עריכת הדף "שלום עליכם"

[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם'(צייר: [[יחיאל אופנר]])]]
כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום".

==נוסח הברכה==
הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים.

זאת, כפי שנכתב בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האריז"ל|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד.

הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]].

ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג}} (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), {{ציטוטון|שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו}}, אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים.

אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כש[[תפלה|מתפלל]] או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות [[אהבת ישראל]], כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים מ[[מצוה]] זו, ואליהם אומר בלשון רבים.

==תוכן הברכה==
ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר.

הרבי מסביר{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כה פרשת ויצא.}} למה היהודי עונה הפוך ממה ששואלו הראשון ("שלום עליכם" ו"עליכם שלום"), כי ענין אמירת הברכה הוא להשכין שלום בין שני האנשים. וכך הראשון שואל את השני "שלום עליכם" - כלומר, המסכים אתה שישרה השלום ביננו? והשני עונה לו "עליכם השלום" - כלומר, אני רוצה שלום אך לא רק כי ביקשת, אלא גם מצד עצמי אני רוצה.

במילים של החסידות: כשהראשון שואל זהו [[מלמעלה למטה]], שהשלום שוכן ב"עליכם" - שני היהודים. וכשהשני עונה זה [[מלמטה למעלה]], שמצד עצמם ממשיכים את השלום.

==אופן אמירת הברכה==
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}}

...[אך כיום] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}}

==בקידוש לבנה==
בברכת [[קידוש לבנה]] נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום".

הרבי מסביר{{הערה|[[דבר מלכות נח]] הערה113, על פי [[ליקוטי לוי יצחק]] על ה[[זוהר]] חלק ג עמוד שלג, וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/26b.htm ליקוטי תורה כו ב]}}, שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של [[זעיר אנפין]] (משפיע) ב[[מלכות]] (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם ה[[גשמיות]] ה[[גבול|מוגבלת]]. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל).

ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם:
#התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של [[מלמעלה למטה]].
#התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]].
#החיבור של שני הבחינות יחד.

==בביאת המשיח==
במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח  באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.

בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי:
 
{{ציטוטון|וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו,
ועוד והוא העיקר – מיד.}}

==פיוט שלום עליכם==
'''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]].

בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום.

==ראו גם==
*[[ניגון שלום עליכם]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]