עריכת הדף "שיחה:יוסף רוזין"

דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: (מופיע מעל חלונית העריכה).

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 72: שורה 72:
נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה.  
נס אירע לכתביו. רבי ישראל אלטר שאת שמו הזכרנו, העביר לארה"ב, בפרוץ השואה, צילומים של כתבי הרוגאטשובי ומדובר בשבעת אלפים צילומים כאלה. מכון מיוחד הוקם לפענוח הצילומים האלה.  


אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס (השגת הרשב"א: גמ') בעל פה! על דרך לימודו כותבים מביני דבר. נביא, איפוא, מדברי הגאון רש"י זווין, שאף זכה ללמוד אצל הרוגאטשובי.  
אגדות מסופרות על התמדתו. הוא לא הסתפר, כי "חבל על הזמן"; בתשעה באב, בימי אבלו, המשיך לעסוק בתורה והיה מוכן ללקות על כך בעולם העליון; בנסיעה מדווינסק לרוגאטשוב היה גומר בקרון הרכבת חצי ש"ס בעל פה! על דרך לימודו כותבים מביני דבר. נביא, איפוא, מדברי הגאון רש"י זווין, שאף זכה ללמוד אצל הרוגאטשובי.  
"פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת".  
"פרשה בפני עצמה, שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות. לא על הכמות של היקף הידיעות, הביקאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת. מחומר אחר קורץ. מעיסה אחרת נלוש. בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת. ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בקיאות לא בלבד על בני דורי דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים וה"עיינים".והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים. יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטת ובין סכום הגדול של פירושיו החדשים ולתורתם של התנאים והאמוראים וקדמוני מבאריהם. אבל כל זה אינו מגדיר את מהותו. מבחינה זו של עצמותו אינו נמנה ואינו נמדד. יתר על כן – אף אינו נשקל. המנין והמידה והמשקל נערכים ביחס לאחרים. הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי מקומות להענין שהוא דן בו אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף ובעיקר – על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה אוינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת".  


לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)
חזרה לדף "יוסף רוזין".