פתיחת התפריט הראשי

עריכת הדף "שלום ברוכשטט"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
+
[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הרב שלום ברוכשטאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט ב[[770]]]]
+
ר' '''שלום ברוכשטט''' (נקרא '''שולם'''), [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של [[הרבי]] ב[[תהלים]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לשיר בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הינו [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטל [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].
 
  
==תולדות חיים==
 
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]
 
נולד ב[[ג' סיוון]] [[תש"ט]] לאביו ר' יהושע ממשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 
  
נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.
+
== תולדות חייו ==
 +
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שולם (שני מימין) בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ב[[מלחמת ששת הימים]] בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון]]
 +
ר' שולם נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 +
 
 +
לאורך שנות לימודיו בישיבה השתוקק [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] , אך בפעם הראשונה נסע רק בשנת ה'[[קבוצה]]' שלו - לקראת [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח|תרגום}}.
  
 
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.
 
בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.
  
בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].
+
בארץ הקודש שימש שולם כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].
 
 
בשנת [[תשל"ד]] השתדך עם מרת נחמה רוזנברג בתו של הרב [[בעריש רוזנברג]], ובתקופה שבין השידוף לחתונה, ב[[איסרו חג]] של [[חג השבועות]] היא נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים טראגית]] יחד עם הרב גרליק.
 
 
 
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].
 
 
 
==בעל מנגן==
 
כילד השתתף רבות במקהלות ילדים והופיע בין השאר ב[[ערבי חב"ד]] בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].
 
 
 
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר.
 
 
 
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
 
 
 
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
 
 
 
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד "[[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]]", ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.
 
 
 
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.
 
 
 
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים. באותה שנה חיבר את הניגון '[[מארש דידן נצח]]', לחן נוסף וחדש למילים "[[דידן נצח]]", וניגון זה הושר ב[[כוס של ברכה]] ליד הרבי.
 
 
 
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "[[שיר מזמור לבני קרח]]" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קרח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.
 
 
 
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "[[כרתי ברית|כרתי ברית לבחירי]]", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
 
 
 
באותה שנה גם חיבר שיר לכבוד שנת הארבעים לנשיאות הרבי, על המילים "ויתן בפי שיר חדש - נתן ה' לכם לב לדעת וגו'" בשילוב פסוקים הקשורים לשנת הארבעים. השיר הושר ליד הרבי.
 
 
 
בשנת [[תשנ"ב]] חיבר את הניגון [[אורך ימים]] שהושר ליד הרבי לראשונה בחג השבועות תשנ"ב כשחזרו מהתהלוכה, ושוב בו' תשרי תשנ"ג, אז הרבי עודד את השיר לפני כל החסידים.
 
  
בשנת [[תשנ"ג]] חיבר את הניגון [[מזמור שיר ליום השבת]] שהושר ליד הרבי בהתוועדות מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשנ"ד]].
+
בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת ל[[שליחות]] תחת חותנו, אולם הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].  
  
בשנת [[תשנ"ה]] חיבר את הניגון "א-ל נקמות".
+
== ### ==
 +
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].
  
בשנת [[תשנ"ז]] חיבר את הניגון "שירו לה' שיר חדש".
+
מספר [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]] ר' שולם, בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רע"ט]] שב[[ספר הניגונים]].
  
בשנת [[תשנ"ח]] חיבר את הניגון "ה' מלך תגל הארץ".
+
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.
  
בשנת [[תשנ"ט]] חיבר את הניגון "זכר חסדו".
+
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט ר' שולם להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.
  
בשנת [[תש"ס]] חיבר את הניגון "יודו שמך".
+
לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.  
  
בשנת [[תשע"ז]] חיבר את הניגון "כוס ישועות אשא".
+
כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ר' שולם ניגון שהתקבל.
  
בשנת [[תשפ"ב]] חיבר את הניגון '[[אשא עיני אל ההרים]]'.
+
בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.
  
בשנת [[תשפ"ג]] חיבר את הניגון "שמחתי באומרים לי".
+
בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, ור' שולם הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה.
  
בשנת תשפ"ד חיבר את הניגון "אליך נשאתי את עיני".
+
בשנת [[תשמ"ט]] הלחין ר' שולם את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון של ר' שולם, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל..
  
הרב ברוכשטט מחבר כל שנה ניגון לפרקו של הרבי.
+
בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבפתיחת הפרק "משכיל לאיתן האזרחי". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".
  
==רשימת ניגוניו שנבחרו ושנוגנו לפני הרבי==
+
הפעמים הבאות שנבחר ניגוניו של ר' שולם היו בשנים [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]], [[תשנ"ה]], [[תשנ"ז]], [[תשנ"ח]], [[תשנ"ט]] וב[[תש"ס]].
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]]  - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה]].
 
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה]].
 
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] -  [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה]].
 
* בשנת [[תשמ"ז]] - '[[מארש דידן נצח]]' - לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). [[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]
 
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
 
* [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים'  ניגון [[ויתן בפי שיר חדש]] -  ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה])
 
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
 
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
 
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/%D7%A6%D7%91_-_%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA.mp3 להאזנה]
 
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: א-ל נקמות ה' - [https://chabadpedia.co.il/images/b/b5/%D7%A6%D7%93_-_%D7%90-%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA.mp3 להאזנה]
 
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]]
 
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]]
 
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%A6%D7%97_-_%D7%96%D7%9B%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95.mp3 להאזנה]
 
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] -  [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/%D7%A6%D7%98_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9E%D7%9A.mp3 להאזנה]
 
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
 
  
==ראו גם==
+
הניגון של תשנ"ט הושר בחתונת בתו של האדמומבויאן בשנת תשע, בשל שייכות משפחתו לחסידי בויאן.
*[[ניגונים על פרקי אדמושליט]]
 
  
==לקריאה נוספת==
+
== לקריאה נוספת ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט על הניגונים שחיבר לפרקים של הרבי]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
 
 
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
 
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
  
==קישורים חיצוניים==
+
== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
+
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
* [https://col.org.il/news/19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
 
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60930 הניגון לפרק קי], י"א ניסן תשע"א.
+
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60930 הניגון לפרק קי], י"א ניסן תשע"א.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
 
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
+
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
* [https://chabad.info/special/778251/ הניגון לפרק קכ"א], [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]].
 
  
 
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
 
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
 
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)

תבניות המופיעות בדף זה: