עריכת הדף "שמירת המקדש"

'''שמירת [[בית המקדש|המקדש]]''' היא [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהנים]] וה[[לויים]], לשמור על בית המקדש. השומרים ניצבו ב-24 עמדות בשטח המקדש וסביבו{{הערה|שם=מדות|מדות פרק א משנה א.}}.

הפוסקים נחלקו האם מצוות שמירת מקום המקדש הינה חובה גם בימינו.

==מקור מצות השמירה==
מצוות שמירת המקדש נלמדת מפסוקי התורה בשתי פרשיות בספר [[במדבר]]. ב[[פרשת במדבר]]: "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ{{הערה|במדבר ג, לח.}}; וב[[פרשת קרח|פרשת קרח:]] "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד"{{הערה|במדבר יח, ד.}}.

לדעת חלק ממוני המצוות, בנוסף למצוות עשה לשמור את המקדש, יש איסור [[לא תעשה]] להשבית את שמירת המקדש{{הערה|רמב"ם ספר המצוות לא תעשה סז. ספר החינוך שצא.}}.

=== טעם השמירה ===
בטעם מצות השמירה נאמרו כמה ענינים:

* עבור כבוד המקדש - ובלשון הרמב"ם: {{ציטוטון|שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין}}{{הערה|רמב"ם בית הבחירה ח, א (על פי ספרי זוטא פרשת קרח).}}.
* כדי לשמור שלא יכנסו לבית המקדש [[שילוח טמאים|טמאים האסורים בכניסה]]{{הערה|1=רש"י במדבר ג, ו. יח, א. ועוד - נסמנו ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15826&st=&pgnum=65 לקוטי שיחות חלק יג שיחת קרח ב] הערה 20.}}.
* כדי לשמור על כלי המקדש{{הערה|אבני נזר יורה דעה תמט, ד (ועוד - הובאו בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 22).}}.

יש ששילבו כמה מהטעמים יחדיו: [[הרמב"ם]] כתב שהשמירה היא לכבודו של בית המקדש, שלא יכנסו אליו טמאים{{הערה|מורה נבוכים ח"ג פמ"ה (הובא בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 21).}}; ו[[האבני נזר]] כתב שהשמירה היא לכבודו של המקדש, שלא יהיה הפקר ויוכלו לגנוב ממנו{{הערה|אבני נזר שם ד.}}.

[[הרבי]] מבאר בשיטת הרמב"ם (בספרו [[משנה תורה]]) ו[[הרא"ש]]{{הערה|בפירושו ריש מסכת תמיד.}}, שהשמירה היא לכבודו של בית המקדש, והכבוד מתבטא בכך שלא מסיחים את הדעת ממנו, ותמיד יש אנשים סביבו. שמירה זו מגדילה את מעלתו של בית המקדש, ולכן היא אינה רק חלק מעבודות המקדש, אלא חלק מבניין המקדש עצמו{{הערה|אמנם, מפשט הפסוקים בפרשת קרח ברור שיש לשמור שלא יכנסו טמאים למקדש. אך לשיטה זו ניתן לבאר, שרק במשכן נצרכה השמירה עבור הטמאים, ולא בבית המקדש שדלתותיו היו סגורות (לקוטי שיחות חלק יג שם הערה 30).}}.

מסיבה זו, הלכות שמירת המקדש מופיעות במשנה ב[[מסכת מידות]], וברמב"ם בהלכות בית הבחירה - במקום העוסק בהלכות מבנה בית המקדש, ולא במקומות העוסקים בעבודה במקדש{{הערה|לקוטי שיחות חלק יג שם באריכות.}}.

== דיני השמירה ==

=== מקומות השמירה ===
במשנה{{הערה|שם=מדות}} נאמר: {{ציטוטון|בשלשה מקומות הכהנים שומרין בבית המקדש . . והלוים בעשרים ואחד מקום}}. במשנה נוספת העוסקת בשמירת [[בית הניצוץ]], נאמר{{הערה|פרק א משנה ה.}}: {{ציטוטון|שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן}}. בענין זה מצאנו שלוש שיטות בראשונים{{הערה|ראה בהרחבה משנה למלך הלכות בית הבחירה ח, ד. עזרת כהנים מדות פ"א מ"א בני יוסף אות ב.}}:
* לשיטה אחת, בכל שלושת המקומות ששמרו הכהנים, שמרו גם הלויים, ונוסף על כך שמרו בעוד 21 מקומות. סך הכל שמרו 3 משמרות כהנים ו-24 משמרות לויים{{הערה|סמ"ג עשין קסה. רבינו תם - הובא ברא"ש ובראב"ד תמיד כז, א.}}.
* לשיטה שניה, בשלושת המקומות ששמרו הכהנים שמרו הם לבדם, והלויים שמרו בנפרד ב-21 מקומות אחרים (לשיטה זו, האמור במשנה "שהכהנים שומרים מלמעלן והלויים מלמטן", אינו מדבר על אותה עמדת שמירה, אלא שבכל מקום בו שמרו הכהנים היה זה בגובה למעלה, ובכל מקום בו שמרו הלויים היה זה למטה){{הערה|רמב"ם שם. מפרש לתמיד כו, ב ד"ה שהכהנים.}}.
* לשיטה שלישית, בכל שלושת המקומות ששמרו הכהנים, שמרו גם הלויים, ונוסף על כך שמרו בעוד 18 מקומות. סך הכל שמרו 3 משמרות כהנים ו-21 משמרות לויים{{הערה|רא"ש כז, א. פסקי תוספות תמיד אות ז, וריש מדות.}}.

מקומות השמירה של הכהנים - ב[[לשכת בית אבטינס|בית אבטינס]], בבית הניצוץ וב[[בית המוקד]].

מקומות השמירה של הלויים:
*4 - בארבע פינות [[הר הבית]]
*5 - בחמשת שערי הר הבית מבפנים
*4 - בארבע פינות העזרה
*5 - בחמשה משערי העזרה מבחוץ
*1 - בלשכת הקורבן
*1 - בלשכת הפרוכת
*1 - באחורי בית הכפורת

הגמרא{{הערה|תמיד כז, א.}} מבארת שהשמירה בעזרה היתה רק על חמישה משעריה, על אף שהיו לה שבעה - ונחלקו האמוראים בהסבר הדבר: לדעת [[אביי]], שנים מהשערים לא היו צריכים שמירה; לדעת [[רבא]], מניין השערים (חמישה או שבעה) נתון במחלוקת תנאים. הרבי מבאר שהמציאות בעזרה מוסכמת על כולם, ואכן היו בה שבעה שערים (ואפילו יותר); אלא שנחלקו לכמה מהם יש "דין שער" בהגדרה ההלכתית. לדעת רבא, דעה אחת סוברת שלשני השערים הנותרים אין כלל דין שער, ואילו השניה סוברת שיש לשבעה דין שער, אבל שנים מהם לא זקוקים לשמירה (כדעתו של אביי). הרמב"ם, שפסק ששער בית הניצוץ ובית המוקד אינם זקוקים לשמירה, פסק אם כן כדעת רבא ולא רק כאביי{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1os5FKFGb_6rCIzeMQSrTay2Myr6OnHDC/view לקוטי שיחות חלק יח, שיחת קרח ד].}}.

שמירת הכהנים בשלושה מקומות נלמדת מפסוקי התורה אודות השמירה ב[[משכן]]{{הערה|תמיד כו, א.}}, ושמירת הלויים ב-21 מקומות נלמדת מהכתוב בדברי הימים אודות השמירה ב[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|תמיד כז, א. ברא"ש שם מפרש שגם פרטי המקומות המדוייקים בכל רוח נלמדו מהפסוקים, אך לדעת הראב"ד רק מספר השומרים נלמד מהפסוק, ואילו מיקומם המדוייק משתנה בין בתי המקדש, לפי הצורך.}}. עם זאת, יש מקום לדון האם מחוייבים מן התורה לשמור בכל המקומות כולם, או שיוצאים ידי חובה גם על ידי השמירה בחלקם (או לפחות רק שלושת הכהנים ולוי אחד, כנלמד מהתורה), וריבוי המקומות הוא רק הידור במצוות השמירה, מעין "[[ברוב עם הדרת מלך]]"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יג שם, הערות 32. 34. 59.}}.

=== זמן השמירה ===
בזמן השמירה נחלקו הראשונים: יש שכתבו שהשמירה היא תמיד, גם ביום וגם בלילה{{הערה|מפרש לתמיד כה, ב ד"ה היו עליות. וכן משמע ברמב"ם בתחילת ספר היד מצוות עשה מצוה כב. ועוד.}}; ויש שכתבו שהשמירה בלילה בלבד{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה ח, ב. תוס' עירובין כג, א ד"ה שהוא; יומא י, ב ד"ה רבנן (ב). פירוש ר"ש ורע"ב ריש מדות. ועוד.}}. ויש שכתב שבחלק מהמקומות שמרו בלילה, ובחלק שמרו גם בלילה וגם ביום{{הערה|ראב"ד תמיד כז, א ד"ה לצפונה.}}.

ה[[מנחת חינוך]]{{הערה|מצוה שפח.}} תמה מה המקור לשיטת הסוברים שהשמירה בלילה בלבד. [[הרבי]] מבאר לפי דרכו, שמטרת השמירה היא למנוע [[היסח הדעת]] מהמקדש, ולכן ביום שבו עסוקים בעבודת הקרבנות אין היסח הדעת ולא נצרכת שמירה, רק בלילה שבו אין עבודה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יג שם.}}.

גם לפי [[תורת הקבלה|הקבלה]] כתבו [[הרדב"ז]]{{הערה|מצודת דוד מצוה דש.}} ו[[האריז"ל]]{{הערה|לקוטי הש"ס ריש מסכת תמיד.}} ששמירת המקדש היא הגנה מפני כוחות הטומאה המזיקים בלילות.

=== השומרים ===
השומרים הם הכהנים והלויים. יש שכתבו שבכל מקום משמר שמרו קבוצת שומרים{{הערה|משנה למלך בית הבחירה ח, ד. תפארת ישראל תמיד א בועז אות א. ועוד.}}, וכן שמתוך הקבוצה עצמה היו משמרות - כשזה שומר חברו ישן, ובהמשך מתחלפים{{הערה|באר שבע תמיד כה, ב סוף ד"ה והרובין.}}.

מתוך שלושת המשמרות בהם שמרו הכהנים, בבית אבטינס ובבית הניצוץ שמרו ה"רובים" - כהנים צעירים שעדיין לא הגיעו לעבודה{{הערה|משנה ריש תמיד, על פי ביאור רוב הראשונים, ופסק הרמב"ם הלכות בית הבחירה ח, ה (יש שלדעתם גם בבית המוקד היו שמורים הרובים, אך אין זו הדעה המקובלת - ראה לקוטי שיחות חלק יג שם הערה 61*).}}. לדעת רוב הראשונים{{הערה|רבינו גרשום, מפרש ורא"ש תמיד כה, ב ד"ה והרובין. ראב"ד תמיד כז, א ד"ה דלא מטו. ועוד.}} מדובר בכהנים ילדים, לפני גיל בר מצוה. כמה מהאחרונים תמהו כיצד ייתכן שימסרו את מצות השמירה לילדים, וכיצד יכולים הילדים לקיים מצוה זו{{הערה|משנה למלך בית הבחירה ח, ה. באר שבע, חת"ם סופר, לקוטי הלכות להח"ח (זבח תודה) על תמיד כז, א. אבני נזר שם יא.}}; ולכן יש שכתבו שמדובר בכהנים מעל גיל מצוות, אלא שלא הגיעו לגיל עשרים, שממנו מתחילים הכהנים לעבוד במקדש.

[[הרבי]] מבאר את שיטת הראשונים על פי הסברא שמטרת השמירה היא למנוע [[היסח הדעת]] מהמקדש, ולפי זה מובן שגם ילדים יכולים לשמור, שהרי מצינו בהלכה שמועילה שמירתו של קטן כאשר גדול עומד על גביו{{הערה|לקוטי שיחות חלק יג שם בסוף השיחה, ובהערות 68-9.}}.

דברי הראשונים נאמרו לגבי משמרות הכהנים, אך יש מי שכתב שבאותה מידה יש להכשיר לדעתם ילדים לשמירה גם במשמרות הלויים{{הערה|צפנת פענח על הלכות מתנות עניים א, א.}}.

יש מהאחרונים שכתב שלמרות שהשמירה היא מצווה על הלויים, גם ישראל כשר לשמירה{{הערה|מנחת חינוך פרשת קרח מצווה שפט, ד"ה ודע.}}.

הממונה על שומרי המקדש נקרא "[[איש הר הבית]]", ותפקידו היה לבדוק את השומרים בעת משמרתם שאינם ישנים. כמתואר ב[[משנה]]{{הערה|מסכת מדות א, ב.}}.

==גדר חובת שמירת המקדש, ובזמן הזה==
מכך שהתיאור על שמירת המקדש נכפל במשניות בשתי מסכתות שונות, ומדיוקי הלשונות ברמב"ם, מחלק הרבי בין חובת שמירת המקדש מצד החפצא, שיש חובה שהמקדש יהיה שמור, אלא שחובה זו הוטלה על הכהנים והלווים, לבין חובת שמירת המקדש מצד הגברא - שישנה חובה המוטלת על הכהנים והלווים לשמור את המקדש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HZ2P42FI-HAM2jn0McmXhivjmwEpBFiS/view לקוטי שיחות חלק י"ג שיחה שניה לפרשת קורח], וראו התייחסויות נוספות של הרבי לכך בשיחות המקוריות מהן נערך הליקוט, הדרן על מסכת מידון יו"ד שבט תשל"ב, שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ושבת פרשת משפטים תשל"ב.}}.

במשך הדורות נותר הדיון על גדר שמירת המקדש באופן תיאורטי בלבד, ובשנת תרמ"א החלו גדולי ישראל לדון בכך באופן מעשי, בעקבות הספר "משכנות לאביר יעקב" שפרסם ר' [[הלל משה גלבשטיין]] (שנמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), בו טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, כאשר רבים מבני דורו חלקו עליו בחריפות, בהם הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), האדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב{{הערה|1=ראו שו"ת אבני נזר, יורה דעה, סימן תמ"ט, שהשמירה תלויה גם בבגדי כהונה וכיו"ב שאינם שייכים כיום.}}, ובעל המנחת אלעזר ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/14890 הספר] באתר היברובוקס.}}, וכאשר הרבי נדרש לנושא, התבטא שאף ששללו את דבריו בחריפות, הרי מעצם זה שחלקו עליו בפרטים מסויימים ניתן להוכיח שר' הלל משה גלבשטיין צדק לכל הפחות בחלק מטענותיו.

בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי שוב לנושא{{הערה|בקשר עם שיעורי הרמב"ם היומי.}}, וביאר שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ חלק א' עמוד 404 ואילך.}}.

==ראו גם==
*[[איש הר הבית]]

==לקריאה נוספת==
*'''בחצרות בית השם''', ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש תשפ"א, עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/3/46.htm אדמו"ר הרש"ב לומד על אופן השמירה על ציון אדמו"ר הזקן מדיני שמירת המקדש]''', שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן מו

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]