן מעשר מהשלל שהוא לקח מהמלחמה, ומעשרותיו היו מכל מיני השלל ולא רק מהצומח, מכאן רמז למצוות מעשר מכל הרווחים הכספיים וכדומה, ולא רק מגידולי הקרקע.

==פרטי המצווה==
בשונה מכמה ממתנות הכהונה שהן מוגדרת על חלקים מסויים, זרוע לחיים וקבה, הרי מצוות תרומות ומעשרות היא בעצם על כל היבול, כל דבר שנקטף יכול בפוטנציאל להוות תרומות ומעשרות, וכאשר מפרישים עשרה אחוז הרי אותם אחוזים הם כביכול שלוחי כל מאה האחוז ופוטרים ומטילים מהם את החובה להיתרם ללוי ועוד, כלומר, שבעיקרון הכל שייך להקב"ה, אלא שכאשר מפרישים מעשר ותרומה אז מתקנים את הפירות, ובעל הפירות האמיתי – הקב"ה – מעביר את היתרה הנותרת לידינו.

ההלכה קובעת שאסור לאכול מהפירות והירקות לפני שמפרישים מהם לכהן וללוי, כי למרות בעלותינו החוקית על הפירות והירקות, באמת הם לא שלנו, הם בבעלות ה' יתברך, והוא מוסר לנו ומאשר לאכול מהם, רק אחר שנפריש תרומות ומעשרות ונתקן את פירותינו.

==ביעור מעשרות==
התורה העניקה לאדם רשות להפריש תרומות ומעשרות מהתבואה כאשר מתאפשר לו ואינו חייב לתת אותם מייד עם קצירת התבואה וכדומה, והוא יכול לחכות עד שיזדמן לו כהן מסויים או שתצטבר אצלו כמות משמעותית של תבואה וכדומה, אך הוא חייב להפריש את התבואה לפני שעוברים עליה שלוש רגלים, על מנת שלא לעבור על איסור "לא תאחר לשלמו"{{הערה|דברים כג, כב.}}.

בנוסף, בערב [[שביעי של פסח]]{{הערה|כך פוסק אדמו"ר הזקן, אף שיש דעות האומרות שמצוות הביעור היא בערב חג הפסח.}} של השנה הרביעית והשביעית למחזור ה[[שמיטה]], חובה על האדם לבער את המעשרות שנותרו בביתו, והאדם צריך להזדרז ולתת את המעשרות למי שהם שייכים לו (כהן, לוי או עני), או לבער ולהשמיד אותו מרשותו.

כיום, המשמעות העיקרית של חובת ביעור מעשרות היא על חילול מעות מעשר שני על מטבע בשווי של פרוטה ואיבוד מטבע זו, על ידי חיתוכה או התכתה{{הערה|בשעת הדחק באם לא מתאפשר לאבד את המטבע, אפשר לחלל אותה על פרי ולאבד את הפרי.}}.

יש להקפיד שמהטבע שווה פרוטה, ולומר: "כל מטבעות מעשר שני ונטע רבעי שיש ברשותי ובתוספת חומש, יהיו מחוללים על מטבע זה שבידי", ולאחר מכן להכות עליו עד שתאבד צורתו ולהשליכו לפח, או בכל דרך איבוד אחרת.

==משמעותה==
משמעות פנימית עמוקה למצווה זו של תרומות ומעשרות היא הכרה והכרזה שהכל שייך להקב"ה, "לה' הארץ ומלואה".

שבמצווה זו, על האדם להתבנון ולהכיר שכל הפעולות וההצלחות הנעשות בעולם אינן תלויות בהשקעה האישית של האדם, אלא הכל מאת ה', אף שהאדם השקיע את כל כוחותיו ומרצו, אין הרווחים פרי ההשקעה שלו, אלא הם בהחלטת הקב"ה בלבד, הקב"ה הוא שנתן לו את הריווח שהשיג, לכן כל הרווחים שייכים להקב"ה ולא לאדם.

התרומות והמעשרות אינן מעשה חסד ולפנים משורת הדין, אלא ביצוע הדין והצדק. היות שהכל קנוי ושייך להקב"ה, כלומר גם החפצים הגשמיים עצמם שהאדם עמל וטרח בעמל יזע ויגע רבים – שייכים להקב"ה, וממילא התרומה לכהן וללוי במצוות ה' זה הדין והיושר, כי בעל הפירות האמיתי הלא הוא הקב"ה, ציווה להפרישם וליתנם.

==ארגונים של הפרשת תרומות ומעשרות==
לצורך הקלת המצווה על חקלאויות פרטיות הוקמו מספר ארגונים שמציעים לקיים את המצווה ללא צורך בידע מוקדם. הארגונים דואגים לחילול הירקות על המטבעות המיועדים לצורך זה, ולנתינת המעשרות לכהן, לוי או עני.

בין הארונים שהוקמו פועלים בנושא מספר ארגונים המשתייכים לחסידות חב"ד. ביניהם:
* [[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|ארגון לכשיפוצו מעיינותיך]] - הוקם בשנת [[תשע"ט]] בפיקוח [[מכון הלכה חב"ד]].
* [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] - הוקם בשנת [[תש"פ]] בפיקוח הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]].

==ראו גם==
*[[מעשרות]]

==לקריאה נוספת==
*[[לקוטי שיחות]] חלק ה, עמוד 68.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=231&article=2012 כיצד מפרישים תרומות ומעשרות?] באתר פורטל חב"ד בישראל.
*[https://abc770.org/article_node_1893/ פרשת לך לך] באתר חב"ד אור אין סוף.
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/708455/ מדיה הלכה: שיעור בתרומות ומעשרות עם הרב רוזנבלט]'''


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
{{הלכה}}