עריכת הדף "תהלים צ"ז"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים צ"ז{{ש}} ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ
| תוכן = <poem>
'''א:'''  ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים. 

'''ב:''' עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ.

'''ג:''' אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו.

'''ד:''' הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ.

'''ה:''' הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה' מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.

'''ו:''' הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ.

'''ז:''' יֵבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹקים.

'''ח:''' שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה'.

'''ט:''' כִּי אַתָּה ה' עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹקים. 

'''י:''' אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם.

'''יא:''' אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.

'''יב:''' שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.
</poem>
}}
'''תהלים צ"ז''' הוא המזמור ה-97 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ז ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-96, ועד ליום ההולדת ה-97.

==תוכן המזמור ומחברו==
מזמור זה, הוא אחד המזמורים הבודדים ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] שלא מופיעה בו 'כותרת' עם הסבר על תוכן המזמור{{הערה|מתוך 150 פרקי התהילים, בתשעה פרקים בלבד לא מופיעה כותרת: סט, עז, צז, קח, קכד, קכה, קלג, קלה, קמג, קמט.}}.

המזמור עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]], והוא המזמור הפותח את תפילות [[יום הכיפורים]] כהקדמה לתפילת [[כל נדרי]], ואף יש נעימה מיוחדת שנוהגים לומר אותו בנוסח חב"ד{{הערה|1=[https://chabad.info/service/525276/ רצועה 5 בהקלטת הבעל תפילה הרב ברקוביץ].}}.

==בחסידות==
*'''ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים''' - הלשון 'גילה' היא שמחה שכלולה בה גם יראה, ויראה זו שומרת על השמחה שלא יבואו ממנה דברים בלתי רצויים, ורק כאשר אין חשש מענינים בלתי רצויים יכולה להיות שמחה בטהרתה בלי כל הגבלה. זו הסיבה שב'ארץ' שהוא מקום של ארציות כתוב הלשון גילה בלבד, ודווקא באיים רבים, המורה על מקום מזוכך יותר, יכולה להיות שמחה בלי הגבלה, ולכך ניתן להגיע על ידי הגילוי האלוקי שלמעלה מהעולם, באופן של "ה' מלך"{{הערה|שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ז.}}.
*'''נעוץ סופן בתחילתן''' - מוכרחים לומר שיש קשר בין תחילת ה[[שיעור תהלים יומי]] לסופו. כך לדוגמא הפסוק 'ה' מלך תגל הארץ' שפותח את שיעור התהילים של כ"א בחודש, קשור עם סיומו, בסוף פרק ק"ג "ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו", ששלימות המלוכה של ה' היא כשכל הארץ ובכל מקום שרק יהיה מלאים במלכות השם, ויתירה מכך, אפילו נבראים כאלו שלא בטלים למלכות ה' אלא שהקב"ה שולט עליהם ביד חזקה נגד רצונם, גם הם מגיעים להכרה של 'ברכו השם כל מעשיו'{{הערה|משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשמ"ו. וראה ביאור באופן נוסף בשיחת ליל ו' דחג הסוכות ה'תשמ"ח.}}.
*'''אור זרוע לצדיק''' - מה שמיוחד בענין הזריעה היא שהצמיחה מגיעה על ידי הריקבון של הגרעין דווקא, וזה הקשר לעבודת הצדיקים שנאמר בה לשון זריעה דווקא, כי דווקא על ידי הביטול והמסירות נפש של בני ישראל ("ועמך כולם צדיקים"), מתגלה כח האין סוף של הצמיחה וההולדה בתוספת עד אין קץ{{הערה|ד"ה נתת ליראיך נס להתנוסס ה'תשל"ו, ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד קצט. וראה ביאורים נוספים בד"ה 'ויזרע יצחק' ה'תשכ"ה ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד עג. ד"ה קטנתי מכל החסידים (הראשון) ה'תשי"ז. שיחת שבת פרשת בלק ה'תשל"ז.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ה' מלך תגל הארץ]]}}
לקראת יום הולדתו ה-96 של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[ה'תשנ"ח]], הלחין ר' [[שלום ברוכשטט]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "ה' מלך תגל הארץ".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ד' עמוד 76 ואילך

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=119&hilite תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]