עריכת הדף "תהלים כ'"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = למנצח מזמור לדוד
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}} '''ב:''' יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב:{{ש}} '''ג:''' יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:{{ש}} '''ד:''' יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:{{ש}} '''ה:''' יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:{{ש}} '''ו:''' נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱ-לֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:{{ש}} '''ז:''' עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:{{ש}} '''ח:''' אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱ-לֹהֵינוּ נַזְכִּיר:{{ש}} '''ט:''' הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:{{ש}} '''י:''' ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
| מקור = 
}}
'''"לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ'''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בישועה והצלחה. נוהגים לכלול את המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] בימים שאומרים בהן תחנון בין [[אשרי יושבי ביתך|אשרי]] ל[[קדושה דסידרא]], וכן לומר אותו בעת שזקוקים להצלה וישועה, תפילה על חולה, וכדומה.

על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ"ב|כ"ב]] ו[[תהלים ס"ט|ס"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}.

למזמור זה קשר מיוחד עם [[הגאולה העתידה]].

==תוכן המזמור==
*פסוק א' - פתיחה, מזמור זה נאמר על ידי דוד המלך.
*פסוקים ב'-ז': דוד מבטיח ומתפלל לה' שיענה לו ויושיע אותו מאויביו, וזאת בזכות הקרבנות והמנחות שלו.
*פסוקים ח'-ט': ההבדל בין בני ישראל הסומכים על השם ובוטחים בישועתו, לגויים הבטוחים בכוחם הבגבורתם.
*פסוק י': תפילה לה' לישועה.

==אודות המזמור ==
המזמור חובר על ידי [[דוד המלך]] כאשר שלך את יואב שר הצבא שלו למלחמה, והתפלל עליו: "יענך ה' ביום צרה", יחזק אותך ויסייע לך במלחמה, כשהוא מדגיש שבשונה מהגויים הסומכים על כוחם וגבורתם ועל העליונות הצבאית שלהם, אנו "בשם ה' אלוקינו נדגול", ואנחנו סמוכים עליו ובטוחים בו שיסייע לנו לנצח.

לפי מסורת אחרת של חז"ל, דוד חיבר את המזמור כאשר נרדף על ידי הפלשתים וכמעט נוצח על ידם, עד שאבישי בן צרויה הגיע במפתיע והציל אותו לאחר שנשא תפילה זו{{הערה|סנהדרין צה, א. על הפסוקים בשמואל ב' כא, טו.}}.

מפרשים נוספים טוענים שהמזמור חובר לכתחילה עבור הלויים שיאמרו אותו בעת שהוא עצמו יוצא למלחמה, ולפי המלבי"ם, כאשר הייתה לדוד מלחמה מרוחקת מירושלים ונודע הדבר בעיר, העם החל להתפלל עליו ואף שלח לו כוחות חיל שיבואו לעזרתו, אולם תוך כדי מסעם כבר נודע להם שדוד נושע בדרך ניסית ובהזכרת שם ה'{{הערה|שם=מפורש|ראו 'תהלים המפורש' הקדמה לפרק כ'.}}.

== זמני אמירתו ==
*נוהגים לומר את המזמור מידי יום נאמר ב[[תפילת שחרית]] של יום חול בימים שאומרים בהן [[תחנון]], בין [[אשרי יושבי ביתך|אשרי]] ל[[קדושה דסידרא]]{{הערה|זאת על אף שהמזמור לא מופיע בסדר רב עמרם גאון ובסדר התפילה של ה[[רמב"ם]].}}{{הערה|1="שיעורי הלכה למעשה", חלק אורח חיים, שלום בער לוין, תמוז תשע"ד - 2014, עמוד י"ב, סעיף יד. "פסקי הסידור" לרבי שניאור זלמן מליאדי, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25072&st=&pgnum=653 עמוד תרכג] ועמוד לאחריו.}}. ה[[אבודרהם]] מביא בשם חז"ל את מעלת המזמור שנאמר לאחר שדוד הקדים 18 מזמורי שבח והודיה לה', וכך מתאים גם שאנו נאמר את המזמור לאחר תפילת 18. למרות שאין אומרים את המזמור כחלק מסדר התפילה, מנהג חב"ד הוא שבימים שאין אומרים בהם תחנון ולא אומרים אות המזמור בתפילה משלימים אותו לאחר התפילה במסגרת שיעור התהילים היומי{{הערה|[[ספר המנהגים חב"ד|ספר המנהגים]] - מנהגי חב"ד עמוד 17. ובאחורי דף השער של תהילים אהל יוסף יצחק.}}.
*הפסוק האחרון של המזמור נאמר בתפילה במקומות רבים, כולל בפתיחת תפילת ערבית של חול, וב[[הבדלה]].
*המזמור נכלל ברשימת המזמורים שעל פי מסורת רבותינו נשיאינו יש לומר בשעת הלידה כסגולה ללידה קלה.

==רמזים במזמור==
בספר הזוהר מובא{{הערה|ויקרא רמא, ב.}} למזמור זה ישנה חשיבות מיוחדת, והוא כולל בתוכו מספר רמזים:
*9 פסוקים{{הערה|מלבד הפסוק הפותח שהוא מעין 'כותרת' למזמור.}} - מספר אמת{{הערה|המילה אמת ב[[גימטריא קטנה]] שווה 9.}}.
*70 מילים - כנגד 70 בני יעקב שירדו למצרים, ובתקוני זוהר שהם כנגד 70 צירים וחבלי שכינה, ובמפרשים - שהם כנגד 70 שנות חבלי משיח בדוגמת האיילה שצווות 70 קולות קודם הלידה{{הערה|שם=מפורש}}.
*310 אותיות - כנגד [[ש"י עולמות]] שעתיד הקב"ה להנחיל לצדיקים כשיבוא [[משיח]].

בספר 'הרוקח'{{הערה|כח.}} מובא שבפרק כולו לא מופיעה האות ט' הרומזת למכשולים המונעים מהתפילה לעלות ולהתקבל לפני כסא הכבוד, היות ושום דבר לא יכול להפריע לתפילה זו מלהתקבל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/17/index.htm יהל אור - פרק כ"ף]''', באתר ספריית ליובאוויטש
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=132 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי']''', {{הב}}

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כ]]