עריכת הדף "תפילת טל"

[[קובץ:מוריד הטל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תזכורת על אמירת "מוריד הטל" בעמוד החזן שבזאל הגדול ב-[[770]]]]
'''תפילת ה[[טל]]''' היא [[תפילה]] הנאמרת ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]] ביומו הראשון של חג ה[[פסח]], כפתיחה להזכרת הטל בתפילת עמידה בימי הקיץ, במקום הזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם" הנאמרת בימי החורף.

==התפילה==
===הלכותיה===
לאחר אמירת תפילת טל במוסף ועד [[שמיני עצרת]], מזכירים בברכות הראשונות של [[תפילת עמידה]] 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

מי שטעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, חוזר לראש התפילה.

יחיד שלא התפלל עם הציבור ומתפלל תפילת שחרית לאחר שהציבור התפלל תפילת טל – לא מזכיר בתפילתו 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ואומר גם הוא 'מוריד הטל'.

===חשיבותה ומשמעותה===
בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|לב.}} נאמר כי בחג הפסח "אוצרות טללים נפתחים", במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה ל[[טל]], והשפעה גדולה לקיומם של הצמחים. למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים. בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ.

אף שבחודשי הקיץ רק מזכירים את הטל ולא מבקשים אותו, ורק בחודשי החורף מבקשים על הטל, תפילת הטל נקבעה בחג הפסח דווקא, להיותו ראש המועדים, וממנו נמשכים ההשפעות על כל השנה כולה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשט"ו.}}.

בחסידות מוסבר כי הטעם לאמירת תפילת הטל בחג הפסח דווקא, היא מכיון שמהותו של חג הפסח הוא השפעה מלמעלה שאינה תלויה במעשה האדם, כפי שהיה ביציאת מצרים שבני ישראל מצד עצמם לא היו ראויים להיגאל ואף היו שקועים בעבודה זרה כמו המצרים, אלא שהקב"ה גאל אותם בחסדו, וכך גם הטל – מהותו היא שהוא מגיע מלמעלה בלי עבודת האדם, ואינו תלוי בתפילות ובמעשה התחתונים{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשט"ו. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז. לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 545. מאמר דיבור המתחיל 'החודש הזה לכם' ת"ש. ועוד.}}.

מעלת תפילה זו גדולה עד כדי כך, שחז"ל ביקשו לקבוע את תפילת טל ביומו הראשון של חג הפסח, ואת תפילת הגשם לאחר סיום חג הסוכות, כדי "שיצאו כל המועדים בטל"{{הערה|ירושלמי ותוספות יום טוב. הובא והתבאר באור התורה ויקרא חלק א' עמוד שלא.}}.

על ידי תפילה זו, נפתחים שערי טל, שהוא התיקון לל"ט הקללות שנתקלל זרעו של קין, והוא הנותן כח באדמה להצמיח פירות ותבואה{{הערה|אור התורה שמות חלק ד' עמוד א'קעג.}}.

הרבי התבטא ואמר: "טל היא אכן תפילה טובה, אך אינה מגיעה למעלת היין באחרון של פסח"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשל"ב.}}.

===תפילת טל והגאולה העתידה===
תפילת טל קשורה עם הגאולה העתידה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשכ"א. מאמר 'כימי צאתך' תשי"ז.}}, עליה נאמר "אהיה כטל לישראל"{{הערה|הושע יד, ו.}}, עת תחיית המתים המגיעה מבחינת "טל אורות טלך"{{הערה|ישעיה כו, יט. כתובות קיא, ב.}} ועם חודש ניסן עליו נאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

תוכן התפילה קשור אף הוא עם הגאולה, כאשר בפיוט של תפילת טל בכל חרוז מרובע - שני החרוזים הראשונים עוסקים בטל היורד מן השמים, ושני החרוזים האחרונים עוסקים בטל תחיה שהקב"ה ירעיף על בני ישראל בגאולה העתידה.

קשר נוסף של תפילת טל והגאולה, היא העובדה שהפיוט מסודר בתשר"ק (אל"ף-בי"ת הפוך), כאשר כל הפיוטים המסודרים בצורה זו קשורים עם הגאולה ורומזים לייעוד: "אשרקה להם ואקבצם".

==מנהגי חב"ד==
למנהג חב"ד פורשים פרוכת לבנה על ארון הקודש ביום של תפילת טל{{הערה|לוח כולל חב"ד.}}, אין לובשים קיטל בשעת תפילת טל{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד קטו.}}, ופותחים את הארון מלפני חזרת הש"ץ, ועד סיום תפילת טל{{הערה|הגהות לסידור רבינו הזקן עמוד נט.}}.

"תפילת טל נאמרת בניגון מיוחד, ובמילא צריך השליח ציבור להתכונן בעוד מועד, לפני חג הפסח"{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 30.}}.
 
===סדר התפילה===
למנהג חב"ד, נוסח תפילת טל מתחיל לאחר אמירת "מלך עוזר ומושיע ומגן" בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, באמירת הפיוט "בדעתו אביעה חידות" שלאחריו מסיימים את ברכת "מגן אברהם", וממשיכים את הפיוט "תהומות, הדום לרסיסו כסופים".

לאחר אמירת "אלוקינו ואלוקי אבותינו" אומרים את הפיוט "טל תן לרצות ארצך", ובסיומו החזן מברך והקהל עונה אחריו: "משיח הרוח ומוריד הטל לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון".

לאחר מכן ממשיכים את תפילת מוסף מ"מכלכל חיים" ואילך כרגיל.

==נוסח תפילת טל==
{{ציטוט|תוכן=בְּדַעְתּוֹ. '''אַ'''בִּיעָה חִידוֹת.{{ש}}'''בְּ'''עַם זוֹ בְּזוֹ בְּטַל לְהַחֲדוֹת.{{ש}}טַל '''גֵ'''יא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדוֹת.{{ש}}'''דָ'''צִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת.{{ש}}אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת:{{ש}}{{כתב קטן|בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם:{{ש}}אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם ה'. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ:}}}}

{{ציטוט|תוכן=תְּהוֹמוֹת. '''הֲ'''דוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים.{{ש}}'''וְ'''כָל נְאוֹת דֶשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים.{{ש}}טַל '''זִ'''כְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִפִים.{{ש}}'''חָ'''קוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים.{{ש}}טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ נְקוּקֵי סְעִיפִים:}}

{{ציטוט|תוכן={{כתב קטן|'''אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ:'''}}{{ש}}טַל '''תֵּ'''ן לְרַצּוֹת אַרְצָךְ / '''שִׁ'''יתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / '''ר'''וֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / '''ק'''וֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ. בְּטַל:{{ש}}טַל '''צַ'''וֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / '''פְּ'''רִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / '''עִ'''יר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / '''שִׂ'''ימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת{{הערה|בחרוז זה האותיות סמ"ך ושי"ן מתחלפות.}}. בְּטַל:{{ש}}טַל '''נ'''וֹפֵת עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / '''מִ'''מֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / '''לְ'''הָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / '''כַּ'''נָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה. בְּטַל:{{ש}}טַל '''יַ'''עֲסִיס צוּף הָרִים / '''טְ'''עֵם בִּמְאֹדֶךָ מֻבְחָרִים / '''חֲ'''נוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים / '''זִ'''מְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים. בְּטַל:{{ש}}טַל '''וָ'''שׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / '''הֲ'''כָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / '''ד'''וֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / '''גַּ'''ן רָוֶה שִׂימֵנוּ. בְּטַל:{{ש}}טַל '''בּ'''וֹ תְּבָרֵךְ מָזוֹן / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ '''אַ'''ל יְהִי רָזוֹן / אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַּצֹּאן / אָנָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן. בְּטַל:
{{ש}}[חזן] שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
{{ש}}לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. אָמֵן:
{{ש}}לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת. אָמֵן:
{{ש}}לָשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן. אָמֵן:
{{ש}}{{כתב קטן|מְכַלְכֵּל חַיִים וכו':}}}}

== ניגוני חב"ד לתפילת טל==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון טל יעסיס|טל יעסיס]], [[טל בו תברך מזון (ניגון)| טל בו תברך מזון]]}}
בין חסידי חב"ד מקובלים שני ניגונים לתפילת טל שחוברו על ידי ה[[בעל מנגן]] ר' [[אברהם חריטונוב]. הניגון' טל יעסיס'הובא לליובאוויטש על ידי החסיד ר' [[שמואל בזפלוב]] בשנת [[תרנ"ט]], והוא מצא חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]] שציוה לנגן אותו פעמים רבות ואף הבטיח לתלמידי ישיבת תומכי תמימים בהמשך לניגון זה: "אתם תעשו "במשמנינו" בתורה ומצוות ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון"". וסיים: "בשעה שאתם מנגנים את הניגון תחשבו שתהיו חיילים בצבא השם".

הניגון השני, מהווה כעין המשך לניגון זה, והוא הניגון [[טל בו תברך מזון (ניגון)| טל בו תברך מזון]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|96614|תפילת טל נוסח חב"ד ● צפו||י"ד ניסן תשע"ו}}
*'''[http://chabad.info/news/%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%98%D7%9C-%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A1/ גיל עקביוב מנגן "טל יעסיס"]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/8/84/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%98%D7%9C.mp4 לשמיעת הניגון] מאת החזן בערל צוקר {{וידאו}}
{{פסח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]