עריכת הדף "תומכי תמימים חמעלניק"


[[ישיבה|ישיבת]] '''תומכי תמימים - תורת אמת חמעלניק''' הייתה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שפעלה ב[[עיירה]] חמעלניק שב[[פולין]] בין השנים [[תרצ"א]]-[[תש"א]], בהנהלתו של הרב [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]] והרב [[אברהם זוננשטיין]].

==התייסדות הישיבה==
בשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (וורשא)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.}} ר' [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, ובמהלך החודש הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.

עם חזרתו לעיר ייסד את הישיבה עם קבוצה של חמישה עשר בחורים, והלימודים עצמם התקיימו בבית המדרש של ה[[עיירה]].

סניף הישיבה הצליח ובשנת [[תרצ"ו]] כבר למדו בישיבה כשבעים תלמידים, והישיבה שכנה במבנה מרווח של ארבעה חדרי לימוד גדולים, והקהילה המקומית תמכה בישיבה ככל יכולתה, על אף שרובם לא נמנו על חסידי חב"ד{{הערה|כך מדווח בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] שיצא לאור בוורשה באותם שנים.}}.

ר' [[יוסף גולדשטיין]] תיפקד כמנהל הכללי של המוסד ובמקביל אף כיהן כ[[משפיע]], ובנוסף על כל זאת פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.

==שם הישיבה==
בשונה מרוב סניפי ישיבת תומכי תמימים שהוקמו בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ, התייחד סניף זה של הישיבה בכך שמנהליו קיבלו הוראה לקרוא לו בשם 'תורת אמת'.

במשך מספר שנים נקראה הישיבה בשם 'תומכי תמימים תורת אמת חמעלניק', אך כעבור מספר שנים כאשר ביקש ר' יוסף את עזרתם של בני העיר בתמיכה בישיבה, הם התנו את עזרתם בכך שיקרא לישיבה בשם 'בית יוסף', כהמשך לישיבה המקומית שפעלה בעיר בשנים עברו. ר' יוסף שאל לחוות דעתו של אדמו"ר הריי"צ שהסכים לשינוי שם זה באומרו לר' יוסף בחיוך "הלא גם שמך יוסף".

==סגירת הסניף==
בראש השנה [[ת"ש]] הגיעו הגרמנים ל[[עיירה]] חמעלניק ואסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית הגג של [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]].

רוב תלמידי הישיבה ואנשי הצוות נהרגו על קידוש השם, מלבד אחדים שהצליחו לברוח קודם לכן, ביניהם ר' [[יוסף גולדשטיין]], ר' [[חיים מאיר בוקיעט]], ור' [[מרדכי מאיר בריסקי]] מאנשי הצוות, והתלמידים יחזקאל פאסטאג וגרשון שולזינגר.

==לקריאה נוספת==
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], עמוד רלג

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=577 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ למנהל הישיבה אודות העוסקים בהחזקת הישיבה]''', אגרות קודש חלק ב' עמוד תקיא{{הערה|באגרות קודש נדפס המכתב ללא ציון שם הנמען, אך במוסף 'המבשר תורני' גליון 56 נדפס צילום המכתב עם שמו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].}}.

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חמעלניק, תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בפולין]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]