עריכת הדף "שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד)"

[[קובץ:Kkkkkk.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן בחנוכת [[בית שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]], יושב בשורה הראשונה כשמקל בידו]]
הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' ([[א' ניסן]] [[תרס"ג]] - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] בראש חודש ניסן [[תרס"ג]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן ולאמו מרת בתיה דבורה ושמר ב[[מסירות נפש]] על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב]].

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות [[נישואין]] אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, הרבי פנה אליו במכתבים בתואר "מחותני"{{הערה|מכתבי הרבי אליו מתש"ז-תש"ח נדפסו ב[[אגרות קודש]] ח"ב אגרות רעג, שז, שנב.}}, ופעם אחת במהלך ה[[התוועדות]] התעניין הרבי בהימצאותו באומרו: "איפוה המחותן שלי? הוא תמיד שר קול דודי שישיר את הניגון עכשיו, הרב שניאור זלמן בוטמאן, לוינזון, עם כל השמות. איפוא הוא? הוא ישן? הרי זה דבר בעתו"{{הערה|שיחת יום ב' דחג הסוכות [[תש"ל]].}}.

לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר.

ב[[חודש אב]] [[תרצ"ה]] נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונכלא באשמת סיוע לישיבות המחתרתיות, ולאחר קרוב לשלושה חודשי מאסר בתנאים קשים, נשלח לגלות ב[[עיירה]] מוראשי שבערבות סיביר, שם התאחד עם משפחתו ועסק לפרנסתו ב[[שחיטה]], ורק ב[[חנוכה]] של שנת [[תרצ"ט]] הסתיימה תקופת גלותו והוא הורשה לעזוב את [[סיביר]] הקפואה ולחזור אל תוככי רוסיה.

עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]].

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו בפריז בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו [[הרבנית חנה]] להגר ל[[ניו יורק]].

ב[[י"ח אדר]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו ב[[ניו יורק]], ו[[הרבי]] ו[[הרבנית]] הגיעו לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים.

בשנים מאוחרות יותר התיישב ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק".

נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]].

==זכרונותיו==
עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה. 

זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור ב[[י"ד כסלו]] [[תשס"ז]] כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]', ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור במהדורה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] על ידי הוצאת [[חז"ק הוצאה לאור]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[שלום בער בוטמן]] ע"ה, [[תל אביב]].
*הרב [[שמואל בוטמן]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], ויו"ר [[מטה משיח העולמי]].
;בנותיו
*לאה לובא, אשת ה'[[חוזר]]' הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]], [[קראון הייטס]].
*מרים פייגא, אשת הרב [[יהודה לייב סברדלוב]], [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''זכרונות הרב שניאור זלמן בוטמן''', [[חז"ק הוצאה לאור]] טבת [[תשפ"א]]
*הרבי בפאריז. ובו תיעוד נרחב אודות שהות משפחת בוטמן במחיצת הרבי בפריז בשנת תש"ז

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?id=691&section=artdays קטע ממכתב הרבי אליו] {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/128312 מסר נפשו על חיזוק היהדות]''', סקירה על הספר אודות זכרונותיו {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטמן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]]