עריכת הדף "רישא דלא אתיידע"

'''רישא דלא אתיידע''' (ר"ת: רדל"א) הוא בחינה גבוהה ביותר באלוקות, שאינה באה כלל לידי גילוי, ורק לעתיד לבוא תתגלה. מבואר כי "רישא דלא אתיידע" הוא פנימיות פרצוף [[עתיק יומין]], שאינו אפילו בבחינת שורש לנאצלים.

==ענינו==
פרצוף [[עתיק יומין]] שהוא [[פנימיות]] של [[כתר עליון]], נחלק לבחינה [[פנימית]] ובחינה [[חיצונית]]. וחיצוניות [[עתיק יומין]] שהוא [[שבע תחתונות]] שבו נתלבש בפרצוף [[אריך אנפין]]. [[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה שבנאצלים, ולכן מובן ששבע התחתונות של [[עתיק יומין]] הם בבחינת שורש לנאצלים. אבל שלוש רישין של [[עתיק יומין]] אינם אפילו בבחינת שורש לנאצלים, שאינם באים לידי גילוי כלל בעולמות.

{{ערכים מורחבים|ערך=[[צחצחות]], [[ראש]]}}

==מעלתו==
בעניין מעלת "רישא דלא אתיידע" מובן כי הוא בבחינת פנימיות של [[עתיק יומין]], שאינו בכלל שורש כלל ל[[ספירות]] הגלויות ב[[עולם האצילות]]. ולענין מעלתו מבואר כי בבחינת [[עתיק יומין]] לא שייך [[השגת המהות]], להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] על העולמות, ואינו נתפס בהם בפנימיות. אבל, אף כי אין שייכת בו השגת המהות, שייכת בו [[השגת המציאות]]. שהוא כמשל של כח המשכיל שבאדם, שאף שאין הוא מושג, הרי להיות הוא ממשיך השכלות חדשות, מובן מציאותו. וכענין זה הוא השגת [[עתיק יומין]] ב[[השגת המציאות]] שלהיות ספירת ה[[חכמה]] נתפסת ב[[גן עדן]] בבחינת גילוי, הרי כיוון שנמשכת מ[[ספירת הכתר]], גם ספירת הכתר מושגת בהשגת המציאות. אבל בדרגת "רישא דלא אתיידע" לא שייך השגה כלל, ואפילו ב[[השגת המציאות]], שלכן נקרא "דלא אתיידע" שאינו מושג כלל בבחינת דעת אלא ב[[אמונה]] בלבד, שאינו אפילו בבחינת מקור להשגות.

==לעתיד לבוא==
מבואר כי דרגת "רישא דלא אתיידע" אינה אפילו שורש להשגות של הנבראים, שהוא בבחינת ה[[מקיף]] הכללי, שאינו אפילו מקור להשגה. וכל זה הוא כעת, אבל ב[[עליית העולמות לעתיד לבוא]], יתעלו העולמות באופן כזה ש"רישא דלא אתיידע" יהיה בבחינת [[מקיף]] וסובב לעולמות ויהיה מקור לבחינת השגה.

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:עתיק]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''רישא דלא אתיידע''' (ר"ת: רדל"א) הוא בחינה גבוהה ביותר באלוקות, שאינה באה כלל לידי גילוי, ורק לעתיד לבוא תתגלה. מבואר כי "רישא דלא אתיידע" הוא פנימיות פרצוף [[עתיק יומין]], שאינו אפילו בבחינת שורש לנאצלים.
-==מקור בקבלה==
-ביטוי זה לקוח מה[[אדרא זוטא]]<ref>דף רפ"ח עמוד ב'</ref>:
-<code>רישא דכל רישא. רישא דלאו רישא, ולא ידע, ולא אתידע, מה דהוי ברישא דא, דלא אתדבק (לא) בחכמתא, ולא בסוכלתנו. ועל האי אקרי, (במדבר כד) ברח לך אל מקומך. (יחזקאל א) והחיות רצוא ושוב. ובגין כך עתיקא קדישא אקרי אין. דביה תלייא אין.</code>
-המשמעות של "רישא דלא אתיידע מה דהוי ברישא דא" היא, שבדרגא זו לא ניתן לתפוס כלל בהשגה, וגם ה[[כלי]] של דרגא זו, אינו יכול כלל לתפוס ב[[אור]] שלו.
-בשל כך, נקראת הדרגא הזו "[[אין]]", כיוון שממנה מגיעה דרגת ה[[אין]], אותי לא יכול ה[[יש]] להשיג (ורדל"א עצמו, נחשב כאין לגבי כל הדרגות שתחתיו).
 ==ענינו==