עריכת הדף "תפוח"

[[קובץ:תפוח.jpg|200px|ממוזער|שמאל|תפוח]]
'''תפוח''' הוא פרי שמוזכר בתורה כמשל ל[[זעיר אנפין]] ולפעמים כמשל ל[[שכינה]] הקדושה.

למרות שבדברי אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ד']].}} מוזכר כי כל הפירות יש להם שורש באצילות, הרי שבפירוש מוזכרים ב[[עץ חיים]] רק שבעה מינים{{הערה|עץ חיים - שער נ פרק י.}}: "גם באצילות יש בו עצי ג"ע עץ החיים והדעת וארז ואזוב ו'''שדה תפוחים''' ושושנה וחבצלת"{{הערה|כמובא בתמיהת הרבי שם.}}.
==חקל תפוחין קדישין==
{{ערך מורחב|ערך=[[חקל תפוחין קדישין]]}}
כנסת ישראל נמשלה בכינוי [[חקל תפוחין קדישין]], על שם התפוחים שיש בהם כמה גונים המורים על גילוי התענוג, והיא דרגתה של כנסת ישראל בשעה שמאירים בה הארות זעיר אנפין, בפרט בשבת קודש.

כינוי זה הוא בעיקר כאשר מאירים בשכינה הארת [[ש"ע נהורין]] המאירים בבחינה הנקראת "לחיים", כהארת התענוג הפנימית המאירה בלחיים, והיא הארת תיקון [[ואמת]] המאירה מ[[אריך אנפין]] בזמנים של הארת פנים, כגון בראש השנה בשעת התקיעות.

==פנימיות התורה==

פנימיות התורה ואגדות הש"ס נמשלו לתפוחים. ועל כך נאמר "רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני" כי התפוחים הוא רק ה[[ריח]] והתענוג לחולי, כי ממצעים לו סביבותיו תפוחים ועשבים טובים לריח ותענוג, וזהו אגדות, כי אורייתא סתים וגליא ובאגדות הוא הסתים פנימיות התורה, שזהו התענוג והריח המשיב להחולי כך עי"ז הוא מרווה הצמאון שעל ידי חולת האהבה.

וזהו מה שנאמר - כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, דודי היא [[אהבה רבה]], [[אהבה]] העצמית שמלמעלה בין הבנים היא כנסת ישראל שנמשך האה"ר מלמעלה בנשמות ישראל לרוות הצמאון כי חולת [[אהבה]] אני, התפוחים הם משיבים אותו הוא הריח והתענוג שבהם כך הוא על ידי האגדות שהם פנימיות התורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/maamarei/1/3/20/243&search=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94 מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צומח]]