עריכת הדף "תהלים ל"ט"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 35%
|כותרת= תהלים ל"ח {{ש}}לַמְנַצֵּחַ לִידוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד
| תוכן =
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן) מִזְמוֹר לְדָוִד.

'''ה:''' אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.

'''ג:''' נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.

'''ד:''' חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.

'''ה:''' הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.

'''ו:''' הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.

'''ז:''' אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.

'''ח:''' וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.

'''ט:''' מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.

'''י:''' נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.

'''יא:''' הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.

'''יב:''' בְּתוֹכָחוֹת עַל עָו‍ֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.

'''יג:''' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.

'''יד:''' הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.

}}
'''תהילים ל"ט''' הוא המזמור השלושים ותשעה ב[[ספר תהילים]]. מזמור מתייחס ל[[ידותון]] שהוא היה אחד מראשי משפחות משוררים לויים. המזמור נפתח במילים "למנצח לידותון מזמור לדוד".

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-38, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-39.

== תוכן המזמור ==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילת דוד על יסוריו לא שהיה מבעט ביסורים רק היה מצטער באשר שהיסורים מבטלים אותו מתורה וימי אדם המה מועטים, ואם לא עכשיו אימתי שהוא ימות היום או מחר לכך הוא מבקש להסיר ממנו יסורים כדי שיוכל ללמוד ולקנות עולם הבא".

'''פסוקים א'-ז':''' תיאור סבלו של המשורר.

'''פסוקים ח'-י"ב:''' בקשת המשורר.

== ביאור הרבי ==
נאמר בירושלמי: "רב גידל אמר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנאמר "אך בצלם יתהלך איש"". כלומר, בשעה שהתלמיד חוזר על שמועה שאמר רבו, חוץ מהבנת השמועה הוא גם צריך לפחד מרבו כאילו שהוא עומד לפניו, כי דווקא על ידי זה התלמיד יכול להיות בבחינת "מהלך" (מתנהג) למעלה מהגבלותיו, כיתרון מעלת ה[[נשמות]] בגופים על עבודת [[מלאכים]].

מבואר ב[[חסידות]] שההבדל בין שמיעה לראיה, שבשמיעה האדם ישתדל להבין ולהשיג, אך עדיין ייחסר לו המושכל בוודאות, ואם להגיד לו הפוך, הוא יכול לחשוב שזה באמת הפוך או שיסתפק, וכדומה. אבל בראיה, אדם נחקק שכך הדבר הוא, ואם הוא יראה הפוך, לא יאמין כי הרי ראה כבר אחרת. 

זה המעלה של [[ציור פני הרב]] בעת אמירת השמועה, בשבעת השמועה מתאחד עם הארת שכל רבו, ולא עם עצמיותו. אבל בכדי להתאחד עם עצמיותו של הרב, צריך הוא לצייר פני רבו, כאילו עומד מולו ושומע ממנו את השמועה. וכך שום דבר לא יעלים לו את השמועה, ויהיה לו כוח לעבור את כל העולמות וההיסתרים העומדים בדרכו כדי לבצע את השליחות רבו מתוך [[שמחה]]. 

וזו ההוראה לכל אחד ואחד: אפילו מי שלא זכו לראות את הרבי, אזי מזמן לזמן יציירו את פניו הק' של הרבי, כאילו "הוא.. עומד כנגדו", ובכך ינתן לו כוח למלא את שליחות רבו ב[[הפצת המעינות]] חוצה שמחה ובטוב לבב{{הערה|על פי שיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]] [[תשמ"ו]]}}.

== בנגינה החב"דית ==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]}}
על הפסוק "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי", ישנו [[ניגון]] חב"די שניגן [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה| [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/06-05-K-Ayal-Ta-aroig-Hodi-eini-Hashem-Kitzi-From-The-Tzemach-Tzedek-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון "הודיעי ה' קיצי"] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}}}


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=48&hilite= צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק']'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300036 יהל אור - פרק כט]'''

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|לט]]