עריכת הדף "שלמה מנחם מענדל חן"

[[קובץ:Chein, Shlomo Menachem Mendel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלמה מנחם מענדל חן]]
ה[[גאון]] ה[[חסיד]] הרב '''שלמה מנחם מענדל חן''' [[הי"ד]] ([[ט"ז תשרי]] [[תרל"ט]] - [[ד' אלול]] [[תרע"ט]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ניעז'ין]] בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה יד ימינו בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]] וסייע בסנגוריה של [[משפט בייליס]]. נרצח בדמי ימיו על ידי הפורעים של 'גדודי דניקין', והוא בן ארבעים בלבד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[חג הסוכות]] [[תרל"ט]] [נ"א: [[תר"מ]]] ב[[עיירה]] [[צ'רניגוב]] לאביו הגאון רבי [[דוד צבי הירש חן]], רבה של ה[[עיירה]] צ'רניגוב ומחסידי [[חב"ד]] הנודעים, המכונה '''רד"צ'''.

כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים ב[[ליובאוויטש]], שם היה לידידו הטוב של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובעת [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרש"ב]] הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים.

כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר{{הערה|החסיד ר' [[רפאל וילשנסקי]] שי' בשם אביו ר' [[בצלאל וילשנסקי]], ששמע מעד ראייה}} כי הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הוא שלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלועלה היה מפורסם לגאון עולם].

אביו הרד"צ, שהיה מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני!{{הערה|"בממלכת היהדות" לבן רד"צ, ר' [[אברהם יהודה חן]]}}, ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו..."{{הערה|עדותה של גב' [[שושנה חן זהבי]] בספר "שושני חן" בעריכת ישראל קראוו מ[[מיאמי]]}}.

בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]]{{מקור}} בעל פה ואת כל הביבליוגרפיה של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה היה בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר{{מקור}}.

פרופסור גדול ששהה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי){{הערה|עדותו של ר' [[אברהם חן]].}}

===נישואיו ורבנותו===

בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] [[התחתן]] ר' מענדל עם מרת פסיא, בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר [[עשירות|עשיר]] מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה{{הערה|עדותו של הבן, דובער חן}}, היה [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

כשנה לאחר נישואיו, בשנת [[תרס"ו]] נתפנה מקום רבנות בעיר [[ניעז'ין]], השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כ[[רב]] ה[[עיירה]], והוא בן 26 בלבד.

ר' מענדל נודע כ[[עובד]] גדול. [[תפילה|תפילתו]] מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.

בקיץ [[תרס"ט]] חלה ר' מענדל באפנדיציט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ב[[רגל|רגלו]], בקושי רב הצליח לחזור ל[[נייעז'ין]], ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.

==עסקנות הכלל==

בשנת [[עת"ר]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]]. ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר' מענדל היה יד ימינו בועידה, הוא סידר את מסמכיו הקשורים בועידה, השתתף בדיונים, הגן על דיעותיו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'"{{הערה|פרוטקולי הועידה, בית הספרים הלאומי, [[ירושלים]].}}. 

באותה אסיפה הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני [[קנאה|מקנא]] ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.

בעת [[משפט בייליס]] בשנת [[תער"ב]], שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את [[אדמו"ר הרש"ב]], מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ואת ר' מענדל.

במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לענייני הכלל. כאשר בשנת [[תרע"ז]] בני ניעז'ין התלוננו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרב הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר"{{הערה|אגרת מיום ד' [[ניסן]] [[תרע"ז]], [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}.

==הירצחו==
[[קובץ:ציון מענדל חן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב חן הסמוכה ל'אוהל' של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]
בשנת [[תרע"ח]] התחוללו [[סופות בנגב|פרעות קשות]] ברחבי [[רוסיה הלבנה]] על ידי גדודי דניקין, "הלבנים". בראש חודש [[אלול]] [[תרע"ט]] כבשו את [[ניעז'ין]] וחוללו שם שמות. ב[[ד' אלול]] [[תרע"ט]] יצא ר' מענדל עם כומר פרובוסלבי ו[[יהודי]] בשם זסלבסקי [אולי מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]].] אל מושל העיר מטעם דניקין לבקש הגנה. לא ידוע מה ענה המושל. בלכתם חזרה החלו הפורעים להשתולל. הכומר והיהודי נמלטו ל[[כנסייה]]. ר' מענדל סירב להיכנס למקום [[עבודה זרה]]. הוא ברח למלון יהודי ונרצח שם על ידי הפורעים לאחר כשלוש דקות (לערך).

הרב חן נטמן בסמיכות לציון של [[אדמו"ר האמצעי]], ושם מנוחתו כבוד.

מקובל, שבשנת פטירתו של [[הרבי הרש"ב]], לקח עמו מנין חסידים מ'חשובי החסידים'. אחד מהם הוא ר' מנחם מנדל חן.

==משפחתו==
בשנת [[תרפ"ה]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. הרד"ץ, הסבא, נפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ו]]. הדוד, ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]] נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]], והדוד השני, ר' [[אברהם יהודה חן]] לא יכל לקחתם תחת חסותו וילדיו נשלחו למוסדות כלליים.

===בניו ובנותיו===
*פרץ חן
*דובער חן
*שושנה חן-זהבי
*רבקה רוזנטל

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]].
*'''[[שושני חן]]''' - "גדולי שלשלת חן", ישראל וניצה קראוו, [[תשס"ט]]. 
*'''[[שו"ת אבני חן]]''' - שאלות ותשובות מרבני משפחת חן, הרב אליעזר ליין והרב [[יוסף יצחק קעלער]], [[ניו יורק]] [[תשע"ג]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: חן שלמה מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]]