עריכת הדף "שם הוי"ה בניקוד אלוקים"

שם '''הוי' בניקוד אלוקים''' נזכר בזוהר{{הערה|חלק ג' פרשת אחרי דס"ה ע"א.}}. ועניינו הוא על דרך שיתוף מדת הרחמים במידת הדין{{הערה|אוה"ת דברים ואתחנן קמד, וכמ"ש מזה בהביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה פ"ג (לקו"ת נצבים נא א).}}. והיינו, לצורך הבירורים צריך לשתף מדת הרחמים במידת הדין – שדוקא מבחינה זו יקויים בירור עץ הדעת טוב ורע (מה שלא היה יכול להיות אם היו מאירים רק רחמים פשוטים{{הערה|כמ"ש במד"ר פ' בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים כו'.}}).

==שני ההסברים בחסידות== 
שם זה הוא בספירת הבינה, ומורה על ההתכללות שבספירה זו, ויש בזה שני הסברים{{הערה|אוה"ת דברים ואתחנן קכג.}}:

===א. שילוב שם אלוקים בשם הוי'===
בינה מצד עצמה היא הוי' (בחינת רחמים), אך לפי שממנה דינין מתערין הוא בניקוד אלוקים (וכידוע דשם אלוקים עצמו הוא בקו השמאל).

===ב. חיבור אורות וכלים===
שם הוי' הוא כללות האורות דאצילות, שם אלוקים הוא הכלים ושם הוי' בניקוד אלוקים מורה על החיבור דאורות וכלים. והעניין בזה, שהספירות בינה עד מלכות הן הכלים{{הערה|בינה היא נשמת הכלים, ז"א הוא רוח הכלים, ומלכות הוא נפש הכלים.}} ואילו חכמה היא האורות בלבד, כי שם רק איהו וחיוהי חד – ולמעלה מבחינת גרמוהי (=כלים).

==מאיר ביום הכיפורים==
בראש השנה מאיר שם אדני ואילו שם הוי' בניקוד אלוקים מאיר ביום הכיפורים.

שם אדנ"י הוא א-דין. עניינו הכללי דין ומשפט, אבל משפט זה מומתק ע"י אות אל"ף (אותיות פלא, הרומזות לאלופו של עולם), שהרהמים ממתיקים הדין{{הערה|זהר ויקרא דף ט"ו סע"א וע"ב, אמור דף ק', ובלך לך דף פ"ז ע"א על פסוק ומלכי צדק מלך שלם.}}

שם הוי' בניקוד אלהים הוא בחינת יום הכפורים, שם הוי' שמתגלה אז ממשיך ומביא את הגילוי דשם אלוקים. היינו, ע"י ההארה העצומה המתגלה ביום זה בנפש בנפש האלקית נדחה חשך הנפש הבהמית{{הערה|לקו"ת ניצבים כי כארץ תוציא צמחה.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]