עריכת הדף "תהלים פ"ב"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים פ"ב{{ש}}מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ‍-לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל
| תוכן = <poem>
'''א:''' מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍-לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל בְּקֶרֶב אֱ-לֹהִים יִשְׁפֹּט.

'''ב:''' עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה.

'''ג:''' שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.

'''ד:''' פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.

'''ה:''' לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ.

'''ו:''' אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱ-לֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

'''ז:''' אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.

'''ח:''' קוּמָה אֱ-לֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם.
</poem>
}}
'''תהילים פ"ב''' הוא המזמור ה-82 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-81, ועד ליום ההולדת ה-82.

==תוכן המזמור ומחברו==
מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל דברי מוסר לשופטים והדייינים.

ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר מוסר גדול על אותן הדיינים שמעוותין דין דל ויתום ונושאים פני עשירים ולוקחים שוחד ועושין עצמן כאילו לא ידעו ולא יבינו את הדין".

מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כ[[שיר של יום]] של יום שלישי.

==בחסידות==
*'''אלוקים ניצב בעדת א-ל''' – בחז"ל מודגש החילוק בין תפילת היחיד שנאמר בה 'אבוא אליך', כלומר שהאדם קודם והשכינה באה אליו, לבין הפסוק שלנו שעוסק במעלת הציבור{{הערה|כפי שלומדים מהמרגלים שנקראים 'עדה' אף שיהושע וכלב לא נספרים עמם, ואם כך היו עשרה.}}, שבמקום שהם מתאספים, אלוקים כבר ניצב, בלשון עבר, ובחסידות מבואר ההבדל שכאשר השכינה קודמת לאדם, אזי הכל נעשה באופן בלתי מוגבל, ולעומת זאת כאשר הדבר נעשה ביחיד והאדם קודם, זה מוגבל בגדרי התחתון בלבד{{הערה|משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג.}}, ומעלה זו יכולה להיות גם אצל ילדים קטנים בני 3-4 כשמתבוננים במה שכתוב{{הערה|תניא פרק מ"א, מ[[י"ב הפסוקים]].}} "והנה ה' ניצב עליו ומלוא כל הארץ כבודו"{{הערה|שיחת ל"ג בעומר לילדי ישראל ה'תשמ"ג.}}.
*'''אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם''' – אין כאן כפל לשון, אלא שהלשון 'אלוקים' מורה על כח ויכולת, ומבטא בחינה באלוקות שמתלבשת בעולמות ולכן שייך בה הגבלה, וגם ההתקשרות של הנשמות באלוקות הקשורה עם בחינה זו היא התקשרות מוגבלת. לעומת זאת הלשון 'בני עליון' מרמז על קשר עליון ביותר, דוגמת בנים שהם מציאות אחת עם האבא, ולכן גם בלשון זו נאמר "ובני עליון כולכם" שכולל הן את הנשמה והן את הגו, כי דווקא על ידי הגוף מתגלה הקשר העליון והעצמי הזה של ישראל באלוקות{{הערה|שיחת שבת פרשת מטות מסעי ה'תשכ"א.}}.
*'''קומם אלוקים שפטה הארץ''' – למרות שנאמר כאן הלשון 'אלוקים' שמורה בדרך כלל על בחינת דין, אלא הכוונה כאן למשפט של רחמים, כי בשונה ממשפט גשמי שצריך להכריע או כמו הדין או כמו הרחמים, במשפט התורה השלישי המכריע גורם שיתגלה האמת של הענין, שמביא לכך שכל צד מרגיש שהמכריע פסק כמוהו, וזו מעלת הרחמים שבכוחה לכלול חסד וגבורה יחד{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד ד'346 – מכתב כללי ערב חג השבועות ה'תשמ"ג.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[אני אמרתי אלקים אתם]]}}
לקראת יום הולדתו ה-81 של הרבי בי"א ניסן תשמ"ג, הלחין החסיד ר' [[פייטל לוין]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים "אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם". ניגון זה הוא השני בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי{{הערה|כאשר בשנים קודמות, רק התאימו מילים לניגון קיים, ולא הלחינו ניגון חדש. גם בשנה הראשונה, נבחר ניגונו של ר' פייטל לוין.}}.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=101 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]