גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:רודניא_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] על רקע השלט בכניסה לעיר]]
| | {{למחיקה|דל תוכן}} |
| ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]].
| | == העיירה "רודניא" == |
| | העיירה '''רודניא''' נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]]. |
|
| |
|
| == תולדות העיירה == | | == תחנת הרכבת של רודניא == |
| [[קובץ:מצבת אחים רודניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים של בני הקהילה שנרצחו ב{{ה|שואה}} על ידי הנאצים]]
| |
| העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר.
| |
|
| |
|
| ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].
| | בעיירה קיימת תחנת רכבת המפורסמת משום סמיכותה ל[[ליובאוויטש]]. |
| | |
| לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].
| |
| | |
| למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
| |
| | |
| העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.
| |
| | |
| גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[דוד אבא גורביץ']] הקים מחדש ושיפץ את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|מציבות רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזר ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.
| |
| | |
| נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.
| |
| | |
| === תחנת הרכבת של רודניא ===
| |
| [[קובץ:רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת של רודניא]]
| |
| העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת ה[[רכבת]] הקרובה ביותר לעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]].
| |
| | |
| אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי ה[[רכבת]] התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך [[ליובאוויטש]], ואחרי התנגדותו הנחרצת של [[הצמח צדק]] ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.
| |
| | |
| בספר [[רשימות דברים]] של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר{{הערה|מהדורה מחודשת, עמוד 387.}} שעד לבנייתה שלתחנת ה[[רכבת]] ברודניא היו תושבי [[ליובאוויטש]] מתפרנסים ברווח והיו עוסקים לפרנסתם בירידים הרבים שהיו מתקיימים בעיירה, אך בעקבות בניית תחנות ה[[רכבת]] ב[[קראסנאיע]] וברודניא הסמוכות לליובאוויטש, רבים מהירידים עברו להתקיים בסמיכות לתחנות הרכבת כדי לחסוך את עלויות ההובלה, והדבר פגע בפרנסה של תושבי [[ליובאוויטש]].
| |
| | |
| ==אישים בעיירה==
| |
| [[קובץ:אנדרטה רודניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה המוצבת בגיא ההריגה לזכר יהודי הגטו שנרצחו ב[[שואה]] על ידי הנאצים]]
| |
| *רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], רב העיירה{{הערה|נפטר עוד בחיי אדמו"ר הזקן, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. ראו ב[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב' פרק י"א עמוד 309.}}.
| |
| *הרב [[אברהם אשכנזי]], רב העיירה בתקופת סיום נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והתחלת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.
| |
| *הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויליד העיירה.
| |
| *הרב ישראל יצחק, [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק, תושב העיירה.
| |
| *הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה.
| |
| *הרב [[שאול רסקין]], יליד העיירה.
| |
| *הרב [[רפאל נחמן כהן]], יליד העיירה.
| |
| *הרב [[אברהם סקובלו]], יליד העיירה.
| |
| *הרבנית [[שרה קצנלבויגן]] ("המומע שרה"), ילידת העיירה.
| |
| *הרב [[שמעון הופמן]], רב בעיירה.
| |
| *הרב [[יהושע ליין]], רב בעיירה.
| |
| *הרב [[פסח]], בעל עגלה.
| |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{תבנית:עיירות ברוסיה}}
| |