עריכת הדף "תמונות וציורי רבותינו נשיאנו"

[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאינו]]''' ישנה חשיבות גדולה ב[[חסידות חב"ד]] עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.

לחלק מ[[רבותינו נשיאינו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.

== ציור פני הרב ==
[[קובץ:מענה הרבי על כבוד תמונת הריי"ץ.jpg|ממוזער|220px|מענה [[הרבי]] למנהל מוסד שהדפיס דף הערכה לנשים שעזרו למוסד עם תמונותיהם, ובראש את תמונת [[הרבי הריי"צ]], עם פיענוח.]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}

'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: ל'התקשרות'{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}}, נתינת כח ללכת בדרכי ה[[תורה]] וה[[מצוות]]{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, להסיר פחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את ה[[מחשבה]] אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

=== הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו ===

למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש ממנו סליחה וכפרה, ושילמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.

כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.

== ציור ה[[בעל שם טוב]] ==

[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדיוקן המפורסם המיוחס בטעות להבעל שם טוב]]
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]], הבעל שם ממיכלשטט){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, שהעיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער) - [[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שתי תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]]), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.

== תמונת [[המגיד ממזריטש]] ==

לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש{{הערה|בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:939.jpg תמונה מסוימת] כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר}}. [[הרבי]] התבטא ואמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה למגיד ממזריטש.

== תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ==
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:ציור אדמוה"ז נדיר.png|שמאל|ממוזער|180px|ציור של אדמו"ר הזקן, שנמצא בשנת תשס"ט]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' [[אהרן בליניטשער]] ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזוייף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] פרסם אז רשימת סיפורים בעיתון [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה|[[כסלו]], [[תרצ"ח]].}} המעידים על אמיתות הציור.

בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן] ב{{חב"ד און ליין|}}.}}.

== תמונת [[אדמו"ר האמצעי]] ==

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|1== "גם בדמיון אין בנמצא"}}{{הערה|שם=המלך במסיבו א}}.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של [[ראיה]], נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}.

== ציורי [[הרבי הצמח צדק]] ==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|מרכז|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]
| [[קובץ:צמח_צדק.jpg|מרכז|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
| [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|180px|ממוזער|שמאל|ההעתק הנפוץ של תמונת הצמח צדק]] 
|}
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - דרוש מקור. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בהערה 28.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם {{דרוש מקור}} שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה| ראו ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר".}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת{{הערה|[https://col.org.il/news/47449 הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ.
מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/15.htm תערוכה יד תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק"]}}

העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה "מבית הגנזים" מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.

== ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]] ==
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
#צילום הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|על פי השמועה{{מקור}}. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא נראה שהרבי הוא שהורה על כך.}}.

#בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]].
#ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.}}. היו שפקפקו בכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=550 פתי יאמין? (גלריה)] באתר {{שטורעם}}}}.
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:ציור המהרש.jpg|מרכז|ממוזער|110px|{{כתב קטן|ציור אדמו"ר המהר"ש שהתפרסם בכפר חב"ד}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|מרכז|ממוזער|130px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסם בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", וצוייר על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|מרכז|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|מרכז|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה הוא ציור פני [[המהר"ש]]. לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...

את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}

בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.
בהערה לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה{{הערה| התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת}}. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מ[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}.

(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)

== תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה על ידי הרבנית]]
[[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תרע"ט]] (מצד שמאל) לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]] (מצד ימין), המשוערת כתמונת הרש"ב]]
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו{{הערה|היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.}}.

כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.

[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה המפורסמת אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמיתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר [[רשימות דברים]] בעמוד 342.}}.

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח'''", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו {{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/123085 התמונה המסתורית המיוחסת לרבי הרש"ב: פרטים חדשים{{col}}]}}
.

== תמונות [[הרבי הריי"צ]] ==
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תמונת אדמו"ר הריי"צ שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא לפני זמן הנשיאות, בה הוא נראה לבוש בחליפה ו[[כובע קנייטש]]{{הערה|[[:קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|התמונה]].}}. בקיץ של שנת [[תנש"א]] נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת [[תר"פ]]. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}.

[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.

במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש]]ו, וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית]] שהתרחש בשנת [[תר"צ]] תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות{{הערה|'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ]''', אתר בית המכירות קדם.}} וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. ב[[בר מצווה]] של [[בערי גוראריה]] בשנת [[תרצ"ו]] העניק [[הרבי הריי"צ]] לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צילם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]]. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.

מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|הגעתו של הרבי הריי"צ לארצות הברית]], ישנם סרטים שצולמו אז (ללא פס קול) והם פורסמו ע"י [[jem]].

[[קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]] הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו אז חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. [[הרבי]] דאג{{מקור}} להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 50.}}.

=== יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ ===

הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.

==תמונות הרבי==

===תמונות של הרבי לפני קבלת הנשיאות===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשנת תרס"ד (בגיל שנתיים וחצי)]]
התמונה הכי מוקדמת של הרבי היא משנת [[תרס"ד]] (בגיל שנתיים וחצי) שצולמה ב[[ניקולייב]]. התמונה נחשפה כאשר הרב [[שלום בער בוטמן]] נכנס לביקור על הוראת [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אצל מרת [[רחל שניאורסון]] זוגתו של רבי [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], ראה בביתה את התמונה. הרב [[חנוך גליצנשטיין]] דאג לעשות העתק מהתמונה ולשולחה אל הרב בוטמן שהכניסה לרבנית חנה. כאשר הרבי הגיע לבית אמו לאחר שהיא קיבלה את התמונה, אמרה הרבנית חנה לרבי שזה עתה היא קיבלה תמונה חדשה ממנו. הרבי הגיב, "אני שם בוודאי ללא מקיף"{{הערה|[https://col.org.il/news/146893 כך חשף הרב שלום בער בוטמן את תמונת הרבי בילדותו] {{col}}}}.

מלפני החתונה ישנה תמונה נוספת שצולמה עבור הנפקת הדרכון של [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:הרבי עם קסקט.jpg|תמונה]].}}, ועוד תמונה שצולמה עבור לימודי ה[[אוניברסיטה]] של הרבי ב[[ברלין]]{{הערה|[[:קובץ:בצעירותו.jpg|תמונה]].}}. תמונה נוספת של הרבי צולמה בתקופת ה[[חתונה]]{{הערה|[[:קובץ:הרבי בחתונה.png|תמונה]].}}, ומתקופת מגוריו של הרבי ב[[ברלין]] וב[[פריז]] ישנם עוד מספר תמונות של הרבי, שחלקם צולמו שהוא שוהה בצידו של הרבי הריי"צ. מלאחר בואו של הרבי ל[[ארצות הברית]], ישנם תמונות רבות של הרבי עד ל[[קבלת הנשיאות]], שצולמו בעקבות קרבתו לרבי הריי"צ ולקהילה החב"דית.
=== לאחר הנשיאות ===
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי. צולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]
בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. ב[[מוצאי יום הכיפורים]] תשכ"ט במהלך ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודה בבית אדמו"ר הריי"צ]] ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] צילם את הרבי, אך בהמשך הסעודה שלח הרבי שליח עם מסר לר' חיים ברוך שהצילום למטה (בזאל הגדול) מספיק{{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי{{הבהרה|האלבום הכיל 3 תמונות?}}, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח הרב חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.

=== י' שבט תש"ל ===
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.

=== צילום הרבי בחתונות ===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טריינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרביעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

=== שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום ===

בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]"{{מקור}}.

כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}{{מקור}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון|כ' מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!

מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...

ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך].}}

כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמוהו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.

=== עידוד הרבי לצלמים ===

{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}
[[קובץ:הרבי-מחייך-לצלם.jpeg|×250|ממוזער|הרבי מחייך לעבר צלם]]
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]], כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.

אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.

בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.

החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב [[הלל דוד קרינסקי]] שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].

מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.

מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד|תהלוכת ל"ג בעומר]] ו'[[חנוכה לייב]]'{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת [[jem]] בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.

בביקור מנחם בגין בשנת תשל"ז הרבי התיר את הצילום. ההסברה והצילומים לא פסקו גם כאשר היחידות החלה בגן עדן העליון.

== ראו גם ==
* [[תמונה]]
* [[ציור פני הרב]]
* [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]
* [[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]
* [[JEM]]
* [[רבי דרייב]]
* [[לראות את מלכנו (מגזין וידיאו)|לראות את מלכנו]]

== לקריאה נוספת ==
*'''יותר יפה מהאורגינל''', סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 55
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/130601 הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131703 כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132881 לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]