עריכת הדף "שמואל"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{לפשט|הפסקה "שמואל הנביא בתורת הקבלה"}}
{{מפנה|שמואל}}
{{דמות
| שם = שמואל הנביא
| תמונה = שמואל.jpg
| תיאור = ציונו של שמואל הנביא
| תאריך לידה = ב'תת"ל
| תאריך פטירה = ב'תתפ"ג
| גיל פטירה = 52
| תקופתו = [[תקופת השופטים|שופטים]]
| תפקיד = [[נביא]] ו[[שופט|שופט ישראל]]
}}
[[קובץ:שמואל הנביא.jpg|ממוזער|הציון מצד הנשים]]
'''שמואל הנביא''' היה אחרון מנהיגי [[עם ישראל]] ב[[תקופת השופטים]] והמובחר שבהם{{הערה|כדברי [[האברבנאל]] בהקדמתו לספר יהושע "השלם שבשופטים שמואל ע"ה".}}, ממליך [[שאול]] ו[[דוד]] מלכי עם ישראל הראשונים, [[נביא]], וראש [[שלשלת הקבלה]] שנמסרה לו מ[[עלי הכהן]] והועברה על ידו לדוד המלך{{הערה|לדעת ה[[רמב"ם]] בהקדמה ל[[משנה תורה]]. ולדעות אחרות הועברה ל[[גד הנביא]] או ל[[נתן הנביא]].}}. כתב את [[ספר שופטים]] ו[[ספר שמואל]] מחלק הנביאים שב[[תנ"ך]], ואת [[מגילת רות]] מחלק הכתובים שבתנ"ך{{הערה|עפ"י {{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}} ולדעת האברבנאל בהקדמתו ליהושע- כתב גם את [[ספר יהושע]] ואילו ספר שמואל סודר על ידי [[ירמיהו הנביא]].}}.  

==תולדות חיים==
נולד ל[[אלקנה]] בן ירוחם מהר אפרים המכונה בפסוק "אפרתי". מגורי אביו בהר אפרים היו בעקבות השתייכותו ל[[שבט לוי]] שלא קיבל [[התנחלות השבטים|נחלה]] ב[[ארץ ישראל]] ופוזר בין [[שבטי ישראל|יתר השבטים]]{{הערה|כמופיע ב{{תנ"ך|יהושע|כא}}.}}, ואילו התואר "אפרתי" הוא לשון חשיבות וחן{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|א|מפרש=רש"י}}.}}. שמואל הוא מצאצאי [[קורח]] ואביו אלקנה היה אף הוא נביא{{הערה|עיין {{תנ"ך|שמואל א|ב|כז|מפרש=רש"י}}.}} והחשוב מבין יושבי הר אפרים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|א|מפרש=האלשיך}}.}}. הפסוק מתאר את מעשיו של אלקנה וכותב שהיה מארגן עליה המונית ל[[משכן שילה]] למרות שבאותה תקופה ישראל לא הקפידו על מצווה זו, חז"ל דורשים כי בשכר מעשה זה זכה לבנו שמואל{{הערה|ילקוט שמעוני שמואל א רמז ע"ז.}}. אימו של שמואל, [[חנה]], היתה אף היא נביאה והיתה [[עקרות|עקרה]] במשך שנים ארוכות כאשר בעקבות תפילתה במשכן ברך אותה [[עלי הכהן]] שתענה משאלתה והיא תיפקד. בגמרא מובא כי חנה נפקדה ב[[ראש השנה]]{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יא|א}}.}}. שמואל נולד מהול{{הערה|אבות דרבי נתן, פרק ב, ה.}} וכפי שנדרה חנה בתפילתה, היה [[נזיר]] מבטן{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|יא}}.}}. חנה קראה לבנה שמואל {{ציטוטון|כי מה' שאלתיו|{{תנ"ך|שמואל א|א|כ|ללא=ספר}}}} רש"י מפרש כי מרומז בשמו שני דברים: האחד שהוא קרוי על שם הא-ל והשני על שם שהוא שאול לאימו מאת ה'.

המדרש מספר{{הערה|מדרש שמואל, פרשה ג, ד.}} כי בתקופה שלפני הולדת שמואל היתה יוצאת בכל יום [[בת קול]] ואומרת כי עתיד להוולד צדיק ושמו שמואל, וכל הנשים שבדור היו קוראות לבניהם שמואל בתקווה שבנם הוא הצדיק, אך כשגדל הילד ראו כי מעשיו אינם מתאימים והבינו שלא עליו דיברו, עד שילדה חנה את שמואל וכשראו את מעשיו הבינו שכנראה עליו דיברה הבת קול.

בהגיעו לגיל שנתיים{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|א|כב|מפרש=רש"י}}, ובגרסא אחרת בן כ"ב חודש.}} העלתה אותו אימו לבית המקדש{{הערה|עד אז נמנעה מכך משום שהיה מפונק ביותר, עיין {{בבלי|חגיגה|ו|א}}.}}. הגמרא{{הערה|{{בבלי|ברכות|לא|ב}}.}} מספרת כי בהגיעו למקדש לראשונה הורה בפני עלי הכהן כי [[שחיטה]] כשרה בזר ועל כן דן אותו עלי למיתה כדין [[מורה הלכה בפני רבו]] אך הודות לתחנוניה של אימו, ניצל. לאחר מכן אמרה עליו אימו את [[תפילת חנה]].  

אלקנה וחנה השאירו את שמואל במשכן שם הוא שירת את עלי הכהן ולמד ממנו תורה ועבודת ה'. עבודתו של שמואל במשכן היתה לשיר בפה ובכלי{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|יח|מפרש=רד"ק}}.}}. מדי שנה כאשר הגיעו הוריו למשכן לזבוח לה' היתה מביאה לו אימו מעיל שהתאים למידת גופו. מעיל זה המשיך ללוות את שמואל גם בהמשך חייו והוא מאוזכר בנביא פעמים נוספות, במדרש מסופר כי הוא גם נקבר במעילו ואף כשהועלה באוב על ידי שאול הוא הופיע כ"איש עוטה מעיל"{{הערה|תנחומא על פרשת אמור: "תנא המעיל בו גדל, בו נקבר, בו עלה".}}.

==שמואל הנביא בתורת [[הקבלה]]==
שמואל היה בדרגה הגבוהה ביותר ב[[נשמה|נשמות]] הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם [[הויה]]{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]].}}.

שמואל הנביא תיקן מעט הפגם ד[[נצח]] ושלימותו יתוקן בביאת המשיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות [[פרשת בשלח]] צדקת פרזונו בישראל רכח, א.}}.

דרך עבודתו של שמואל היה קיום ה[[מצוות]] בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, שעל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]] [[תורת חיים]] שמות חלק א' פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.}}.

==הרבי על שמואל הנביא==
מכתב הרבי מ[[ח' בטבת]] [[תשי"ד]], הפונה אל הד"ר מיכאל איש שלום – שפרסם ספר 'קברי אבות'{{הערה|ירושלים תש"ח}}, ובו הערות על ספרו. תחילה מקדים הרבי:

{{ציטוט|תוכן=עד היום באים יהודים למאות ואלפים להשתטח ולהתפלל על הקברים הקדושים בארץ ישראל, והוא ענין שאינו קשור בשכל בלבד אלא גם ברגש פנימי שבנפש, והוא מאורע חשוב בחיי היהודי כשזכה להשתטח על המקומות הקדושים, וגם מחוץ לארץ שולחים בקשות ותפילות לאמרם כידוע ומפורסם..|מרכאות=לא}}

בקשר לקביעה ובירור מקומות הקברים הקדושים מדגיש הרבי:

{{ציטוט|תוכן=היא נמסרה מהאר"י הקדוש ב"שער הגלגולים", וגם ספר 'גלילות ארץ ישראל" אשר בעל סדר הדורות פרסמם בכל תפוצות ישראל בדורות שעברו..

אשר ל'שער הגלגולים' מצטט הרבי שיסודו למעלה מן השכל – "שהוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים ועל ידי זה.. היה יודע קבר כל צדיק וצדיק"{{הערה|שער הגלגולים הקדמה לז}}|מרכאות=לא}}.

כמו כן לגבי קבורת אלקנה (אבי שמואל הנביא) כותב הרבי:

{{ציטוט|תוכן=מובא ב'שער הגלגולים' מקום קבורתו, ולא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31683 המסר הנסתר בהפטרת ראש השנה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]
{{קרד}}