עריכת הדף "תספורת ראשונה"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי גוזז שערותיו של אחד מהילדים בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]] | ||
[[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]] | [[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב"ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע"ד)]] | ||
[[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]] | [[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל"ג בעומר]]]] | ||
מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש | מנהג ה'''תספורת''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש, ומשאירים לו פיאות בצידי הלחיים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}. | ||
למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}. | למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=19&mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}. | ||
מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים,ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&st=&pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם . . דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה". | ||
על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו. | על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=215 שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק. | בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=215 שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק. | ||
==עריכת התספורת בל"ג בעומר== | |||
במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל"ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו. | במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל"ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו. | ||
מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים | מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}. | ||
הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של | הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון. | ||
בחצר | בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל לג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם הוריהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות. | ||
==נוסח ברכת הרבי== | ==נוסח ברכת הרבי== | ||
לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לזה | לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לזה: | ||
...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר | {{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם . . שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויה"ר מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.{{ש}}'''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז"ל כ"ק מו"ח אדמו"ר.{{ש}}...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר וברכת המזון וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהי' בעזרם שעגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | ||
*'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}} | *'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}} | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}} | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&& ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&& ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התשפורת הראשונה, כפר חב"ד תשמ"ג | ||
*'''[http:// | *'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1537 תספורת באקוודור]''' - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||