עריכת הדף "תהלים קי"א"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים קי"א{{ש}}  הַלְלוּ יָ-הּ אוֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב
| תוכן = <poem>
'''א:''' הַלְלוּ יָ-הּ '''א'''וֹדֶה ה' בְּכָל לֵבָב '''בְּ'''סוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה. {{ש}}
'''ב:''' '''גְּ'''דֹלִים מַעֲשֵׂי ה' '''דְּ'''רוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם. {{ש}}
'''ג:''' '''ה'''וֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ '''וְ'''צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. {{ש}}
'''ד:''' '''זֵ'''כֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו '''חַ'''נּוּן וְרַחוּם ה'. {{ש}}
'''ה:''' '''טֶ'''רֶף נָתַן לִירֵאָיו '''יִ'''זְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ. {{ש}}
'''ו:''' '''כֹּ'''חַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ '''לָ'''תֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. {{ש}}
'''ז:''' '''מַ'''עֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט '''נֶ'''אֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו. {{ש}}
'''ח:''' '''סְ'''מוּכִים לָעַד לְעוֹלָם '''עֲ'''שׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר. {{ש}}
'''ט:''' '''פְּ'''דוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ '''צִ'''וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ '''קָ'''דוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. {{ש}}
'''י:''' '''רֵ'''אשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' '''שֵ'''ׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם '''תְ'''ּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד..
</poem>
}}
'''תהלים קי"א''' הוא המזמור ה-111 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

==תוכן המזמור==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נאמר: "זה המזמור נאמר בא"ב, ובכל פסוק שני אותיות, ובב' פסוקים אחרונים ג' אותיות, והמזמור קצר ונכבד, ידבר במעשה הקדוש ברוך הוא וגדולים מעשי ה'". רש"י בביאורו מציין על הקשר שבין מזמור זה למזמור שלאחריו{{הערה|שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.}}, והחילוק ביניהם שמזמור זה מדבר בשבחו של הקב"ה, ואילו המזמור שלאחריו מספר בשבחו של צדיק.

המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים ב[[אקרוסטיכון]] של [[אותיות האל"ף בי"ת]], והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של [[ספר משלי]].

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[תהלים ק"ו]], [[תהלים קי"ב|קי"ב]], [[תהלים קי"ג|קי"ג]], [[תהלים קל"ה|קל"ה]], [[תהלים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהלים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהלים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהלים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהלים ק"נ|ק"נ]]}}

בקהילות [[עדות המזרח]] נוהגים לקרוא מזמור זה בכל [[שבת]] לאחר [[תפילת מנחה]].

==בחסידות==
*'''זכר עשה לנפלאותיו''' – כל הניסים והנפלאות שהקב"ה עושה כעת, ואפילו הניסים המופלאים של יציאת מצרים, הם רק 'זכר' לנפלות שיהיו בגאולה העתידה, ועל דרך זה המצוות, שאינם אלא זכר וסימן למצוות דלעתיד שיהיו באופן נעלה הרבה יותר{{הערה|שיחת שבת פרשת בלק ה'תש"נ.}}, ועם זאת, כל הגילויים שלעתיד לבוא תלויים דווקא במעשינו ועבודתינו עתה, ומכך אפשר להבין את גודל המעלה של קיום המצוות בזמן הגלות{{הערה|שיחת י"ז תמוז ושבת פרשת פנחס ה'תש"נ הערה 164.}}.
*'''כח מעשיו הגיד לעמו''' – רש"י מביא בתחילת פירושו לחומש את דרשת חז"ל מדוע היה צריך להתחיל את התורה מספר בראשית, ולא מתחילים ישר מהמצוות שהצטוו ישראל, והמענה על כך "משום כח מעשיו הגיד לעמו", כמענה לטענת אומות העולם שיטענו שהארץ שלהם, נשיב להם לפי המסופר בספר בראשית שהקב"ה ברא את הארץ וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. ובעבודת השם הטענה של 'אומות העולם' היא שמילא שבני ישראל עוסקים בתורה ובמצוות, אבל כיצד הם 'כובשים' את עניני העולם ומחדירים גם בהם קדושה? והרי הקב"ה ברא את העולם עם העלם והסתר? והתשובה על כך היא, שאכן ה'כח' והפנימיות של כל הבריאה היא שיתבטל ההעלם והסתר, והתכלית היא 'הגיד לעמו', מלשון [[גידים|גיד]] שענינו המשכה, כי המטרה של בריאת העולם היא להמשיך בו אלוקות{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' בתחילתו. לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 249. חומר 'אור מנחם' פרשת בראשית עמודים ז-יז. לקוטי שיחות חלק ע' עמוד 4. ד"ה אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל ה'תשי"ז.}}.
*'''סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר''' – אפילו לפי הדעות שבארבעת החומשים הראשונים לא דורשים את סמיכות הפרשיות, כולם מודים שבחומש החמישי, משנה תורה, דורשים את סמיכות הפרשיות, כיון שחומש זה נאמר על ידי משה כממוצע המחבר ב[[דרך התלבשות]] כלומר שהתעצם בה בהבנתו והשגו, ועל ידי שמשה רבינו מתעצם עם התורה בכל מציאותו, אפשר שהתורה תגיע לכל ישראל עד לפשוט שבפשוטים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 10.}}. ועל דרך הרמז, בפסוק זה רמוזה הגאולה, שתמורת המצב בזמן הגלות שבני ישראל גלו מעל שולחן אביהם, כשתבוא הגאולה יהיו 'סמוכים' על שולחן אביהם, וזה עצמו באופן נצחי 'לעד לעולם'{{הערה|השלמה לשיחת שבת פרשת ויגש ה'תנש"א.}}.
*'''ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם''' – רבא היה רגיל לומר ("מרגלא בפומיה דרבא") שתכלית חכמה היא תשובה ומעשים טובים. כלומר שעיקרה של תורה הוא שיהיה איתה תשובה ומעשים טובים, שבה עצמה יהיה את הביטול ואופן העבודה של עבד{{הערה|ד"ה מרגלא בפומיה דרבא ה'תש"מ. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד צג.}}. ובפשטות, שלימוד התורה צריך להיות במקום שיש בו יראת שמים, ובלי זה 'אין חכמתו מתקיימת'{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ז'תלג.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[הוד והדר פעלו (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-110 של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]], הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' [[בערל פאשטער]] על המילים "הוד והדר פעלו".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד לה

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|חב"דטקסט=תהלים פרק קיא}}
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=139 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]