עריכת הדף "תפילות ראש השנה"

[[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט "[[ונתנה תוקף]]" הנאמר ב[[תפילת מוסף]] בראש השנה, מתוך מחזור עתיק]]
ל'''[[תפילה|תפילות]] [[ראש השנה]]''' ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע על ידי [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר על ידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]].

באופן יוצא מן כלל, שולבו בתפילות ראש השנה (וכן ב[[יום הכיפורים]]) פיוטים ותפילות בתוך [[חזרת הש"ץ]], בשונה מהנהוג בחב"ד בדרך כלל. מ[[רבותינו נשיאנו]] נודעה חשיבות גדולה לכוונה בתפילות ביום זה, ובפרט ל[[תפילת ערבית]] של הלילה הראשון של ראש השנה - התפילה הראשונה בשנה. כמו כן ישנם מנהגים רבים מיוחדים לתפילות אלו.

==מעלת התפילות בראש השנה==
מנהג ישראל תורה, לעשות מאמצים גדולים ביותר, שכל ילד יהיה בימי ראש השנה משך זמן מסויים בבית הכנסת, וישתתף בהתאם לגילו בתפילות וברכות, ישמע תקיעת שופר, יענה [[אמן]] ואמן [[יהא שמיה רבא]]. הילדים עושים זאת בשמחה, בתמימות ובהתלהבות, עד שהדבר משפיע גם על מבוגרים בתוספת בדרגתם בעבודת ה' בקבלת עול, ב[[אהבה]] וביראה וכו'{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כ"ט, עמ' 536.}}.

==הלכות ומנהגים מיוחדים בתפילות ראש השנה==
החל מתפילות אלו מתחילים לומר את [[עשרת ימי תשובה#שינויים בתפילה|ההוספות המיוחדות לתפילות עשרת ימי תשובה]]: "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "וכתוב", "ובספר חיים", "עושה השלום". כמו כן בראש השנה וביום הכיפורים מאריכים בברכת "המלך הקדוש" ומוסיפים קטעי תפילה: "לדור ודור המליכו", "ובכן יתקדש שמך" ועוד{{הערה|1=הוספה זו נתבארה בזוהר ובחסידות (ראה ספר המאמרים תרל"ד, עמ' שיב שטז. וראה גם אור התורה דברים עמ' א'תמד ואילך).}}.

המנהג הוא שלא כופלים "לעילא" בקדיש בראש השנה ובעשרת ימי תשובה (מלבד הקדיש שב[[תפילת נעילה]]), ואומרים: "לעילא מן כל"{{הערה|שם=מנהגים}}. זאת למרות שאדמו"ר הזקן פסק כך ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפב, טז.}}, כיון שחזר בו ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|[[שער הכולל]] ד, ט.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}.

בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא הייתה דומה שנה לחברתה, הן ב[[תפילת ערבית]] והן בשאר התפילות. בשנת [[תשנ"ב]], נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני.

==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה==
הוראת רבותינו נשיאינו ש[[שליח ציבור]], ובפרט בימים הנוראים, יעבור תחילה על התפילות, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. הדבר מודגש במיוחד בפיוטים, ובפרט המיוסדים על מאמרי [[חז"ל]] שב[[מדרשים]]. עליו לחזור על כך מידי שנה אף אם נהג כך בשנה הקודמת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, עמ' תעז. חלק ו, עמ' שכד חלק ז. עמ' שסג. חלק יא, עמ' טז.}}.

==תפילת ערבית==
===תהלים לפני תפילת ערבית===
קודם [[תפילת מעריב]] אומרים תהלים{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים}}.

===חשיבות התפילה והאריכות בה===
רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}.

רבותינו נשיאנו עצמם נהגו להאריך רבות בתפילה זו. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאריך מאוד בתפילה זו, לא פחות משלוש או ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}, ונמשכה תפילתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכח.}}. כמו כן הייתה התפילה רווייה בבכיות{{הערה|ראה תיאור מהתפילה ב[[קובץ התמים]] כרך ב', עמ' קלא קלב. ובסה"ש תש"א דלהלן.}}. אדמו"ר הריי"צ סיפר: {{ציטוטון|זכורני מימי ילדותי את הנהגות עבודתו של [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] בתפילת ערבית דראש השגה, באריכות גדולה, בניגון התשוקה והביטחון של [[אדמו"ר הזקן]], בקול קורע לב, פניו הקדושים שהיו כלהב אש ורוויי בכיות, ה'לשנה טובה תכתבו ותחתמו' שנאמרה ב[[אהבת ישראל]], ופניו הקדושים והמהורהרים במשך היממה הראשונה של ראש השנה}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]], עמ' 27.}}.

אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי{{הערה|ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי''ד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.}}. בשנת [[תרצ"ט]] ציווה לחסידים שהמתינו במקום לשמוע את תפילתו, שלא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד, אלא יאמרו [[תהלים]] בקול רם דוקא{{הערה|ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17; [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}.

כן היו מנגנים בתפילה זו את [[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון הדביקות של אדמו"ר הזקן לראש השנה]].

הרבי הזכיר את הפלאת עבודתם של רבותינו נשיאינו בתפילה זו, ואמר, {{ציטוטון|שמעין זה ושמץ מנהו צריך להיות גם אצל כל אחד ואחד מהחסידים}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], עמ' 13, הע' 19.}}.

===לדוד מזמור===
לפני קדיש "תתקבל", נוהגים לומר את המזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה"{{הערה|שם=מנהגים}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שיש לומר את המזמור בכוונה עצומה, ובכך ישנו הכלי להמשכת גשמיות לכל השנה כולה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 112. [[לשמע אזן]], עמ' 145.}}.

===ברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם"===
[[קובץ:לשנה טובה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרטיס ברכת לשנה טובה, המסמל את מנהג אמירת לשנה טובה בר"ה]]
נוהגים בלילה הראשון של ראש השנה לומר לחבירו: לשנה טובה תכתב ותחתם{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]. וב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]], תקפב, יז: לשנה טובה תכתב}}.

מנהג זה נזכר אצל רבותינו נשיאנו: [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר בבית הכנסת לכל אחד מהקרובים 'לשנה טובה' כו', והיה ניגש לכל אחד. לעת זקנותו שהיה חלוש, היה יושב במקומו, וכל הקרובים היו באים לאמר לו "לשנה טובה"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]]. עמ' 263}}. גם אדמו"ר הרש"ב, כשגמר תפילתו בשעה המאוחרת בלילה, פנה לקהל לברכם בברכת 'לשנה טובה'{{הערה|[[התמים]], ב', עמ' קלב. [[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 2}}.

אצל [[הרבי]], בשנת [[תשי"א]], לאחר ה[[תפילה]] איחל לכל אחד ואחד "לשנה טובה תכתב ותחתם"{{הערה|[[ימי בראשית (ספר)]], עמ' 248}}. בשנים מאוחרות יותר, היה הרבי מאחל 'לשנה טובה תכתב ותחתם' לכל העומדים בדרכו בצאתו מ[[בית המדרש]]{{הערה|ראה [[בטאון חב"ד]] גל' 20 עמי 16, אודות שנת [[תשכ"ג]]. גל' 24 עמ' 12, אודות שנת [[תשכ"ד]]}}. בערך משנת [[תשל"ג]], החל הסדר שהרבי פונה אל הקהל בעמדו על הבימה שבמקום מושבו, ומברך את הכל שלוש פעמים בברכת 'גוט יום טוב', ושלוש פעמים בברכת 'לשנה טובה תכתב ותחתם' (ובכל פעם הקהל משיב לברכתו). ושוב מברך 'לשנה טובה תכתב ותחתם' גם בדרך יציאתו מבית המדרש. בלילה השני של ראש השנה מברך את הקהל שלוש פעמים בברכת 'גוט יום טוב'.

==תפילת שחרית==
בתפילת שחרית, ב[[חזרת הש"ץ]], אומרים כמה פיוטים כפי שנקבע במחזורי נוסח חב"ד.

לאחר [[קריאת התורה בראש השנה|קריאת התורה]], מתחילים בהכנות ל[[תקיעת שופר]], ותוקעים את שלושים הקולות הראשונים - "תקיעות דמיושב".

[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לומר "[[יזכור]]" ביום השני של ראש השנה. הרבי התבטא על כך: {{ציטוטון|אמנם לא פירסם את המנהג הזה, אבל היות שסיפרו לי, ידע בוודאי שסוף כל סוף אגלה אותו לרבים! ואין כוונתי בפרסום הדברים לקבוע האם מנהג זה שייך לכל אחד ואחד אם לאו, ובראש השנה הבא יחליט כל אחד בעצמו כיצד לנהוג}}{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}.

==תפילת מוסף==
בתפילת מוסף של ראש השנה באופן נדיר מתפללים תשע ברכות (ולא שבע, כבכל שבת וחג). תוספת הברכות היא בגלל שלושת הברכות הנאמרים בתפילה זו: מלכויות זכרונות ושופרות. לאחר ברכות אלו תוקעים 10 קולות אחר בכל פעם, בתפילת לחש ובחזרת הש"ץ, סך הכל עוד 60 קולות.

בחזרת הש"ץ אומרים מספר פיוטים. הבולט שבהם הוא [[ונתנה תוקף]] הנאמר לפני [[קדושה]].

בחזרת הש"ץ נוהגים לערוך [[כריעה]] על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים". אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים{{הערה|שם=מנהגים}}. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת{{הערה|מחזור}}. נפילת "כורעים" אינה על היד כב[[נפילת אפים]], אלא ה[[ראש]] נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן{{הערה|מנהג הרבי.}}. בעת ההשתחוואות, היה אדמו"ר הרש"ב כורע ומשתרע מלא קומתו על הרצפה (העשויה מקרשים), ראשו הקדוש היה נוגע ברצפה, עד שלפעמים היה ניכר אבק על המצח{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30., וכן מסר הרב רפאל הכהן}}. אמרו, כי בעת ההשתחוואה היה נשען על ארבעה בהונות הידים והרגלים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30.}}.

==תפילת מנחה==
[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה תשט"ז (צולם על ידי נוכרי)]]
אחרי תפילת מנחה של היום הראשון נהוג לערוך [[תשליך]].

אחרי תפילת מנחה של היום השני, נהוג אצל הרבי לקיים התוועדות מיוחדת, בה מנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ערך [[חיבור החגים עם ימות החול]].}}.

==הפיוטים בתפילות ראש השנה בנוסח חב"ד==
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]], לא הודפסו שום פיוטים בתפילות ראש השנה. הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סבר שגם לדעת אדמו"ר הזקן יש לומר פיוטים, אלא שלא הכניסם בסידורו, מפני שלא מצא מה לחדש בהם, וכל הרוצה יאמר אותם כמנהגו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=15&hilite= שער הכולל בהקדמה], וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=117&hilite= שער יום הכיפורים סי"ח].}}. לעומת זאת סבר [[אדמו"ר הרש"ב]] שכל הפיוטים שלא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו, הרי זה משום שלדעתו אין לאמרם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א', ע' יח.}}.

הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] והרב [[חיים מאיר היילמן]] הדפיסו בשנת [[תרע"ג]] מחזור תפילה כפי מנהג חסידי חב"ד, והכניסו בו פיוטים מסויימים. בהקדמתם כתבו: {{ציטוטון|ידוע שאצל [[אנ"ש]] המתפללים נוסח רבינו - הנקרא בשם נוסח חב"ד ממעטים באמירת הפיוטים הארוכים, ומעט מהרבה אומרים. ומקיימים המאמר "טוב מעט בכוונה". ובוודאי מה שאומרים מקובל הוא אצל אבותינו שכן היו אומרים אצל [[רבינו הגדול]]}}.

כאשר הדפיס [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] בשנת [[תש"א]], קבע את הפיוטים בתפילות ראש השנה בהתבססו על מחזור זה, אך ערך בו שינויים מסויימים לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}}

{{ראש השנה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]