עריכת הדף "תהלים קכ"ג"

{{חלונית
|כותרת='''תהלים קכג'''{{ש}}שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי
|רוחב=25%
|תוכן=
<poem>
'''א:''' שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:{{ש}}
'''ב:''' הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱ-לֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:{{ש}}
'''ג:''' חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:{{ש}}
'''ד:''' רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, הַבּוּז לִגְאֵי יוֹנִים.
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}

'''"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי"''' הוא [[מזמור]] קכ"ג (הפרק ה-[[גימטריה|123]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] והוא כולל קינה על אריכות ה[[גלות]].

מזמור זה הוא הרביעי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ג ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-122, ועד ליום ההולדת ה-123.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור שב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מבואר אודות המזמור ש"המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות".

בספר [[ואני תפלתי]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 תפילת שחרית לשבת, עמוד 87].}} שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מבואר שנשיאת העיניים המתוארת המזמור, היא בדומה לסיפור חז"ל אודות [[נחש הנחושת]], שבתורה מסופר שכאשר בני ישראל הסתכלו עליו השפיע עליהם הדבר רפואה, ואף שהנחש העשוי מנחושת אינו ממית ואינו מחיה, כאשר בני ישראל נושאים את עיניהם כלפי מעלה במשמעות הרוחנית, ומשעבדים את ליבם לשוכן במרומים, לקב"ה, הם מתקנים את מעשיהם ואזי רואיים הם שהקב"ה ישפיע להם בכל המצטרך להם{{הערה|1=במדבר כא, ד-י. גמרא מסכת ראה השנה כט, א. מדרש רבה פרשת בשלח פכ"ה דקמ"ב ע"ב.  [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על הפרק].}}.

בהמשך המזמור אנו פונים לקב"ה כ[[עבד]] המתחנן לאדונו, סוג [[עבודת השם]] שמעלתה היא [[ביטול]] מוחלט, זאת בשונה מחלקים אחרים בתפילה שאנו פונים לקב"ה כבן המבקש מאביו, סוג עבודת השם שעיקר הדגש בה הוא על הקשר הנפשי של קיום התורה והמצוות בחפץ ורצון מיוחד.

לדעת ה[[רשב"ם]] המזמור נכתב בזמן [[גלות בבל]]{{הערה|"שיר המעלות. אליך נשאתי — בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמאמר שכתוב ב[[ספר עזרא]], והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חבריהם".}}.

את אמירת המזמור כחלק מתפילת שחרית של שבת תיקן האריז"ל, כשהוא חלק מעשרת המזמורים הנוספים בשבת לפסוקי דזמרה ומזכירים בכך את עשרת הדיברות בזכותם קיים העולם.

==בביאורי תורת החסידות==
*'''אליך נשאתי את עיני''' - על פי הכלל ש"במקום שמחשבתו של אדם - שם הוא נמצא", כאשר אדם נושא את עיניו ומתבונן באלוקות שלמעלה מהבריאה, אזי 'שם הוא נמצא'{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על המקום].}}.
*'''היושבי בשמים''' - תוכן המזמור כולו הוא הגאולה, שמהות הגאולה הוא חיבור מעלה ומטה, חיבור ה'שמים' עם ה'עני ורוכב על חמור' - חומריות הגוף והעולם{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא תשכ"ג.}}.
*'''הנה כעיני עבדים''' - אף שבדרך כלל עבודת העבד נחשבת למטה מעבודת הבן, הכוונה כאן על בחינת עבד שלמעלה מבחינת בן, כפי שמוכח מהמשך לשון הפסוק 'עד שיחוננו' לשון מתנת חינם{{הערה|לפי הכלל כל מה שקנה עבד קנה רבו, העבד לא יכול לקנות שום דבר לעצמו וכל מה שהוא מקבל זו מתנת חינם.}}, כיון שעל ידי בחינה נעלית זו של עבודת עבד ממשיכים בחינת 'אוצר חנם' שלמעלה, מקום שמעשי התחתונים לא נוגעים בו באמת כיון שהוא נעלה מהם, והוא נמשך רק באופן של מתנת חינם{{הערה|שם=יהל}}.
*'''כעיני עבדים''' - ה'עבדים' עליהם מדבר הפסוק הם [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]] שבעולמות יצירה ועשיה וההשתוקקות שלהם לאלוקות גדולה מאוד, וכמותם גם ההשתוקקות של נשמות ישראל, שאף שעלו במחשבה, ההשתוקקות שלהם גדולה מאוד לעצמות אין סוף{{הערה|תורה אור פרשת יתרו.}}.
*'''הבוז לגאי יונים''' - הנשמה ירדה לעולם והיא מלובשת בגוף הגשמי ולבושים צואים המלכלכים אותה ומתעים אותה מעבודת השם, ולכן הכינוי שלה בפסוק הוא 'יונה' מלשון [[אונאה]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל עמוד 458.}}.

==ניגונים על הפרק==
{{ערך מורחב|ערך=[[שיר המעלות אליך]]}}

כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת [[מזמור אישי|מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] חיברו מעל מאה חסידים ניגונים שונים על הפרק.

כמידי שנה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בררה מתוך 113 ניגונים שחוברו על ידי [[אנ"ש]] והתמימים שהגיעו לידי הועדה{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/1075372/ שיא של כל הזמנים: 113 ניגונים חדשים לקאפיטל קכ"ג!] {{אינפו}} }}, ולבסוף נבחר ברוב קולות ה[[שיר המעלות אליך|ניגון שחובר על ידי התמים לוי יצחק ניאזוב]], שליח ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1075776/ חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ: נבחר הניגון על קאפיטל קכ"ג] {{אינפו}} }}{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C-%D7%A7%D7%9B%D7%92-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91.mp3 להאזנה לניגון] {{אינפו}} {{שמע}} }}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=157 תצלום המזמור בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על תהילים פרק קכ"ג]'''
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15758&st=&pgnum=95 ביאור המזמור בספר 'ואני תפילתי']'''
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%9B%D7%92.pdf סיכום מאמרי הרבי]''', לקט תמציתי של נקודות מאמרי הרבי על המזמור {{PDF}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%92_%D7%A9%D7%A0%D7%94.pdf אליך נשאתי את עיני]''', קובץ לימוד עם שיחות מהרבי על המזמור, בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]