עריכת הדף "שיעור קומה של יוצר בראשית"

'''שיעור קומה''' של יוצר בראשית היא אמרה הלקוחה מפרקי היכלות רבתי{{הערה|שם=ע"ח|האמרה מובאת בע"ח שער מ"א פ"ד (שער דרושי אבי"ע) בשם פרקי היכלות, אבל בפרקי היכלות שלפנינו אינו.}} (המיוחס לר' ישמעאל כהן גדול), ומתארת את גודלו של הבורא לעומת הנבראים. ששיעור קומתו של יוצר בראשית היא רל"ו פרסאות, ואילו את השמיים תיקן בזרת אחת בלבד ("וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן"{{הערה|ישעיהו מ' יב.}}).

זרת היא אחד מעשרים וארבע באמה, אמה היא אחת מח' אלפים בפרסה, ושיעור הקומה של יוצר בראשית הוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות (2,360,000,000 פרסאות). היינו, שהבחינה הנעלית ביותר בעולם (שמים) תיכן ה' בחלק אחד מ-453,120,000,000,000 מאורו.

בתורת החסידות מבואר{{הערה|ביאוה"ז להצ"צ ח"א עמ' עא נדפס בהוספות להגהות לד"ה פתח אליהו, אוה"ת פ' חיי שרה קז א, סה"מ תרס"ט ע' לב ועוד.}} שהכוונה ב'שיעור קומה' היא לעשר הספירות דאצילות: שמחד גיסא יש בהן התחלקות לפרטים רבים '''עד אין קץ'''{{הערה|דבר המלמד על אין סופיות, על בלי גבול. ראה פירוט בזה בתניא אגה"ק סימן ה' (ויעש דוד שם).}} אבל מאידך כל אחד מהפרטים בפני עצמו הוא מוגבל (וראה בעומק יותר בפסקה '''חשבון רל"ו).

==מקור הביאור==
המקור '''הכתוב''' לשיעור הקומה של יוצר בראשית הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=ע"ח}}, המצטט זאת מתוך פרקי היכלות רבתי, אבל בפרקי היכלות שבידינו אינו נמצא. 

יחד עם זאת, בציונים ומראי מקומות על לקוטי תורה{{הערה|של אדמו"ר הזקן, שה"ש ח' ג'.}} מציין שלמרות שבפירוש לא מצאנו לשון זו, הנה העניין עצמו '''כן''' מבואר, ובכמה ספרי קבלה: בהקדמת ספר שערי אורה לר' יוסף גיקטילייא, במערכת אלקות{{הערה|דל"ד-וגל"ה ע"ב.}} לר' יהודה חייט ובטעמי המצות מראקנטי{{הערה|טעמי המצוות הנ"ל הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ריש שער עצמות וכלים, ושם מובא ספ"א מספר מנחת יהודה לר' יהודא חייט הנ"ל. והפרקי היכלות הובא בע"ח שער דרושי אבי"ע רפ"ב).}}. בנוסף למקומות אלו ישנו ספר "שיעור קומה" להרמ"ק - ובו נתבארו עניינים אלו בכמה פרקים ובאריכות גדולה.

==טעם שהספירות דאצילות נקראות "שיעור קומה"==
{{הערה|פסקה זו נכתבה על פי הביאור בתו"ח נח עמ' עד ב'.}}שלימות האדם נראית בשעה שהוא עומד וכל איבריו על מקומם, "שאין  שלימות ליד ימין בלא יד שמאל, או לרגל בלא יד וכו', מאחר שבכללותם '''דוקא''' נקרא ציור קומת אדם".

ומאחר וציור אדם התחתון משתלשל מציור אדם העליון, נמצא שגם באדם העליון (הספירות דאצילות) ישנם כל רמ"ח האברים כדוגמת שהוא באדם{{הערה|ואדרבה, אברי האדם הגשמי הם השתקפות קלושה של עניינים אלו באצילות.}}.

והלשון '''שיעור''' קומה, מורה של'קומה' זו (של אדם העליון) יש שיעור, גבול ומידה – עד כמה יתפשטו.

==חשבון רל"ו==
חשבון רל"ו הוא הגימטריא של "גדול אדוננו '''ורב כח'''"{{הערה|סידור עם דא"ח ס' ב' על פי מאו"א אות ר' סעיף כט. ראה גם סה"מ תקס"ז עמ' מג, אוה"ת עניינים עמ' קסח, רעב. מובא ומוסבר קצת בלקו"ת לאדמו"ר הזקן בהוספות לספר ויקרא נד ב'. אוה"ת וארא עמ' קצז, ובליקוט פירושים לאגה"ק סימן כ' בתחילתו. וראה הנסמן במילואים למ"מ במאמרי אדה"א במדבר א עמ' דש (לעמוד לא), וכן בספר פלח הרמון שמות עמ' שס.}}, ומשמעות הפסוק (על פי פנימיות התורה), שספירת המלכות (כח הדיבור האלוקי הבורא את הנבראים) כלול משני עניינים – חסד וגבורה. "גדול אדוננו" היא בחינת הגדולה (חסד שבמלכות) – שהיא אין סופית ובלי גבול ומידה, ו"ורב כח" היא כח ההגבלה (גבורה שבמלכות) הפועלת שהתפשטות האור להוות את העולמות יהיה בגבול ומידה.

ובפרטות יותר מבואר{{הערה|באוה"ת ענינים עמ' ערב, על פי המאו"א אות ר כט.}}, שמספר רל"ו דשיעור קומה הוא הגימטריא של ארבעת השמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן וד' כוללים{{הערה|72+63+45+52+4=236, ובגימטריה הוא רל"ו.}}. היינו, שמספר זה רומז לארבעת הבחינות בשם הוי'{{הערה|הגימטריה של שם הוי' במילוי א' (יו"ד ה"א וא"ו ה"א) היא מ"ה, במילוי י' היא ע"ב (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) או ס"ג (יו"ד ה"י ו"ו ה"י), ובמילוי ה' היא ב"ן (יו"ד ה"א ו"ו ה"א).}}, שהוא האור שמאיר בכלים (בספירות) של אצילות: '''מצד עצמו''' הוא אור אלוקי אין סופי, אך '''פעולתו''' היא לעשות הגבלה (נבראים נפרדים).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]