עריכת הדף "תהלים ק"ז"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים ק"ז{{ש}}  הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
| תוכן = <poem>
'''א:''' הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. {{ש}}
'''ב:''' יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר. {{ש}}
'''ג:''' וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם. {{ש}}
'''ד:''' תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. {{ש}}
'''ה:''' רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. {{ש}}
'''ו:''' וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. {{ש}}
'''ז:''' וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב. {{ש}}
'''ח:''' יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. {{ש}}
'''ט:''' כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב. {{ש}}
'''י:''' יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. {{ש}}
'''יא:''' כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵ-ל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. {{ש}}
'''יב:''' וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. {{ש}}
'''יג:''' וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. {{ש}}
'''יד:''' יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. {{ש}}
'''טו:''' יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. {{ש}}
'''טז:''' כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ. {{ש}}
'''יז:''' אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. {{ש}}
'''יח:''' כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. {{ש}}
'''יט:''' וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. {{ש}}
'''כ:''' יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. {{ש}}
'''כא:''' יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. {{ש}}
'''כב:''' וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה. {{ש}}
'''כג:''' יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. {{ש}}
'''כד:''' הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. {{ש}}
'''כה:''' וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. {{ש}}
'''כו:''' יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. {{ש}}
'''כז:''' יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. {{ש}}
'''כח:''' וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. {{ש}}
'''כט:''' יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. {{ש}}
'''ל:''' וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם. {{ש}}
'''לא:''' יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. {{ש}}
'''לב:''' וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. {{ש}}
'''לג:''' יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. {{ש}}
'''לד:''' אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ. {{ש}}
'''לה:''' יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. {{ש}}
'''לו:''' וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. {{ש}}
'''לז:''' וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. {{ש}}
'''לח:''' וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. {{ש}}
'''לט:''' וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. {{ש}}
'''מ:''' שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. {{ש}}
'''מא:''' וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. {{ש}}
'''מב:''' יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. {{ש}}
'''מג:''' מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'.
</poem>
}}
'''תהלים ק"ז''' הוא המזמור ה-107 ב[[תהילים|ספר תהילים]], הפותח את 'ספר חמישי' בתהילים, ואת שיעור התהילים ליום שישי, בחלוקת ספר התהילים כפי שנחלק לימי השבוע.

המזמור מתאר ב-4 סוגי ההצלה שמחייבים הודיה לה' (שלהלכה נפסק שמברכים [[ברכת הגומל]]).

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, צריכים להודות לה', כ בעונש חטאם היו בצרה ובחסד אלוקים ניצלו, ומהראוי לשבח ולספר בפני רבים".

לפי המנהג החסידי כבר מקופת הבעל שם טוב{{הערה|מאור עיניים פרשת בשלח.}}, נוהגים לומר מזמור זה לפני מנחה בערב שבת{{הערה| יש מסבירים, שזה מכיוון שאדם במשך השבוע עובר הרבה סכנות, וכשמגיעה השבת, זה הזמן להודות לה' על ניסי כל השבוע (הרב צבי סלושץ, שמעתין 119 בשם הרבי).}}, ואילו קהילות הספרדים נוהגים לומר מזמור זה בפסח.

(הקהילות ההולכות לאור הוראת [[הרבנות הראשית לישראל]] אומרים מזמור זה בפתיחת תפילות [[יום ירושלים|הימים]] [[יום העצמאות|הלאומיים]]).

הרבה מהפסוקים במזמור זה חוזרים על עצמם בשינויי לשון שונים, ואצל חסידים מקובל כי מי שמצליח לומר את המזמור כולו בעל פה מבלי להתבלבל, זהו סימן כי הוא נקי מ[[חטאת נעורים]]{{הערה|מהתוועדות הרב [[אליהו לנדא]] [[ועידת המחנכים]] ה'תשפ"א. נדפס במפי השמועה, ר"ח שבט ה'תשפ"א, עמוד 23.}}.

המזמור מתפרש הן על צרת היחיד והן על הגלות ככלל, ובכל בית מארבעת הבתים (התועים במדבר – הולכי דרכים, "ישבי חשך וצלמות" – אסורים שהשתחררו, "ויגיעו עד שערי מות" – חולה מסוכן שהתרפא, ו"יורדי הים באניות" – יורדי הים שהגיעו אל מחוז חפצם{{הערה|תלמוד בבלי ברכות נד, ב.}}) יש ארבעה חלקים המתארים לפי הסדר: צרה, צעקה, הצלה ותודה.

==בחסידות==
*'''הודו לה' כי טוב . . יאמרו גאולי השם''' – הסיבה שמקדים את נוסח ההודיה לפני מי אומר את ההודיה, הוא כדי להדגיש את ההבדל, שאצל בני ישראל מייד כשהם יוצאים 'מיד צר', התנועה הראשונה שלהם היא להודות לה', מבלי שיהיה ניכר עליהם כלל שיצאו כעת מהגלות, בשונה מהרגילות אצל אדם שיוצא ממיצר שלוקח זמן עד שיוצא מהרושם של המאסר עד שמגיע למצב של הכרת תודה ונתינת שבח והודאה, ויתירה מזו, שאצל בני ישראל יש מציאות שכבר בעודם 'ביד צד' בזמן הגלות מודגשת בעבודתם המעלה שתהיה בגאולה העתידה וכבר מתחילים להודות לה', ועל ידי ההנהגה הזו למטה, נהיה כך גם למעלה, שבאה הגאולה באופן שאפשר לומר "אשר גאלם מיד צר" בלשון עבר, שהגאולה כבר הגיעה{{הערה|שיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו.}}.
*'''ארבעה צריכים להודות''' – מזמור זה בא בהמשך למזמורים העוסקים בגאולת מצרים, ובה אכן היו את כל ארבעת הענינים שבני ישראל גם היו בבית האסורים, גם היו במצב של חולה{{הערה|כמו שמוכח מכך שביציאתם הובטח להם: "כי אני ה' רופאך".}}, הם עברו את ים סוף, וגם היו הולכי מדברות{{הערה|שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשכ"ו. בנוגע לסדר שהם מופיעים, ראו לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 24 ואילך ורשימות חוברת יא.}}, ויש את ארבעת הענינים הללו בנפש האדם, חולה – שהנשמה לא מאירה בגוף כפי שהאירה בהיותה למעלה, בית האסורים – הטוב שבנשמה חבוש בגוף שלא נותן לו לעשות כרצונו, הולכי מדבר – הגוף עוסק ב'מקום אשר לא ישב אדם שם', במקום שהאלוקות אינה מאירה, ויורדי הים – שהאדם טרוד ב'מים רבים' של טרדות הפרנסה וצרכי הגוף, וההצלחה מענינים אלו היא כשמצליח לעסוק בעניני עבודת השם על אף כל המונע ומעכב, צריך 'להודות' לה', הודאה שהיא למעלה מטעם ודעת{{הערה|ד"ה ברוך הגומל הראשון, ה'תשמ"ה.}}. ובספירות האלוקיות, ים – מים שאין להם סוף, ספירת החכמה שאינה מוגבלת בציור מסויים, חולה – שחסר שער הנו"ן, כנגד בינה, חבוש – המידות של ז"א שנעצרות ב[[מיצר הגרון]] ולא פועלות פעולתם, מדבר – בחינת המלכות, מקום שממנו יכולים לינוק אפילו הקליפות, ולמרות כל הנ"ל עומד במעמד ומצב של הודאה שלמעלה מהבנה והשגה{{הערה|רשימות חוברת יא. וראו שיחת שבת פרשת חוקת בלק ה'תשמ"ב. ד"ה ברוך הגומל השני, ה'תשמ"ה. ד"ה ארבעה צריכין להודות ה'תשמ"ח. ד"ה הודו לה' כי טוב ה'תשמ"ו. שיחת שבת פרשת נשא ה'תשמ"ה. וראו לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 152 ואגרות קודש חלק כ"ו עמוד תפה בנוגע לנסיעה באווירון אם היא נכללת בגדר של 'יורדי הים'.}}.
*'''רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף''' – הבעל שם טוב פירש שכאשר יהודי מרגיש שהוא רעב או צמא, אין זה סתם צורך גשמי, אלא זה לבוש שהנשמה 'מתעטפת' בו כיון שברצונה לברר את הניצוצות קדושה שבדבר המאכל או המשקה, וכן בשאר הענינים הגשמיים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 295. לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1369. שיחת י' שבט ה'תשי"ד.}}.
*'''ויזעקו אל השם''' – כשנמצאים במעמד ומצב קשה כל כך, אזי עצם הזעקה והצעקה ממשיכה את החסד האלוקי שלמעלה, והקב"ה עוזר לאדם בכל הצטרכויותיו{{הערה|שיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז, ובדיבור המתחיל 'ברוך הגומל' ה'תשכ"ז סעיף ו'.}}.
*'''אסירי עני וברזל''' – ברזל מורה בדרך כלל על היפך הקדושה{{הערה|ובדוגמת המבואר לגבי ראשי התיבות של ברזל שמהפך סדר האמהות, בלהה, רחל, זלפה, לאה, בסדר 'אמה כי תירש גבירתה', שהטפל קודם לעיקר וזהו הסדר דלעומת זה.}}, אך לעיתים יש מעלה דווקא בירידה למטה כשהיא נעשית בצורה הנכונה, שדווקא כך נעשה בענין ועליה במלכות בתכלית השלימות{{הערה|ד"ה ברוך הגומל הא' התשמ"ה. שבת פרשת ויחי ה'תשנ"ב.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ הודו לה' כי טוב (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-106 של הרבי בי"א ניסן ה'תשס"ח, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון של ר' יוסף גרייזמן על המילים " הודו לה' כי טוב".

==ראו גם==
*[[ברכת הגומל]]

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד א'
*'''ספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש''' עמוד 94, מאמר ד"ה קרוב ה' לכל קוראיו

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=130&hilite תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]