עריכת הדף "תהלים כ"ט"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵ-לִים 
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵ-לִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז:{{ש}} '''ב:''' הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ:{{ש}} '''ג:''' קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵ-ל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים:{{ש}} '''ד:''' קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר:{{ש}} '''ה:''' קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:{{ש}} '''ו:''' וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים:{{ש}} '''ז:''' קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ:{{ש}} '''ח:''' קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ:{{ש}} '''ט:''' קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד:{{ש}} '''י:''' ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם:{{ש}} '''יא:''' ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
| מקור = 
}}
'''"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵ-לִים"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ט''' שב[[תהלים]], שהינו אחד המזמורים הפותחים את תפילת [[קבלת שבת]] שהיה גם אחד מהמזמורים שניגנו הלווים בבית המקדש בזמן הקרבת הקרבנות.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-28, ועד ליום ההולדת ה-29.

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "במזמור זה הם ח"י אזכרות נגדם תקנו חכמינו ז"ל ח"י ברכות. ויש לפרש כל המזמור על [[מתן תורה]] ועל [[קיבוץ גלויות]]".

==בתפילה==
חז"ל מציינים שבמזמור זה הביטוי "קול ה'" חוזר שבע פעמים, ושם ה' חוזר בו שמונה עשרה פעמים{{הערה|כאשר מונים גם את 'א-ל הכבוד' יש יחד 19 אזכורים.}}, וכנגדם תיקנו ב[[תפילת העמידה]] של [[יום חול]] שמונה עשרה ברכות{{הערה|ועוד אחת, כנגד האזכור של 'א-ל הכבוד'.}}{{הערה|[[מסכת מגילה]], יז, ב. ושם, שבפסוקים א–ב המקור לברך הברכות אבות, גבורות, וקדושת השם בתפילת העמידה.}}.

את המזמור נהגו לשיר ב[[בית המקדש]], בעת הקרבת [[קרבן מוסף]] ביום הראשון של [[חול המועד]] [[סוכות]]{{הערה|מסכת סוכה נה, א. רמב"ם הלכות תמידים ומוספין י, יא.}} ובעת הקרבת [[קרבן תמיד]] של בין הערבים ב[[ראש השנה]]{{הערה|ראש השנה ל, ב. רמב"ם שם ו, ט.}}.

כיום, נוהגים לומר מזמור זה בתפילת [[קבלת שבת]] לפני ה[[פיוט]] [[לכה דודי]], ונוהגים לעמוד בעת אמירתו.

על פי הקבלה, שבע האזכורים של 'קול השם' במזמור הם כנגד שבעה ימי השבוע.

==בתורת החסידות==
*'''כללות המזמור''' - ב[[סידור האריז"ל]] מופיעות כוונות רק ל'מזמור לדוד', וערב יום טוב שחל בערב שבת, מדלגים את שאר המזמורים מ'לכו נרננה' ועד למזמור זה, כיון שיש בו מעלה מיוחדת שדווקא על ידי אמירתו נעשית ההכנה השלימה לקבל את השבת, היות והוא מכוון כנגד יום השישי בשבוע{{הערה|לפני 'לכה דודי' יש 6 מזמורים, אחד כנגד כל יום, והמזמור השישי שהוא המזמור שלנו, מכוון כנגד היום השישי.}} שכל ענינו הוא הכנה לשבת, מה שמבטא גם את חשיבות ה[[הכנה למצווה]] שבפרטים מסויימים חשובה לא פחות מהמצווה עצמה. מזמור זה קשור גם עם ההכנת לבית המקדש, כפי שבא לידי ביטוי בסמיכות שלו{{הערה|ובכך שנכלל באותו שיעור יומי כפי שתיקן אדמו"ר הריי"צ.}} לפרק שלאחריו, 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' ב[[בית המקדש השלישי]]{{הערה|שיחת שבת פרשת בא תשמ"א.}}.
*'''הבו לה'''' - במזמור נאמר שלושה פעמים ביטוי זה, הרומז על ג' המוחין דחב"ד, שעל ידם נעשית ההשפעה על שבע המדות, הנרמזים בשבע הפעמים שמופיע הביטוי "קול ה'", כי המידות הם תולדות חב"ד, ועל ידי שניהם יחד מגיעים לגאולה, הרמוזה במזמור שלאחריהם{{הערה|ראו בקטע הקודם, ובמקור הנסמן בהערה שם.}}.
*'''בהדרת קודש''' - הגמרא{{הערה|מסכת ברכות ריש פרק ה'.}} מנסה ללמוד את החיוב להתפלל מתוך כובד ראש מכמה פסוקים, ביניהם הפסוק הזה, אותו דורשת הגמרא ב[[חילופי אותיות]], 'בחרדת קודש'. והביאור על פי פנימיות, שלדעת ריב"ל לא מספיק הביטול וההכנעה בזמן התפילה, אלא צריך שהביטול יחדור בכל מציאות האדם כך שמלבד היראה תהיה גם חרדה, שענינה [[יראת בושת]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 67 ואילך.}}.
*'''ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם''' - הישיבה מורה על המשכת האלוקות לעולם הזה התחתון, לעומת 'עמידה' המורה על האלוקות כפי שלמעלה מהעולמות, והדגשת הפסוק היא שכשם שבזמן ה[[מבול]] היה ה' לבדו וכל המציאות נמחתה, כך גם לאחר המבול שיש את מציאות העולם והשפעת הקב"ה בעולמות היא באופן של השפלה וירידה - אין עוד מלבדו{{הערה|מאמר ד"ה 'ואתה ברחמיך הרבים' תשי"ז.}}.
*'''ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום''' - חז"ל אומרים 'אין עוז אלא תורה', ובלימוד התורה יש שקלא וטריא וסברות שונות, ועבור ההכרעה צריך תוקף ועוז להתגבר על הנטיות השונות של השקלא וטריא, ולאחר ההכרעה, כל הדעות מסכימות ומודות שכך היא ההלכה ואזי נעשה 'שלום' אמיתי בין כל הדעות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 112.}}. והשם הוי' הראשון הוא כנגד ה'עוז' שניתן לבני ישראל בשעת מתן תורה, והשם הוי' השני הוא הנתינת כח לשלום שישרה בבני ישראל גם לאחר מתן תורה, שיכול לפעול על היצר הרע{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשכ"ב.}}, ופסוק זה הוא סיום הש"ס (במשנה), שהשלום שנעשה על ידי התורה פועל לא רק במי שלומד, אלא גם ובעיקר בין העולם והקב"ה, כי על ידי מתן תורה נעשה חיבור בין עליונים ותחתונים{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמוד 488.}}, וגם בין בני ישראל ואומות העולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 349, שיחת שבת פרשת פנחס י"ט תמוז תשל"ו.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=35 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300233 יהל אור - פרק כט]'''

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כט]]